--- סוף עמוד 24 ---
הפררוגטיבה הניהולית לבין זכות העובד לפרטיות, כפי שאיזון זה הוסדר בכללים המנחים שנקבעו בעניין איסקוב ענבר.
הכלל הראשון - חובת המעסיק לקביעת מדיניות ברורה ומאוזנת.
90. כך נקבע בעניין איסקוב ענבר בעניין חובה זו –
"על המעסיק לקבוע מדיניות מאוזנת בכל הנוגע להקצאת מרחב וירטואלי פרטי לעובד בשימושי המחשב במקום העבודה, המותר והאסור וגבולותיהם. עליו לקבוע מדיניות ברורה בנוגע לצורך בקיום מעקב אחר תכתובת אי-מייל של העובד במחשב שהועמד לשימושו והטכנולוגיות בהן ייעשה שימוש, לרבות ניטור נתוני תקשורת ותוכן של תכתובת אי –מייל" (עמ' 38)
91. בענייננו, חיברה המדינה נוהל לעניין הפעלת מערכת האיכון, אשר מפרט את הרקע להטמעת המערכת, ייעודה של המערכת, תצורות ההפעלה של המערכת, אמצעי אבטחת המידע המופק מהמערכת, הרשאות השימוש והצפייה במידע המופק מהמערכת לפי סוגיו השונים, חובת היידוע לנהג ועוד.
92. בחקירתו הנגדית התייחס מר הופר לאיזונים שבצעה המדינה עת כתיבת הנוהל, בין הזכות הקניינית של המדינה לבין זכות העובדים לפרטיות. בעדותו העיד כך:
"עו"ד א. גורביץ: .. האם אתה אישית שקלת את האינטרס הזה כשאתה שוקל כאיכות סביבה ומנהל הרכב, מול הפגיעה בפרטיות של העובד שהעבודה שלו זה לנהוג באותו רכב והוא עמד באיזשהו מקום שעה ודקה?
העד, מר הופר: בוודאי.
עו"ד א. גורביץ: האם שקלתם את המשקל של זה מול הפגיעה בפרטיות ואם אין לכם אמצעים אחרים לטפל בכזה בחור?
העד, מר הופר: בוודאי. כל מהותו של הנוהל היא לעשות את המשקל הזה בין האינטרס של המדינה לניהול יעיל של צי הרכב ושאר התכליות המצוינות, לבין שמירה על פרטיות העובד.
עו"ד א. גורביץ: אז תראה לי פה איך עשיתם את האיזון. איך עשיתם את האיזון הזה? כמה זמן אתם תשמרו את המידע הזה על עובד שעמד והמתין למנהל שלו שעתיים ברכב? כמה זמן אתם תשמרו את המידע הזה עליו?
העד, מר הופר: אני מניח ששנתיים כמו רוב הדברים.
--- סוף עמוד 25 ---
עו"ד א. גורביץ: שנתיים. אז איך שקלתם את הפגיעה בפרטיות שלו מול הרצון שלכם שהוא יכבה את הרכב?
העד, מר הופר: איך שקלנו? שקלנו. שנתיים זה זמן סביר, זה מאפשר לנו לעשות בדיקות רוחביות כדי להבין דפוסי פעילות במשרדי ממשלה כאלה ואחרים ולבוא אליהם ולהגיד להם "אתם צריכים לייעל את השימוש שלכם" ובשביל זה זה שנתיים" (ע"מ 100 לפ' ש' 9-27)
93. בסיכומיה שבה המדינה וטענה בעניין זה, כי: