ש. של מי החתימות על גבי ת. המשלוח בנספח?
ת. זה חתימה בצד ימין של נסים. והשנייה אני לא יודע. זה חשבונית פיקטיבית, לא קיימת, אין לה דו"ח מע"מ, כלום, אם אראה דו"ח מע"מ שלה אני יכול לרדת מהתיק".
בחקירתו הנגדית טען מואיד כי התשלום תמורת קו הייצור שולם בדרך של תשלום חובות דיל וזול, אולם לא הוצגו בפני קבלה וחשבונית המעידות על תשלום כאמור. יתר על כן, בחקירתו מיום 24.6.2009 הודה מואיד כי למרות שחלפו למעלה מ - 3 שנים מאז שקו הייצור הועבר מדיל זול לחברת מנדרין, לא הוצאה חשבונית (ש' 10 ע' 279 לתמליל הדיון). בחקירתו של מואיד הוצגו מסמכי הפקדות של שיקים בסכומים שונים לחשבונה של דיל זול בתקופה שבין אוגוסט 2007 עד אוגוסט 2008 (מוצג ת/29). ממסמכים אלה לא ניתן ללמוד על הנסיבות שבעטיין הופקדו כספים לחשבונה של דיל זול. יתר על כן, סך ההפקדות (112,700 ₪) נמוך באופן משמעותי מהסכום בו לכאורה נרכש קו הייצור של דיל זול על ידי חברת מנדרינה (300,000 ₪).
נוכח האמור לעיל, עולה כי הנתבעים העבירו את קו הייצור של דיל זול לחברת מנדרינה ללא תמורה ולמצער ללא תמורה מלאה.
העסקת מג'די ופאווז
ביחס להעסקת מג'די ופאווז, העיד התובע בחקירתו הראשית (ש' 20 ע' 17 לפרוטוקול הדיונים מיום 8.9.2008):
"ש. מציג לך מסמכים. לא רק אתם הפסקתם לקבל כסף. גם האדונים פואז ומג'די פוטרו מהחברה. תסביר מה זה המסמכים האלה.
מוגשים ומסומנים ת/18.
--- סוף עמוד 33 ---
ת. פיטר את מג'די ואת פאווז מהחברה ומשך עבורם את קופת הפיצויים אך הם עדיין, עד עכשיו, עובדים עם החברה.
ש. מציג חשבוניות של חברה הנקראת אם ג'י אקסלנט עבור ייעוץ לחב' דעאס משקאות. ידוע לך מי הבעלים של החברה הזו?
מוגש ומסומן ת/19.
האישור מרשם החברות מוגש ומסומן ת/20.
ת. לפי מה שאני יודע הבעלים זה מג'די ופאווז.
ש. ידוע לך למה פאווז ומג'די מושכים מהחב' המשותפות כ 40,000 ₪ לחודש אחרי שפוטרו ממנה.
ת. לא רק זה, כל אחד מהם מחזיק רכב מהחברה. מג'די מחזיק DMAX איסוזו, ופאווז מחזיק DMAX חדש".
מגרסתו של התובע באשר לאופן בו נוהלו ענייני החברות המשותפות, עלה כי התובע ומואיד הסכימו להעסקת ילדיהם על ידי החברות המשותפות, ועל כן, איני מוצא פגם בהמשך העסקת מג'די ופאווז על ידי החברות המשותפות. לכך יש להוסיף, כי בהא, בנו של התובע העיד כי מג'די קיבל שכר של 13,000 ₪ נטו ואף אחד מבני משפחת דעאס לא התנגד לכך (ש' 9 ע' 88 לפרוטוקול הדיון מיום 7.12.2008). משכך, נראה כי חיוב החברות המשותפות בסך של כ – 36,000 ₪ לחודש (מוצג ת/19) מגלם את השכר נטו שקיבלו מג'די ופאווז עובר ליולי 2007, וכפי שהעיד מואיד ההבדל היחיד הינו שבמקום משכורת חודשית כשכירים מושכים מג'די ופאווז שכר חודשי כנגד חשבונית (ש' 23 ע' 186 לתמליל הדיון מיום 21.6.2008).
משאין חולק על העסקתם של מג'די ופאווז עד ליולי 2007 כשכירים, ממילא זכאים היו לתשלום פיצויים, ועל כן, איני רואה פגם מהותי בהקשר תביעה זו אל מול התובע, בתשלום חלק מהפיצויים המגיע להם, עם הפסקת העסקתם כשכירים והעסקתם כעצמאיים.
