67. הפסיקה הדגישה את חשיבות מינויו של מומחה מטעם בית המשפט, כזרועו הארוכה של בית המשפט, וכמתווך בין הרפואה למשפט כפי שנפסק בעניין ע"א 916/05 כדר נ' הרישנו (2007):
" בית משפט זה חזר והדגיש לא פעם את חשיבות מינויו של מומחה מטעם בית המשפט. המומחה הוא ידו הארוכה של בית המשפט. ישנה חשיבות רבה לעדות מומחה ממונה נטרלי, ככלי מתווך בין עולם הרפואה לאולם בית המשפט ומאפשר לבית המשפט לקבל חוות דעת ברורה מטעמו שלו בנושאים הטעונים מומחיות, בבחינת "אל נא תעזב אותנו...והיית לנו לעיניים" (במדבר, י, לא). המשנה אומרת "אין מודדין אלא מן
--- סוף עמוד 43 ---
המומחה" (משנה עירובין, ה). רוצה לומר, כי מדידת התחום נעשית על ידי מומחה הבקי בתחום."
עוד הובהר כי סטייה מחוות דעתו של מומחה הרפואי מטעם בית המשפט תעשה אך ורק בנסיבות מיוחדות, בהן טעותו של המומחה בולטת וברורה. כך נפסק, כדוגמה, בעניין רע"א 7301/12 שמעון בן סימון נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (2013) -
"מעבר לצורך, ולגופו של עניין יצוין, כי חוות דעתו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט אינה מחייבת את בית המשפט, שהוא הפוסק האחרון. ברם, הכלל אשר נקבע בדין הוא, כי בית המשפט לא יסטה ממסקנותיו של המומחה הרפואי אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות" (עוד ראו לעניין זה ע"א 9598/05 פלוני נ' חברת ביטוח "המגן" בע"מ, פסקה 7, (2007)).
ובצד זה הודגש כי חוות הדעת אינה אלא ראיה במכלול הראיות ומתוך שכך רשאי בית המשפט לסטות ממנה בנסיבות הראויות לכך, כך נפסק, כדוגמה, בעניין ע"א 9598/05 הנ"ל -
" הלכה פסוקה היא כי חוות דעתו של מומחה רפואי איננה אלא ראיה במסגרת כלל הראיות המובאות בפני בית המשפט ובית המשפט רשאי להסתמך עליה אך גם לדחותה, כולה או חלקה, אם ראה לנכון לעשות כן בנסיבות העניין (ראו ע"א 2160/90 רז נ. לאץ פ"ד (מ"ז (5) 170 (1993) (להלן: עניין רז)...."
עוד הובהר בפסיקת בית המשפט כי כאשר התשתית העובדתית עליה נשענת חוות דעתו של המומחה אינה נכונה או מדויקת, יהווה הדבר עילה לסטות ממסקנות חוות הדעת . כך נפסק, כדוגמה, בעניין ע"א 2160/90 שרה רז נ' פרידה לאץ , (1993):
" ... לעתים, מתוך עיון בחוות-הדעת עצמה או במכלול נסיבות העניין, מתברר לבית המשפט שהתשתית העובדתית, שעליה היא נשענת, אינה מהימנה. במקרה כזה, בית המשפט רשאי שלא לסמוך על חוות-דעתו של המומחה, וראוי כי לא יבסס מסקנתו על אותה חוות-דעת" (עוד ראו לעניין זה - ע"א (נצ') 273/08 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' לוסיא ראמי (2009))