9. עינינו רואות, אפוא, כי בחלוף כשמונה שנים ממועד אישור ההסכם ומתן תוקף של פסק דין להוראותיו, שבו הצדדים ופקדו שעריו של בית משפט זה כאשר בהתבסס על אותה תשתית עובדתית בפי שניהם טענות הדדיות האחד כנגד משנהו בדבר אי קיום ההתחייבויות מכוחו של ההסכם ו/או סיכול קיומן, כאשר כל אחד מהם עותר, למעשה, לסעד הפוך מזה שמשנהו עותר לו.
כן טוענת גב' ש. בתביעתה כי מר ש. פעל למכירת הזכויות במשק לצד ג' בניגוד לדין ומשכך פנתה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בחודש ינואר 2020 בתובענה לסעד הצהרתי ובה עתרה כי יוצהר שהצדדים הם בעלי הזכויות במשק, וכי מכוח ההסכם יש לרושמן על שמה.
להשלמת התמונה יצוין, כי תביעה זו נמחקה בסופו של יום בהסכמה על מנת ליתן בידי הצדדים האפשרות לרשום הזכויות במשק על שמם.
10. אין חולק, כי הסך של 800,000 ₪ או כל חלק ממנו לא שולם על ידי מר ש. לגב' ש.; אין גם חולק, כי היא מתגוררת עדיין בבית המגורים שבשטח המשק; וגם אין חולק, כי ילדיהם הבגירים של הצדדים מתגוררים גם כן בשטח המשק וכי הבן י. אף בנה את ביתו שם.
11. ביום 18.1.2021 התקיימה ישיבת קדם משפט בשני ההליכים במאוחד בסופה ניתנה החלטה, הנשענת על הסכמתם, המורה לצדדים לפעול בשיתוף פעולה לצורך רישום הזכויות במשק על שמם תוך קביעה כי על מר ש. לשאת בכל העלויות הכרוכות בכך; כן ניתן צו האוסר על ביצוע דיספוזיציה בזכויות במשק לאחר רישומן על שם הצדדים עד למתן הכרעה בשני ההליכים שבכותרת, תוך הבהרה כי השלמת העסקה בין מר ש. ובין הצד השלישי תושהה; ונקבעו מועדים לשמיעת ראיות ולישיבת קדם משפט לסכם לאחר הגשת העדויות.
ביום 20.10.2021 התקיימה ישיבת קדם המשפט המסכם, ובהינתן הפער בין הצדדים ניתנו הוראות באשר לאופן שמיעת הראיות.
ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 15.11.2021. בסופה ניתן צו להגשת סיכומים בכתב. הצדדים פעלו בהתאם, ומכאן פסק הדין שלפנינו.
תמצית טענות הצדדים
טענות גב' ש.
12. גב' ש. טוענת, כי בהינתן שמר ש. לא העביר הסך שהתחייב להעביר לידיה במסגרת איזון המשאבים ביניהם או כל חלק ממנו, דינו של ההסכם להתבטל לאלתר וכפועל יוצא מכך להשיב המצב לקדמותו, דהיינו דיון מחדש בכל ענייני הממון והרכוש של הצדדים נוכח פקיעת נישואיהם; לטענתה מר ש. ביצע מעשי תרמית, הטעייה ועושק, הן בהתייחס אליה והן בהתייחס לצד השלישי כאשר התקשר עמו בעסקה למכירת הזכויות במשק ביודעו שרישומן טרם הוסדר בהתאם לפסק הדין מיום 24.9.2012 ושעה שהוא התקשר מאחורי גבה בעסקה אמורה בעוד הזכויות במשק משותפות לשניהם; גב' ש. מודה, כי מר ש. פעל בהתאם להוראות ההסכם ומסר לידיה ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות במשק על שמה. לטענתה היא לא פעלה לרישום הזכויות במשק על שמה באמצעות ייפוי הכוח היות שמר ש. לא עמד בהתחייבותו לשאת בכל העלויות הכרוכות בכך. עוד נטען על ידה, כי כמחווה של רצון טוב, היא העבירה באמצעות בא כוחה הרשאה לבא כוחו דאז לפעול גם בשמה לרישום הזכויות. לדבריה ההרשאה בוטלה בהמשך, מחמת התנהגות מר ש. בחוסר תום לב כטענתה; לשיטת גב' ש. פעולותיו של מר ש. למכירת הזכויות במשק לצד ג' – בן משפחתו נעשו במרמה ובעורמה; כן נטען על ידה, כי בעקבות הדיון בבית המשפט המחוזי בתובענה שהגישה וכאמור נמחקה בהסכמה ובהתאם להמלצות בית המשפט היא פנתה לקידום רישום הזכויות במשק על שם הצדדים אולם מר ש. לא שיתף עמה פעולה וממשיך לפעול להשלמת העסקה למכירת הזכויות לבן משפחתו; עוד ובנוסף נטען על ידה בעניינו של מר ש., כי הוא אדם ערמומי, מניפולטיבי ולא ישר המתמחה בהעלמת נכסים מפני נושיו, וכי מדובר בדפוס התנהלות מושרש שהוא אימץ לעצמו.