משיכת כספים ושימוש בנכסים של החברות המשותפות
בחקירתו הראשית, הודה מואיד כי לאחר פרוץ הסכסוך הועלה שכרם של מואיד, נסים ואחרים (ע' 188 – 189 לתמליל הדיון מיום 21.6.2009). עוד עולה מחקירתו הראשית של מואיד שבינואר 2008, רכשו החברות המשותפות שני ג'פים עבור מואיד ונסים (ע' 189 – 190).
מעדות זו עולה שמואיד ונסים העלו את משכורתם בחברות המשותפות ורכשו מכוניות חדשות על חשבון החברות המשותפות, מבלי לשתף את התובע בהחלטות אלה, תוך הפרת ההסכמה הכללית באשר לשכר ולתנאים של כל אחד מבני משפחת דעאס המועסק על ידי החברות המשותפות.
--- סוף עמוד 34 ---
הדרת התובע מחשבונות הבנק של החברות המשותפות ומעסקיהן
ביחס להדרתו מעסקי החברות המשותפות ומחשבונות הבנק שלהן, העיד התובע (ש' 17 ע' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 8.9.2008):
...
ש. מה קרה באותו זמן למידע שהיית מקבל על החב' המשותפות מהבנקים – בסביבות חודשים יולי ספטמבר 2006 עד יולי 2007.
ת. הוא ניתק אותי מהבנק, ניתק את הסיסמה, ניתק את האיתורן מהמשאיות שלא אדע איפה כל משאית נמצאת, מחק את הסיסמה של הבנק, נתן הוראה בבנק שאני לא אכנס. ניתק אותי מהכל.
...
ש. אחרי 2007 כשהזרמתם כספים לחברה
ת. הלכנו לבנק כדי שיחזיר את זכות החתימה, שתי חתימות מחייבות, אני והוא אך ורק, להחזיר את מנדרין לדעאס. כל החברות המשותפות זה דעאס. ת/3 נחתם אז. אחרי שהפקדנו כסף והחברה הייתה בסדר היה בה איזה 7-6 מיליון שקל הוא התחרט ולא הלך לחתום אצל עו"ד ולא רצה לעשות את זה.
ש. ואז בתקופה הזו שהתחרט, מה מואיד עשה עם הבנק, עם המידע על החברה, עם מסמכי החברה?
ת. הוא ניתק אותי מהכל, הבנק, מהמשרד – העביר את המשרד והכל, החליף מנעולים במחסנים, הכל סגר אותי לגמרי.
ש. ניסית להמשיך לשמור על זכויותיך בחברות. מה עשית בעקבות זה?
ת. הוא ניתק אותי שוב. דיברו איתו הרבה פעמים, דיברו השייח'ים, הנשים, דיברו הרבה פעמים והוא אמר לא רוצה. זה שלי. אני דירקטוריון ואני יכול לשלוט בכל.
...
ש. ליד הבית של בהא יש מחסן על קרקע משותפת. למי שייכת הקרקע?
ת. שלי.
ש. מה היה שם לפני הסכסוך?
ת. כל המשקאות שלנו.
ש. איזה עסק פעל משם?
ת. החברות המשותפות הפעילו את העסק. היום אסור לי ללכת לשם, הוא מונע ממני, החליף את המנעולים, הכל החליף ".
הנתבעים אינם מכחישים שביטלו את אפשרות הגישה של התובע לחשבונות הבנק ולמסמכי החברות המשותפות. לטענתם צעדים אלה ננקטו נוכח התנהגותם של התובע ובנו בהא.
--- סוף עמוד 35 ---
כך העיד מואיד בחקירתו הראשית (ש' 24 ע' 191 לתמליל הדיון מיום 21.6.2009):
"...אחרי שחזר התגלה לי שאיאד העביר כמו 380 אלף שקל מהחברה, מהקופה שבהא מוכר במחסן, עבור הטיפול הזה.
...
...אני בקשתי מאיאד שהכסף הזה שחזר, יפקיד את זה בתוך החברה והוא סירב להפקיד את זה, הוא אמר אני לא רוצה להפקיד את זה בתוך החברה, וזה התחיל ככה להתחמם הכל".
...
ב – 2006 עוד נוסף זה, התחלף מנהל הבנק או משהו דומה לזה, ...היה מנהל בנק אחד מטירה בשם פארוק נאסר, ובא מנהל חדש בשם חמודי מקלאנסווה, וישב עם המנהל וקרא לנו, קרא לי ואמר לי: אבו מג'די, אני לא יכול להמשיך במתכונת שהייתה.
