בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 6313/19
וערעור שכנגד
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המערערת והמשיבה בערעור שכנגד:
רשות ניירות ערך
המערער בערעור שכנגד:
חיים אהרון
נ ג ד
המשיבים בערעור:
1. רותם שמואל
2. נבו הראל
3. אלון קסלר
4. דנה קמחי
5. חיים אהרון
6. דבורה בן דרור
ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 24.06.2019 בת"א 11283-09-16 שניתן על ידי כבוד השופטת ר' רונן
תאריך הישיבה:
י"א באדר התשפ"א
(23.02.2021)
בשם המערערת והמשיבה בערעור שכנגד:
עו"ד אפרת ברנר
בשם המשיבים 4-1:
עו"ד עילי מימן
בשם המשיב 5 בערעור ובערעור שכנגד:
עו"ד רענן בר-און; עו"ד ורד כהן
בשם המשיבה 6:
עו"ד נטלי דיין
פסק-דין
המשנה לנשיאה נ' הנדל:
1. עניינם של הערעורים שלפנינו, שהוגשו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"א 11283-09-16, כב' השופטת ר' רונן), באחריותה של רשות ניירות ערך לנזקים שנגרמו למשקיעים אשר איבדו את הכספים שהשקיעו באמצעות חברה פרטית, ואינם יכולים להיפרע ממנה כיום. האחריות הנטענת היא בגין מחדלים של רשות ניירות ערך ולא בגין מעשיה. במישור הכללי יותר, התיק נוגע לחלוקת הסיכונים
--- סוף עמוד 3 ---
הראויה בין הרשות לבין המשקיעים, בהשקעתם בגופים כגון זה שעליו נסוב ענייננו. באופן ספציפי, השאלות העומדות לפתחנו הן אלו: האם – ובאיזה היקף – יש להטיל חובת זהירות על הרשות לנזקים מסוג זה? האם – ובמה – התרשלה הרשות בטיפולה במקרה דנן? האם ישנו קשר סיבתי בין התרשלות הרשות לבין הנזק שנגרם למשקיעים? והאם – ובאיזו מידה – יש להטיל על המשקיעים אשם תורם?
רקע עובדתי
2. עסקינן במספר משקיעים אשר התקשרו בהסכמי השקעה עם חברת יוטרייד פרימיום בע"מ (להלן: יוטרייד או החברה), אשר הציעה שירותי ניהול השקעות ממוחשב. שירות זה, הקרוי גם מסחר אלגוריתמי, מאפשר לבצע פעולות מסחר באופן אוטומטי באמצעות אלגוריתמים לקבלת החלטות השקעה. המשקיעים הפקידו את כספם אצל יוטרייד, אשר השקיעה אותו בעבורם באמצעות הפלטפורמה המתוארת. המשיבים בהליך זה התקשרו עם החברה בהסכמי השקעה מטיב זה בתקופה שבין מרץ 2015 ליולי 2015.
3. החל מיוני 2014 התנהלו תכתובות בין המערערת, רשות ניירות ערך (לעיל ולהלן: הרשות), לבין יוטרייד. תחילה, ביקשה הרשות לקבל מהחברה מסמכים בדבר פעילותה ואופי השירותים שהיא מספקת ללקוחותיה. זאת, על מנת לברר האם היא פועלת בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995 (להלן: חוק הייעוץ), ומחויבת בקבלת רישיון לניהול תיקים. ביום 6.1.2015 הודיעה הרשות ליוטרייד כי נראה לכאורה שפעילותה מהווה "ניהול תיקים" המחייב רישוי, ובהמשך לכך, ביום 29.3.2015, שלחה הרשות לחברה מכתב עם דרישה כי תפסיק את פעילותה המפרה, ותודיע לרשות שעשתה כן בתוך 14 ימים. בפנייתה האחרונה ציינה הרשות כי אם החברה לא תחדול מפעילותה, בכוונתה לפנות לבית המשפט בבקשה להוציא צו מניעה לפעילות זו.
המחלוקת בין יוטרייד לבין הרשות בשאלה האם היא מחויבת ברישיון לניהול תיקים אינה מעניינו של הליך זה, אולם נכון להסביר בקצרה את הרקע הנורמטיבי למחלוקת זו. סעיף 2(ב) לחוק הייעוץ קובע כי ניהול תיקי השקעות מחייב רישיון. על-פי סעיף 1 לחוק זה, "ניהול תיקי השקעות" מוגדר כ"ביצוע עסקאות, לפי שיקול דעת, לחשבונם של אחרים"; "עסקה" היא "עסקה בניירות ערך או בנכסים פיננסיים"; ואילו