בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 2397/07 ת"א 2152/07 איאד עבד אלרחים דעס נ' מואיד עבד אלרחים, נסים דעאס, דעאס שיווק המשולש והגליל בע"מ, דעאס משקאות קלים בע"מ ודעאס משקאות קלים 1998 בע"מ, מג' די דעאס ומדרינה למשקאות קלים 2006 בע"מ
בפני
כב' השופט מגן אלטוביה
התובע
בת.א 2397/07 ובת.א 2152/07
איאד עבד אלרחים דעאס
ע"י בא כח עוה"ד רונן לניאדו
נגד
נתבעים 1, 2, 3, 4 ו – 5 בת.א 2397/07
נתבעים 1, 2, 6 ו – 7 בת.א 2152/07
מואיד עבד אלרחים דעאס
נסים דעאס
דעאס שיווק המשולש והגליל בע"מ
דעאס משקאות קלים בע"מ
דעאס משקאות קלים 1998 בע"מ
מג'די דעאס
מנדרינה למשקאות קלים 2006 בע"מ
ע"י בא כח עוה"ד משה אליה ואיתמר כהן
פסק דין
התובע ואחיו, נתבעים 1 ו – 2 מחזיקים במניות נתבעות 3 – 5 (להלן: "החברות המשותפות") העוסקות בשיווק משקאות.
לטענת התובע, הנתבעים גזלו את נכסי החברות המשותפות ונישלו אותו מכל פעילות בחברות המשותפות, בין היתר, תוך העברת נכסי החברות לנתבעת 7 (להלן: "חברת מנדרינה"), ומכאן שתי תביעותיו אשר הדיון בהן אוחד בהחלטה מיום 17.6.2008.
עם הגשת תביעותיו עתר המבקש לסעד זמני, וביום 19.7.2007 ניתן צו ארעי (בשא 15230/07 ת.א 2152/07). בדיון מיום 2.8.2007 הסכימו הצדדים שיינתן צו מניעה זמני כמבוקש וביקשו לקיים דיון בעניין זכותם של משיבים 1, 2, 6 ו – 7 לעשות שימוש במותג "מנדרין" (בשא 15933/07). בהחלטה מיום 4.9.2007 נקבע כי הצו הארעי יישאר בתוקפו.
1) בתביעות שלפני נתבע להצהיר כי לתובע 43% מהון המניות המונפק של חברת מנדרינה, לחילופין להצהיר כי חברת מנדרינה הוקמה למראית עין במטרה לרוקן את החברות המשותפות מנכסיהן, ליתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להתחרות בעסקי החברות המשותפות ו/או לעשות שימוש בנכסי החברות המשותפות, להורות לחברת מנדרינה להעביר את כל נכסיה לחברות המשותפות, למנות את התובע כדירקטור נוסף בחברות המשותפות, לפטר את נתבע 1 (להלן: "מואיד") מתפקידו כדירקטור בחברות המשותפות, למנות דירקטור חיצוני לחברות המשותפות, למנות את התובע כמורשה חתימה בחברות המשותפות, לחייב את הנתבעים ליתן לתובע מידע ו/או כל מסמך בעניין עסקי החברות המשותפות לרבות מידע בנקאי, לאסור על הנתבעים להעביר נכסים של החברות המשותפות לטובת כל חברה ו/או תאגיד אחר ללא אישור התובע וליתן צו שימנע רכישה ו/או קבלת שירותים ו/או טובות הנאה מהנתבעים או מי מטעמם ו/או חברות הקשורות בהם ללא אישור התובע.
טענות המבקש
א. בתחילת שנת 2004 החלו החברות המשותפות שוקדות על ייצור משקה חדש בשם "מנדרין" ולשם כך עשו שימוש במשאבי החברות המשותפות כאשר ההוצאות הכרוכות בפיתוח
--- סוף עמוד 3 ---
וייצור המשקה נעשו מקופת החברות המשותפות. החברות המשותפות אף החלו בשיווק משקה מנדרין בתחומי הרשות הפלשתינאית ובישראל.