...
ש. מה הייתה המתכונת שהייתה עד אז?
ת. המתכונת שהייתה קודם, לפעמים איאד היה חותם על צ'ק, הוא בא והולך לפרוע צ'ק, הוא היה פורע לו את הצ'יק, ומתקשר אליי לפני שיפרע אותו, הוא מתקשר אליי ואומר לי: יש צ'יק כך וכך, אם אני אכבד אותו. אז אמרתי לו לכבד. או שלפעמים הוא לא תופס אותי, הוא אומר – תכבד, ואח"כ אני חותם על זה, יותר מאוחר. אז חמודי אמר: אני פעם, פעמיים, שלושה, ארבעה, במצבי חירום שאתה לא נמצא, אני יכול לעשות את זה, אבל בתדירות שנמשכת, אני לא יכול לעשות את זה... והתחיל איאד לבקש שתהיה לו זכות חתימה רשמית. לאיאד הייתה לו זכות חתימה בבנק משותפת, רק באחים דעאס הסעות. אני והוא הייתה לנו זכות חתימה משותפת לכל חתימה בנפרד שמחייבת החברה.
...
ש. למה אגב לא רצית לתת לו זכות חתימה לאיאד?
ת. תשמע, אני לא רוצה לפגוע באיאד. איאד הוא איש בעייתי, הוא מהמר, אני לא יודע מה יעשה אח"כ, ואני צריך להסתכל באוויר, אני כל הזמן צריך לרדוף אחרי הצ'קים אם זה נפרע וזה לא נפרע, וזה מכובד או לא מכובד..."
טענת מואיד לפיה לא הסכים ליתן לתובע זכות חתימה נוכח היותו של התובע "איש בעייתי", אינה נראית לי , בכל הכבוד, כלל וכלל, משום שעד לפרוץ הסכסוך אין חולק שהייתה לתובע נגישות לחשבונות הבנק של החברות המשותפות והייתה לו זכות חתימה בחשבונות אלה, גם אם לא באופן רשמי.
--- סוף עמוד 36 ---
אוסיף, כי אפילו היה ממש בטענות הנתבעים ביחס להתנהגותם של התובע ובהא, אין בכך כדי להצדיק נקיטת פעולות חד צדדיות להדרת התובע מפעילות החברות המשותפות.
דיון משפטי
החברות המשותפות כיחידה עסקית כלכלית אחת
בע"א 1371/90 עמנואל דמתי נ' יוסף גנור ואח', פ"ד מד (4), 847, ע' 857, נקבע:
"...כאן ההצצה אל מאחורי הפרגוד של שתי החברות נתבקש ונתחייב כדי לעמוד על הקשרים האמיתיים ביניהן כפועלות כיחידה עיסקית וכלכלית אחת, ובהיות דמתי העובד של שתיהן, כשההפרדה המינהלית-רישומית נועדה רק להקלות מס בהן זוכה חברה תעשייתית. עצם ניסיונו של דמתי להשתחרר מאחריות חוזית הצדיקה לבחון שאלה זו על-ידי הרמת המסך.
...
לסיכום נקודה זו: הממצאים שנקבעו ונסיבות המקרה תומכות במסקנה כי מנ"ל ותמ"ה זהות למטרת תוכן התחייבותו של דמתי: לאו דווקא ולא רק משום שבעלי המניות בשתי החברות הם גנור ואשתו, מנהלן המשותף הוא גנור, אלא בעיקר משום ששתי החברות פועלות כיחידה כלכלית אחת ובאותו משרד, ומבחינה מעשית עבד דמתי עבור שתיהן, כמו גם כל יתר העובדים. כלפי יחידה כלכלית זו באו התחייבויותיו של דמתי."
דומה שהאמור בסיפא שלעיל, משקף במלואו את אופן הפעילות העסקית של החברות המשותפות הפועלות באמצעות אותם העובדים והמנהלים ומאותם המשרדים והמחסנים. על כן, יש לראות בחברות המשותפות יחידה עסקית וכלכלית אחת, וככל שמדובר ביחסים שבין התובע לנתבעים, אין להבחין בין פעולות שבוצעו בשם דעאס שיווק לבין פעולות שבוצעו בשם דעאס משקאות או כלפיהן.
