--- סוף עמוד 17 ---
- האם מקבל העבודה יכול להנהיג סנקציה במקרים של בחירה שלא לבצע עבודה?
(ראו סעיף 156 לתשובה).
53. המבחנים הללו מובילים למסקנה חד משמעית לפיה לא התקיימו יחסי עבודה בין המבקש לבין וולט:
- השליחים הם שבוחרים לעצמם האם להתחבר לאפליקציה, מתי להתחבר, לאיזה פרק זמן ובאיזה אזור גיאוגרפי;
- השליחים הם שבוחרים לאילו מבין המשלוחים שאליהם הם מוזמנים על ידי האפליקציה לצאת ולאילו מהם לסרב (מבלי שיש סנקציה על סירוב כזה);
- השליחים אינם מחויבים לכמות משלוחים (מינימאלית או מקסימאלית), למועדי ביצוע המשלוחים, לתקופת התקשרות מינימאלית או לרצף בביצוע המשלוחים;
- השליחים חופשיים להתקשר או לעבוד במקומות עבודה אחרים, לרבות אצל מתחרים;
- השליחים אינם כפופים לאיש (בחברה או מחוצה לה) ואינם מקבלים הוראות מאיש. אין כל היכרות בין השליחים לבין מי מנציגי וולט;
- השליחים הם שקובעים מהו כלי הרכב (הפרטי שבבעלותם או השכור על ידם) איתו יבצעו את המשלוחים והאם יעשו שימוש בציוד (חולצה, מעיל ותיק) שהושאל להם על ידי וולט;
- לשליחים שליטה מלאה על הכנסתם - כל שליח יכול לבחור כמה משלוחים לבצע, באיזו תדירות לבצעם, האם לבצע משלוחים בסופי שבוע, ובכך להשפיע באופן ישיר על הכנסתו;
- לוולט אין כל שליטה או פיקוח על זמינותם של השליחים, על ביצוע משלוחים על ידם בהיותם זמינים באפליקציה ועל כמות המשלוחים שהם מבצעים.
(ראו סעיף 159 לתשובה).
54. המבחנים הקלאסיים גם הם לא מתקיימים.
55. אין לשליחים מפעל שיש מקום להשתלב בו. לשליחים אין שום מחויבות כלפי וולט ווולט לא פועלת לשיבוצם של השליחים, השליחים הם שקובעים כמה משלוחים לקבל ומתי להתחבר לאפליקציה.
56. השליחים הם הנהנים והמרוויחים מייעול הפעילות שלהם. וולט לא מגבילה את השליחים לעבוד בעבודות אחרות במקביל. לא מתקיים הפן השלילי של מבחן ההשתלבות ולכן לא מדובר בעובדי וולט (ראו: סע"ש (אזורי ת"א) 30861-02-17 בחתה – תרגומי איכות מ.פ. בע"מ [פורסם בנבו] (24.2.2019), ס' 37 לפסק הדין).
57. מבחן אספקת כלי העבודה – כל שליח מחזיק בכלי רכב לצורך ביצוע המשלוחים. וולט אינה משלמת עבור מכשיר הטלפון. וולט מאפשרת לשליחים להשתמש בכלי אחסון משלהם והשליחים מצטיידים באמצעי מיגון.
--- סוף עמוד 18 ---
58. מבחן הכפיפות והפיקוח – וולט לא מפקחת על השליחים. השליחים לא נדרשים לדווח על חופשה או מחלה.
59. מבחן התלות הכלכלית – על פי סקר של חודש דצמבר 2020 עולה כי מחצית מהשליחים עובדים במשרה מלאה או חלקית במקומות עבודה אחרים.
על פי בחירתם, כ-85% מהשליחים זמינים לקבלת משלוחים בהיקף שעות הנמוך מ-50% משרה, כאשר היקף השעות הממוצע בקרב כלל השליחים שווה לכ-26% משרה בלבד. השליחים לא תלויים כלכלית בוולט.
60. מבחן בלעדיות הקשר – השליחים יכולים לעסוק בכל עיסוק שירצו ויכולים לעבוד בחברות מתחרות.
61. הסכמת הצדדים – נחתמים הסכמי התקשרות ולא הסכמי העסקה.
62. מבחן הקשר האישי – וולט לא מכירה את השליחים באופן אישי.
63. אופן הצגת ההתקשרות – השליחים הם עוסקים מורשים או עובדים באמצעות חברות בע"מ או כעצמאיים.
64. תום לב – השליחים מודעים לצורת ההתקשרות ולמבקש ניסיון עשיר בתחום השליחויות. למבקש עבר תעסוקתי בן 20 שנה בשליחויות. המבקש עבד במסעדות (נספחים 14, 15 לתשובה).