ב. לאחר פיתוח משקה המנדרין ושיווקו, ייסדו הנתבעים את חברת מנדרינה והעבירו אליה את שיווק משקה המנדרין, כספים ונכסים של החברות המשותפות, תוך חיוב החברות המשותפות בדמי הובלה שלא לצורך, והוצאת סחורה תוך תשלום חלקי.
ג. בשנת 1999 יוסדה M.D.Co Ltd חברה הרשומה ברשות הפלשתינאית (להלן: "מדקו") על ידי נתבע 3 (להלן: "נסים") ומחמוד זלמוט, אזרח הרשות הפלשתינאית (להלן: "זלמוט"). חברת מדקו קיבלה את הזיכיון למכירת מוצרי פריגת והייתה חברה פעילה עד לשנת 2001 בה חדלה מכל פעילות עסקית. מואיד ונתבע 3 (להלן: "מג'די") עושים שימוש בחברת מדקו כפלטפורמה מלאכותית להונאת רשויות המס ומשיכת כספים מהחברות המשותפות לכיסם הפרטי.
ד. מג'די ופאווז דעאס (להלן: "פאווז") פוטרו מעבודתם בחברות המשותפות בחודש יולי 2007 וקיבלו את מלוא פיצויי הפיטורין שהגיעו להם. למרות זאת, המשיכו מג'די ופאווז לקבל משכורת מהחברות המשותפות ולאחר מספר חודשים החלו לקבל תשלומים באמצעות חברת מ.ג. אקסלנס בע"מ שבבעלותם (להלן: "אקסלנס") אף שהעסקתם אינה נדרשת כלל. זאת ועוד, החברות המשותפות רכשו שתי מכוניות לשימושם של מג'די ופאווז. התשלומים שמשלמות החברות המשותפות למג'די ופאווז עד היום והמכוניות שנרכשו עבורם, נועדו להוצאת כספים מקופת החברות המשותפות, על ידי הנתבעים.
ה. התובע ומואיד ייסדו את חברת דיל זול בע"מ (להלן: "דיל זול") המייצרת משקה בשם "פאוור". קו הייצור של המשקה בשווי 350,000 ₪ הועבר מחברת דיל זול לחברת מנדרינה ללא תשלום.
ו. מואיד משך סכומים שונים מקופות החברות המשותפות, תמורת חשבוניות ללא הסבר המניח את הדעת.
ז. הנתבעים ביטלו את ההרשאה שהייתה לתובע לפעול בחשבונות החברות המשותפות בבנק, ניתקו את האפשרות של התובע לעקוב אחר חשבונות הבנק של החברות המשותפות באינטרנט, הפסיקו להעביר לתובע ולילדיו משכורת, מנעו מהתובע כניסה למחסנים של החברות המשותפות בדרך של החלפת מנעולים והעבירו את משרדי החברות המשותפות לביתו של מג'די.
ח. ריקון קופות החברות המשותפות, על דרך ביצוע עסקאות, בהן עסקאות מלאכותיות, עם חברות בשליטת הנתבעים, הענקת הטבות ותשלומים לקרובים, הפסקת תשלום משכורות
--- סוף עמוד 4 ---
לתובע ולילדיו והדרת התובע מהפעילות העסקית של החברות המשותפות, מהווים פגיעה בטובת החברות המשותפות ומקפחים את התובע שהינו בעל מניות בחברות המשותפות. בכל אלה, יש כדי להקים לתובע עילות של קיפוח המיעוט, עשיית עושר ולא במשפט, גזל, הפרת חובת נאמנות, הפרת חובה חוזית והפרת החובה לנהוג בתום לב.
ט. בסיכומי התשובה הוסיף התובע כי טענת הנתבעים ביחס לחלוקת מפעל בין מואיד לבין התובע במסגרת הליכים משפטיים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, הינה בגדר הרחבת חזית אסורה. מכל מקום, מדובר בפירוק בעין של שיתוף במקרקעין.