ייחוס הפעולות שנעשו בשם חברת מנדרינה לנתבעים
ברע"א 6039/04 אורי פזלשטיין ואח', נ' דוד עובדיה (פורסם באתר בית המשפט העליון), נקבע (פסקה 4 לפסק הדין של כבוד השופטת פרוקצ'יה):
--- סוף עמוד 37 ---
"עקרון הרמת המסך נועד למנוע מבעלי המניות או מהחברה עצמה את ניצול ההפרדה ביניהם להשגת מטרה בלתי כשרה הכרוכה בפגיעה בזולת;..."
משיכת כספים, סחורה וציוד מהחברות המשותפות כמשכורת תוך שימוש בחברת מנדרינה שבשליטת מואיד, מג'די ונסים, פוגעת בחברות המשותפות ובתובע המחזיק בכ – 1/3 ממניות החברות המשותפות, ובכך יש כדי להצדיק את ייחוס הפעולות שבוצעו בשם חברת מנדרינה ובעבורה למואיד ונסים. במיוחד בהתחשב בכך שמואיד ונסים ניצלו את כוחם ושליטתם בחברות המשותפות ופעלו להעברת סחורה, כספים וציוד מהחברות המשותפות לחברת מנדרין.
החובה לנהוג בתום לב
מכוח היותם בעלי מניות ושליטה בנכסי החברות המשותפות מוטלת על מואיד ונסים חובה לנהוג בתום לב ובהגינות כלפי התובע שהינו בעל מניות בחברות המשותפות, ראה ע"א 817/79 אדוארד קוסוי ואח' נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ ואח', פ"ד לח (3), 253, ע' 277 - 280.
החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת כלפי החברה ובעלי מניותיה והאיסור לעשות שימוש לרעה בכוח המוקנה לבעל מניות בחברה עוגנו גם בסעיף 192 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999, הקובע:
" (א) בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת, ויימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה, בין היתר, בהצבעתו באסיפה הכללית ובאסיפות סוג, בעניינים הבאים:
(1) ...;
(2) ...;
(3) ...;
(4) אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275.
(ב) בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים.
(ג) על הפרת הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים, ועל הפרת הוראת סעיף קטן (ב), יחולו גם הוראות סעיף 191, בשינויים המחויבים."
מהאמור לעיל נראה כי מואיד היה המנהל הדומיננטי בקשר בין החברות המשותפות לבין קוקה קולה ומבשלות בירה. עם זאת, שוכנעתי שביחסים בין מואיד ונסים לבין התובע
--- סוף עמוד 38 ---
הייתה הסכמה לניהול משותף של עסקי החברות המשותפות וחלוקת הבעלות והזכות לרווחי החברות המשותפות בהתאם להקצאת מניות החברות המשותפות בין הצדדים כאמור במוצג ת/1. משכך, אין ספק שהתנהגות הנתבעים כמתואר לעיל נגועה בחוסר תום לב כלפי התובע באופן המגיע לכדי קיפוחו, ראה ע"א 2699/92 ניסים בכר נ' ת.מ.מ תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, פ"ד נ (1) 238, ע' 246.
סעיף 191 לחוק החברות קובע:
"(א) התנהל עניין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה בכפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.
(ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יובאו בתקנון החברה ובהחלטותיה השינויים המתחייבים מכך, כפי שיקבע בית המשפט, ויראו שינויים אלה כאילו נתקבלו כדין בידי החברה; עותק מן ההחלטה יישלח לרשם החברות, ואם החברה היא חברה ציבורית - לרשות ניירות ערך."
ברע"א 9646/04, נקבע כי לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב בקביעת הסעדים ההולמים במקרה של קיפוח בעלי מניות (שם פסקה 5).
הסעד הנתבע בת.א 2152/07
בסעיף 49 לכתב התביעה תבע התובע לאסור על מואיד, נסים ומג'די לעסוק בכל עיסוק שיש בו תחרות ו/או ניגוד עניינים עם עסקי החברות המשותפות ו/או לנהל עסקים עם לקוחות ו/או ספקים של החברות המשותפות ו/או לעשות שימוש במקרקעין הרשומים בבעלות משותפת של התובע ומואיד ומשמשים את החברות המשותפות ו/או להשתמש בעובדים, משאיות, ציוד ובמותג "מנדרין" שלא באמצעות החברות המשותפות ו/או לפעול באמצעות חברת מנדרינה בניגוד למטרות ולעסקי החברות המשותפות.