65. התמורה שקיבלו השליחים היא גבוהה באופן משמעותי מהשכר לו היו זכאים אילו היו עובדים.
66. על פי הנתונים, לוולט לא צמחה כל תועלת כלכלית כתוצאה מהתקשרות עם השליחים ביחסי מזמין ונותני שירותים בהשוואה ליחסי עבודה. נהפוך הוא, אם היו השליחים מועסקים על ידי וולט כעובדים שכירים, עלות המעסיק הייתה נמוכה יותר מהעלות שבה נושאת וולט כמזמין, כך שאין בסיס לטענת המבקש כאילו החברה לא העסיקה את השליחים כעובדים שכירים על מנת "לחסוך על גבם" של השליחים (ראו לעניין זה סעיף 221 לתשובה).
67. הקבוצה הייצוגית אינה הומוגנית.
--- סוף עמוד 19 ---
הפקדות לפנסיה - יש בין השליחים כאלה שאינם זכאים כלל להפקדות פנסיוניות: מי שטרם הגיע לגיל 21 (לגברים) או 20 (לנשים) או מי שהתחיל לספק שירותים אחרי גיל 67, מי שלא היה לו ביטוח פנסיוני קודם פעיל ולא השלים שישה חודשי התקשרות, מי שההתקשרות עמו הסתיימה לפני שהשלים שלושה חודשי התקשרות, מי שהיה לו נתק של שלושה או שישה חודשים ומעלה במהלך תקופת ההתקשרות, מי שהתמורה ששולמה לו גבוהה מהשכר הממוצע במשק, מי שהפקיד באופן עצמאי או באמצעות חברה צד ג' סכומי כסף לצורך חיסכון פנסיוני מכוח חוק ההתייעלות.
ימי חופשה - יש מבין השליחים שאינם זכאים לימי חופשה: מי שסיפק שירותים במהלך פחות מ-200 ימים בשנה; מי שסיפק שירותים רק בחלק משנה קלנדרית (נדרש להשלים 240 ימים לזכאות מלאה).
דמי הבראה – יש בין השליחים שאינם זכאים לדמי הבראה: מי שסיפק שירותים במשך פחות משנה, מי שהיה לו נתק של שלושה חודשים ומעלה במהלך תקופת ההתקשרות שקטע את הוותק.
68. הסעדים המבוקשים דורשים בירור פרטני לכל שליח ושליח והחישוב מסובך.
69. על יסוד האמור לעיל, המשיבה עותרת לדחיית הבקשה.
טענות מגישי עמדה 1 – 4
1. התובענה איננה מתאימה להתנהל כתובענה ייצוגית מאחר שאין אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות יוכרעו לטובת הקבוצה.
2. פעילות המשיבה אינה מלמדת על יחסי עבודה בין השליחים לבין המשיבה. מהות הטכנולוגיה השיתופית היא ביטול הצורך בגורם מנהל. המשיבה אינה חברת שליחות אלא ספקית שירותי תיווך.
3. השליח אינו משתלב בעסקיה של המשיבה (מבחן ההשתלבות – הפן החיובי). השליח הוא אדון לעצמו ואינו חייב דין וחשבון למשיבה. השליח הוא זה שקובע את כמות העבודה, משכה, הקצב והאופן שבו תבוצע העבודה. השליח אינו כפוף למרות המשיבה והוא יכול לעבוד בעבודות מקבילות ולפעול במקביל בכמה אפליקציות (מבחן ההשתלבות – הפן השלילי).
4. למשיבה אין השפעה על כמות השליחויות שיבצע כל שליח ושליח אלא זו תלויה בשליח עצמו.
--- סוף עמוד 20 ---
5. קיים חשש שעניינם של השליחים לא ייוצג באופן נאות.
6. לא ניתן להתייחס לציבור השליחים כקבוצה. לא ניתן להשיב באופן דומה על "השאלות המשותפות" בנוגע לשליחים השונים.
7. מדובר בשליחים שמנעד השעות הזמינות של כל אחד ואחד מהם משתנה. השליחים מבצעים שליחויות בהיקפים שונים, באופן שאינו סדיר ואינם נדרשים להודיע על היעדרות או על התנתקות מהאפליקציה. מדובר בקבוצה לא הומוגנית שכל שליח פועל באופן שונה זה מזה. לכן, לא ניתן לדבר על "קבוצה".
8. לכל אחד מהשליחים אינטרס שונה ואין זה נכון לנהל תובענה ייצוגית בשם כולם על פי האינטרס המיוחד של המבקש. גם אם יקבע שהמשיבה היא בעלת עסק שניתן להשתלב בו, עדיין תידרש בדיקה פרטנית בנוגע לכל שליח ושליח האם עבד כעצמאי או כשכיר. התובענה הייצוגית במקרה דנא אינה הדרך היעילה לדון ביחסי המשיבה עם כלל השליחים.