טענות הנתבעים
א. בכתבי התביעות שהגיש התובע ביסס התובע את זכותו לסעדים הנתבעים על טענותיו ביחס לזכויות במשקה מנדרין המהווה חלק קטן מהפעילות המסחרית, אולם בסיכומיו כלל התובע טענות חדשות המהוות הרחבת חזית אסורה. כך הן טענות התובע לעניין התשלומים המשולמים לאקסלנס חלף שכר עבודה של מג'די ופאווז, תשלומים אשר החלו לאחר הגשת התביעות, וכך הוא ביחס לטענות התובע בעניין חברות מדקו ודיל וזול שכלל לא נזכרו בכתבי התביעות.
ב. יש לדחות את התביעות משום שלא הוגשו כתביעה נגזרת בשם החברות המשותפות.
ג. מדקו היא בעלת הזיכיון לייצור משקה המנדרין, ועל כן, יש לדחות את התביעה בעניין זה משום שהתובע אשר ידע על זכויות מדקו לא צירפה כצד לתביעה.
ד. נתבעת 4 (להלן: "דעאס משקאות") נוסדה על ידי מואיד ועד לשנת 2005 החזיקו מואיד ואשתו בכל מניות החברה. רק בשנת 2005 הסכים מואיד להעביר לאחיו חלק ממניות דעאס משקאות, ממילא עד לשנת 2005 לא היה התובע בעל מניות בדעאס משקאות.
ה. הפעילות העיקרית של החברות המשותפות, כוללת הפצה של מוצרי החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ (להלן: "קוקה קולה") במזרח ירושלים והמשולש על ידי דעאס משקאות ושיווק מוצרי קוקה קולה לסיטונאים או יחידים בישראל על ידי נתבעת 3 (להלן: "דעאס שיווק"). פעילות זו, מניבה לחברות המשותפות את עיקר הרווחים עד היום והאחראי לפעילות זו הינו מואיד ובלעדיו אין.
--- סוף עמוד 5 ---
ו. מעבר לפעילות הקשורה להפצה ושיווק משקאות, קיימת חברה נוספת המסיעה את עובדי קוקה קולה (להלן: "דעאס הסעות"). עד פרוץ הסכסוך ביולי 2007 טיפל התובע אך ורק בענייני ההסעות, ולא היה מעורב בפעילות החברות המשותפות.
ז. מואיד הינו הדירקטור היחיד בחברות המשותפות והוא בעל זכות החתימה היחיד בחשבונות הבנק של החברות המשותפות. עם זאת, היו מקרים בהם איאד או מג'די או נסים היו חותמים על שיקים של החברות המשותפות, ובמקרים אלו היה נציג הבנק מתקשר טלפונית למואיד ומבקש את אישורו למשיכת השיקים. לאחר אישור השיקים היה מואיד מגיע לסניף הבנק על מנת לחתום על השיקים.
מנהל חדש שהגיע לסניף הבנק בו מתנהלים חשבונות החברות המשותפות, דרש להפסיק את הנוהל האמור, ואזי דרש איאד לקבל זכות חתימה בחשבונות הבנק של החברות המשותפות. מואיד התנגד לדרישה זו.
ח. נסים הגה את הרעיון של שיווק מוצרי פריגת בשטחי הרשות הפלשתינאית על ידי מדקו, והזיכיון לשיווק מוצרי פריגת בשטחי הרשות הפלשתינאית הינו של חברת מדקו, בהתאם להסכם שנכרת בשנת 1999 בין מדקו לבין חברת מבשלות בירה לישראל מקבוצת קוקה קולה (להלן: "מבשלות בירה"), היצרנית והמשווקת של מותגי בירה ומורשית לייצר מיצים מרכיבים טבעיים של פריגת.
ט. בשנת 2000 התקשתה מדקו לעמוד בתשלומים שהייתה חייבת למבשלות בירה, ועל כן, הציע מואיד לזלמוט שהחברות המשותפות ידאגו לביצוע התשלומים למבשלות בירה ובתמורה תאפשר מדקו לחברות המשותפות לשווק מוצרי פריגת בשטחי הרשות הפלשתינאית. בשנת 2001 הוסכם בין מדקו לבין החברות המשותפות שבקבוקים גדולים שלא חל עליהם חוק הפיקדון ישווקו על ידי החברות המשותפות ואילו שיווק בקבוקים קטנים עליהם חל חוק הפיקדון, יחולק בין מדקו לבין החברות המשותפות. משכך משמשות החברות המשותפות משווקות משניות של מוצרי פריגת בשטחי הרשות הפלשתינאית, באופן שאת מוצרי פריגת בבקבוקים הגדולים רוכשות החברות המשותפות ממבשלות בירה באופן ישיר ואילו את מוצרי פריגת בבקבוקים קטנים רוכשות הן ממדקו.