9. המבקש אינו מתאים לייצג או לנהל את התובענה.
10. המבקש לא היה בקיא במערכת היחסים בין המשיבה והשליחים.
11. הועלה ספק בנוגע לתום לבו של המבקש בשל סתירות בעדותו.
12. המצטרפים לדיון עותרים לדחיית הבקשה.
מגיש עמדה (ג'רמי אזולאי)
1. התביעה מנוגדת לאינטרסים והרצון של השליחים בוולט.
2. השליח בוולט חופשי לתכנן את מסלולו נסיעתו, חופשי להפסיק לספק את השירות מתי שיחפוץ וזכותו לדחות את המשלוחים שהוא לא מוכן לבצע.
3. השליחים סובלים ממתח רגשי בגלל התובענה הייצוגית שהוגשה ע"י המבקש.
4. למבקש חסר ידע משמעותי בנוגע לאפליקציה של וולט.
5. התביעה פוגעת בערכי מדינת ישראל והזכות הבסיסית לבחור איך לעבוד. אין מקום לפגוע בזכות זו.
6. כל מי שמוכר מוצרים באינטרנט דרך פלטפורמה אינו נחשב כעובד הפלטפורמה.
--- סוף עמוד 21 ---
7. המודל של וולט מיושם שנים בעולם.
8. יש חברות בישראל הפועלות באופן בו מאמין המבקש כדוגמת "תן ביס".
9. המבקש פוגע בזכות הבחירה של האוכלוסייה הישראלית.
10. משכך אזולאי עותר לדחות את הבקשה.
שאר טענות הצדדים יועלו במסגרת החלטה זו.
עדויות
מטעם המבקש העיד המבקש בעצמו.
מטעם המשיבה העידו:
מר אמרי גלאי, מנכ"ל המשיבה עד לחודש 11/2020 ומשמש נכון ליום מתן העדות כמנהל אזור אירופה בחברת וולט העולמית.
מטעם מגישי העמדה מס' 1 – 4 העיד מר יבגני קושנירנקו, שליח של המשיבה וכן העיד מר ג'רמי אזולאי, מגיש עמדה מס' 5 אשר שימש כשליח של המשיבה.
דיון והכרעה
לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה, להתקבל.
על כלכלת הפלטפורמה
1. כלכלת הפלטפורמה היא מודל כלכלי חדש בו עבודה מנוהלת מרחוק באמצעות אמצעים דיגיטליים ועל פי רוב בעזרת אפליקציה שפותחה לצורך מטרה זו. הפלטפורמה מציעה ללקוחות שירותים המבוצעים על ידי נותני שירותים שעמם מתקשרת החברה באופן דיגיטלי. על פי מודל זה, הפלטפורמה משמשת למעשה לחיבור בין הלקוחות המתחברים באמצעות האפליקציה ומזמינים דרכה שירותים (הסעות, אוכל וכיוצב'). השירות ניתן באמצעות נותני השירותים הזמינים ליתן את השירות בעבור הלקוחות.
--- סוף עמוד 22 ---
2. נותני השירותים והלקוחות יוצרים קשר באמצעות הפלטפורמה (מאחוריה עומדת חברה) אשר למעשה מקשרת בין שני אלו אולם החברה היא זו שקובעת את מחיר השירות בעבור הלקוח ותנאי ההתקשרות של נותני השירות.
3. בחודש 2/22 הוקם על ידי שרת הכלכלת והתעשייה צוות בין משרדי לבחינת משמעויות מודל כלכלת הפלטפורמות בדרך הסדרת התחום. "מטרת הצוות היא גיבוש המלצות מעשיות לממשלה ובפרט למשרד הכלכלה והתעשייה, לשם אסדרת אופן ומהות יחסי העבודה במבני העסקה חדשים וכן לאמץ ההזדמנויות שמערכות כלכליות אלו מעניקות לשוק העבודה ולציבור הרחב" (כאמור בפרסום באתר זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה).
עד היום טרם פורסמו המלצות וטרם גובשה חקיקה בעניין.
4. במקרה דנן, מדובר בפלטפורמה להזמנת שירותי משלוחים (כפי שיתואר בהרחבה בהמשך). השליחים, חברי הקבוצה הם לרוב אנשים צעירים (חלקם סטודנטים וחיילים), המבצעים שירותי משלוחים באמצעות הפלטפורמה במשך תקופות קצרות, בהיקפי משרה חלקיים, לפעמים במקביל לעבודות נוספות.