י. בשנת 2004 הגו מואיד ומג'די את הרעיון לייצר את משקה "מנדרין" השונה ממשקה פריגת ופונה ללקוחות שאינן לקוחות של החברות המשותפות. ההתכתבויות לייצור משקה המנדרין נעשו על ידי מג'די באופן פרטי, ולצורך הייצור היה צורך להתקשר עם חברת "קניאל" להכנת פחיות, עם "פריגת חיים" להכנת תרכיזים ועם מבשלות בירה למילוי המשקה. חברת מנדרינה שילמה את התשלומים ל"קניאל", מבשלות בירה ו"פריגת חיים". שיווק משקה המנדרין נועד להיעשות במתכונת בו שווק פריגת תוך
--- סוף עמוד 6 ---
שימוש בפלטפורמה של מדקו. מואיד באופן אישי מימן את ייצור משקה המנדרין, וערבויות שניתנו על ידי החברות המשותפות לתקופה קצרה, עד אשר הוחלפו על ידי חברת מנדרינה, הובטחו בכספי קופת הגמל האישית של מואיד.
יא. ביום 8.3.06 נכרת הסכם בין מבשלות בירה לבין מדקו בקשר לזכות הייצור של משקה המנדרין כמוצר פרטי עבור מדקו.
יב. הרעיון עם משקה המנדרין אמור להיות זהה לחלוטין להתנהלות עם המשקה פריגת. אמנם למדקו זכות לייצור המשקה, אולם באמצעות שיווק המוצר ניתן לחלק את הרווחים כך שהמשווק ירוויח אף הוא. באמצעות מדקו שהיא חברה פלשתינאית המקושרת כבר עם מבשלות בירה, קל יותר לנהל עסקים בשטחי הרשות וניתן לרכוש מוצרים ללא פיקדון. בהתאם, בתחילת הדרך שווקו מוצרי משקה המנדרין באמצעות החברות המשותפות, במשך כחודש בלבד, אולם ייצורם נעשה על ידי מדקו אשר רכשה אותם ממבשלות הבירה והעבירה אותם לחברות המשותפות למכירה ללקוחות.
בחברת מנדרינה הושקע סך של 330,000 ₪ ונלקחה הלוואה בסך 920,000 ₪ לה ערבים מואיד, מג'די ונסים. חברת מנדרינה רכשה משאיות ושילמה את מלוא הוצאות הייצור של משקה המנדרין. מנגד החברות המשותפות לא שילמו דבר למימון ייצור משקה המנדרין.
יג. עם מתן הצו הזמני פעילות משקה המנדרין הוטמעה בפעילות החברות המשותפות. בנוסף משאיות של החברות המשותפות עוכבו במעברים לעזה ולשטחי הרשות הפלשתינאית. עקב כך נוצר צורך לשכור שירותי הובלה אף יותר מבעבר, ומשום כך שכרו החברות המשותפות את המשאיות של חברת מנדרינה שהינן זמינות וזולות יותר מכל אפשרות אחרת.
יד. ההתחשבנות עם מדקו נעשית ביחס לבקבוקים קטנים המשווקים ברשות הפלשתינאית. החברות המשותפות משלמות ישירות למבשלות בירה עבור רכישות שביצעה מדקו והיא מוכרת חלק מהסחורה לחברות המשותפות. על יתרת הסחורה מפקידה מדקו כספים בחשבונות החברות המשותפות כצינור להעברת כספים. על הפקדות אלה מוציאות החברות המשותפות קבלה על פיקדון, ואין רואים כספים אלה כהכנסה. החשבונית ממבשלות בירה יוצאת על שם חברת מדקו. ההסדר עם מדקו הרחיב את פעילות החברות המשותפות והגדיל את רווחיהן. כזכייניות משנה של מדקו בתחומי הרשות הפלשתינאית לשיווק מוצרי פריגת בבקבוקים גדולים, מתחשבנות החברות המשותפות עם מבשלות בירה באופן ישיר ולא באמצעות מדקו.