5. לטענת המשיבה, כאמור לעיל, היאחזות דווקנית במבחנים מסורתיים לבחינת קיומם של יחסי עבודה, אשר אינם מותאמים לטכנולוגיה החדשה ולתנאי הפעילות שהיא מאפשרת, היא בבחינת "מיטת סדום" אשר תאיין את היתרונות שמעניק המודל לפרט (גמישות מלאה לתכנן את הזמן שלו והיעדר התחייבות כלשהי לספק שירותים), תפגע בדרישה ההולכת וגוברת לגמישות, בחירה, חופש ויזמות ותהיה לה השפעה קשה על רווחת כלל השחקנים הפועלים על גבי הפלטפורמה (מסעדות, שליחים וצרכנים) עד כדי הטלת ספק בהמשך פעילותה. על כן, לטענתה, יש לבחון את המודל בכללותו ולפעול לפיתוח הדין והתאמתו למציאות המשתנה בשוק, ובכלל זה למודלים תעסוקתיים חדשים.
6. בעניין זה יצוין כי הפסיקה התאימה והגמישה עצמה לאורך השנים עם התפתחות של צורות העסקה שונות ופיתחה מבחנים נוספים לבחינת יחסי עובד ומעסיק החל ממבחן המרות והפיקוח ומבחן ההשתלבות ועד המבחן המעורב:
"המבחן לקביעת יחסי עובד ומעסיק התפתח לאורך השנים באופן שאפשר יותר ויותר שיקול דעת בהפעלתו. לא אחת הובהר בפסיקה כי על המבחן להיות דינאמי, כזה המשתנה בהתאם לשינויים בדפוסי העסקה השונים...
...
במשך השנים, עם התפתחותן של צורות ההעסקה השונות, נדרשה הפסיקה לשנות את המבחן למבחן רחב וגמיש יותר, כזה שמתאים את עצמו לדפוסי ההעסקה השונים. הפסיקה ניסתה לפתח מבחן שיוכל לספק מענה משפטי ראוי ומדויק יותר, מאשר זה שמספק מבחן ההשתלבות לבדו, לאותם מקרים שונים אשר הגיעו לפתחם של בתי הדין לעבודה. בעקבות כך, שינתה הפסיקה את המבחן הקובע ל"מבחן המעורב" הכולל במרכזו את מבחן
--- סוף עמוד 23 ---
ההשתלבות ומבחני משנה נוספים (ראו בג"ץ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, נ(4) 628 (1996) (להלן - בגצ מור)). וכך ציין בית הדין בדב"ע 3-254/נב פריץ חיים - מפעל הפיס, כו(1) 372 [פורסם בנבו] (1993): "אין הכוונה לזניחת המבחנים המקובלים אלא אך לשינוי נקודת המבט. במקרים קשים הופכים המבחנים שנקבעו בפסיקה ממבחנים בעלי משקל מוחלט למבחנים יחסיים, כאשר את התשובה לשאלת קיום יחסי עובד-מעביד, לומד בית הדין ממשקלם המצטבר של מכלול המבחנים".
(ע"ע 15868-04-18 גבריאל כותה – מדינת ישראל משרד המשפטים, [פורסם בנבו] ניתן ביום 7.4.21. שם סעיף 9 לפסק הדין) (להלן: "פסק דין בעניין כותה").
7. העובדה כי במקרה של וולט מדובר במודל התקשרות שונה מהמודל הקלאסי שאין בו "מקום עבודה", העושה שימוש באמצעים טכנולוגיים לניהול וחלוקת העבודה, עם הסדרי התקשרות גמישים ודינמיים מאתגרת את בית הדין לעבודה בכל הנוגע לקביעה בדבר קיום יחסי עבודה. כאמור בדברי כב' הנשיאה ורדה וירט ליבנה בנאומה מיום 27.5.2019 בכנס באילת (צורף כנספח 1 לבקשה):
"נשאלת השאלה האם המבחנים המסורתיים נותנים את המענה במצבים הייחודיים שתמורות אלו בשוק העבודה מזמנות לנו. בהחלט ייתכן שאלו לא יספקו את המענה הברור לשאלת מהות היחסים בין העובד המזדמן לפלטפורמה או למעסיק. לשם כך, יידרשו בתי הדין לעבודה לפעול לפיתוח הדין ולהתאמתו למציאות המשתנה בשוק. אין זה דבר חדש, שכן כך עשו בתי הדין לעבודה מראשית ימיהם. כך נעשה בקשר להעסקת עובדי חברות כוח אדם או עובדי קבלן שירותים, למשל. מנגד, ייתכן בהחלט שניתן יהיה להחיל את הכללים הקיימים, בשינויים מסוימים ומתבקשים אך ללא "מהפכה" של ממש, גם על תצורות ההעסקה החדשות שכלכלת השיתוף מביאה עימה.