--- סוף עמוד 7 ---
טו. תמורת קבלת קו היצור השוכב כאבן שאין לה הופכין, שילמה חברת מנדרינה את חובותיה של דיל זול.
טז. מג'די ופאווז ביקשו לעזוב את החברות המשותפות ועם פיטוריהם קיבלו פחות משליש מסכום הפיצויים לו היה זכאי כל אחד מהם. לאור המצב הרגיש בו נמצאות החברות המשותפות ביקש מואיד ממג'די ופאווז להישאר ולבצע את העבודה שעשו עד אז. הסכומים שמשלמות החברות המשותפות למג'די ופאווז באמצעות אקסלנס נמוכים מעלות העסקתם כשכירים. הרכבים שנרכשו לשימושם של מג'די ופאווז משמשים אותם בעיקר לצורכי עבודה. לכך יש להוסיף שמאז ומעולם שילמו החברות המשותפות את הוצאות הרכב של נסים ומואיד.
יז. נסים משכים בשעות הלילה הקטנות כדי להגיע למזרח ירושלים לביצוע עבודתו, ושכרו נמוך מהמקובל בחברות בעלות סדר גודל כשל החברות המשותפות. מכל מקום, התובע לא טרח להגיע לאסיפה הכללית אליה הוזמן לאישור שכר של דירקטור.
יח. במקביל לייצור משקה המנדרין על ידי מואיד ומג'די, פעל התובע לקבל זיכיון לשיווק משקה XL בשטחי הרשות הפלשתינאית. אף אחד מהצדדים לא ראה בפעילות של משנהו פגיעה בפעילות העסקית של החברות המשותפות.
בחודש אפריל 2006 החל ייצור משקה המנדרין ושיווקו נעשה על ידי החברות המשותפות. לעומת זאת, באמצע שנת 2007 התברר לתובע שלא יוכל לשווק את המשקה XL.
יט. משסירב מואיד ליתן לתובע זכות חתימה בחשבונות הבנק של החברות המשותפות והתברר לתובע שלא יוכל לשווק את המשקה XL, החל התובע לנהוג באלימות, ובין היתר ביום 3.7.2007 הגיע התובע למחסני החברות המשותפות חמוש באקדח וירה לעבר מואיד ונסים. לאחר אירוע הירי חדל התובע להגיע למשרדי החברות המשותפות ובמקביל החל למשוך מדעאס הסעות שכר של 10,000 ₪ נטו לעומת שכר של 9,000 ₪ נטו שקיבל עד אז מהחברות המשותפות.
כ. למרות אירוע הירי המשיכו החברות המשותפות להעסיק את ילדי התובע עלא ובהא דעאס. עלא חדל לעבוד בחברות המשותפות ועבר לעבוד בעדאס הסעות ביוזמתו.
כא. בהא היה אחראי על מחסן החברות המשותפות ובמסגרת תפקידו זה היה מפקיד כסף מזומן ושיקים שנמסרו לו על ידי לקוחות בחשבון הבנק של החברות המשותפות. בסמוך לאחר אירוע הירי לא הפקיד בהא 416,670 ₪ במזומן שמסרו לו לקוחות במהלך
--- סוף עמוד 8 ---
החודשים יוני – יולי 2007. לפיכך, חילטו החברות המשותפות סכום זה מערבות בסך 500,000 ₪ שמסר בהא להבטחת הפקדת סכומים שנמסרו לו על ידי הלקוחות. ערבות זו כמו גם ערבות שמסר מג'די נדרשה מבהא ומג'די לאחר שהתגלו בעיות בהפקדות כספים שקיבלו מג'די ובהא מלקוחות החברות המשותפות.