כב. לאחר הגשת התביעות כאן, הגיש התובע 9 תביעות שונות והליכי ביניים רבים בבתי משפט שונים ברחבי הארץ. במסגרת אחת התביעות הגיעו התובע ומואיד להסכמה לפיה חולק מפעל של החברות המשותפות בשווי מיליוני ₪ בין שני הצדדים. בנוסף קיבל התובע דיווידנד בסך 65,000 ₪ נטו. הנה כי כן, למרות מעשיו החמורים של התובע, מעמדו לא נפגע והוא ממשיך לקבל שכר גבוה יותר מדעאס הסעות והוא אף קיבל דיווידנדים בשווי מיליוני ₪.
כג. הנתבעים פעלו בתום לב לטובת החברות המשותפות, והתובע לא קופח מעולם.
כד. בסיכומיו תבע התובע לפטר את מואיד מתפקידו כדירקטור, למנות דירקטור חיצוני ולצרף את חברת מנדרינה לאשכול החברות המשותפות. תביעות אלה, לא נכללו בכתבי התביעות שהגיש התובע, ויש לדחותן. זאת ועוד. מואיד הינו המוציא והמביא ביחסים שבין החברות המשותפות לקבוצת קוקה קולה, ובלעדיו אין חיות לחברות המשותפות המעסיקות עשרות עובדים. בנוסף אין חולק שהתובע אינו יכול לעבוד במשותף עם מואיד. לפיכך, קבלת הסעדים הנתבעים בסיכומי התובע יגרמו לחיסול החברות המשותפות ופגיעה במקום עבודתם של עשרות עובדים.
דיון
טענות סף
ייסוד מנדרינה, העברת קו הייצור של דיל זול, פעילותה של מדקו והעסקתם של מג'די ופאווז באמצעות אקסלנס הינם עניינים שזכו להתייחסות הנתבעים בכתב ההגנה ובתצהירים שהוגשו מטעמם, והמצהירים מטעם הצדדים נחקרו אודות עניינים אלה. אכן, במהלך הדיונים העלו הנתבעים טענה זו מספר פעמים, אולם כאמור המצהירים מטעם הצדדים נחקרו אודות עניינים אלה והנתבעים אף הגישו מסמכים הנוגעים לעניינים אלה. משכך, איני מוצא בהתייחסות התובע לעניינים אלה בסיכומיו משום הרחבת חזית.
טענות התובע ביחס לשימוש בנכסי החברות המשותפות לקידום עסקיהם הפרטיים של הנתבעים ו/או מדקו ו/או חברת מנדרינה ואף טענותיו ביחס למשיכת כספים מקופת החברות המשותפות, נראות לכאורה כעילות לתביעה נגזרת בשם החברות המשותפות. אולם משהוגשו ראיות, נשמעו עדים והוגשו סיכומים, ובעיקר נוכח ניהול החברות המשותפות על ידי בני משפחת דעאס כשותפות משפחתית ללא הבחנה ממשית בין כל אחת
--- סוף עמוד 9 ---
מהחברות ובין החברות לבין בני משפחת דעאס, כפי שיפורט להלן, ובלשונו של מואיד: "זה חברות משותפות, מה איכפת לי מאיפה פה ומי שם" (ש' 22 ע' 336 לתמליל הדיון מיום 24.6.2009), איני רואה לנכון לדחות את התביעות הנסמכות על עילת הקיפוח, ראה רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ ואח' נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ (פורסם באתר בית המשפט העליון) (להלן: "רע"א 9646/04").
פרוץ הסכסוך
בחקירתו הראשית ציין התובע שהסכסוך בינו לבין הנתבעים פרץ בחודש מאי 2006 לאחר חתונת בנו עלא, עת הודיע מג'די לבהא, בנו של התובע, שמשקה המנדרין וחברת מנדרין אינם חלק מעסקי החברות המשותפות (ע' 10 לפרוטוקול הדיון מיום 8.9.2008). מואיד העיד כי הסכסוך החל בחודש מרץ 2006 בעקבות דרישת מנהל הבנק להסדיר את החתימה בשם החברות המשותפות באופן רשמי, והתנגדותו של מואיד להעניק לתובע זכות חתימה בשם החברות המשותפות (ע' 195 – 196 לתמליל הדיון מיום 21.6.2009). בהמשך חקירתו הראשית מציין מואיד כי לאחר שנכזבה תקוותו של התובע לשווק משקה XL באופן עצמאי ביקש לקבל זכויות במשקה המנדרין ונוכח סירובו של מואיד הגיע הסכסוך לשיא אלים (ע' 206 לתמליל).
מעדויות אלה עולה שהסכסוך בין מואיד לבין התובע החל בסמוך לחודשים אפריל – מאי 2006 והגיע לשיאו האלים בחודש יולי 2007.
ניהול החברות המשותפות עד פרוץ הסכסוך
ביחס לניהול החברות עד פרוץ הסכסוך העיד התובע בחקירה ראשית (ש' 8 ע' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 8.9.2008):
"ש. בנושא הניהול השוטף של החב' המשותפות לפני הסכסוך – מבחינת הבנק, עד הסכסוך איך היו הדברים מתנהלים?
ת. החשבונות התנהלו בשותפות שניהם כל חתימה משותפת הייתה מחייבת חותמת שלי ושל מואיד בלבד.
...
ש. לפני הסכסוך איך היית מקבל מידע על מה קורה בחשבונות החברות מהבנק?
ת. נכנס לבנק, כל פרטים שאני רוצה לקבל מקבל.
ש. מבחינת נגישות דרך האינטרנט איך הייתם פועלים?
--- סוף עמוד 10 ---
ת. הייתה סיסמה. הילדים היו מכניסים את הסיסמה. הבן שלו היה מכניס את הסיסמה, ומטעמי בהא, הבן שלי היה בודק את הסיסמה.
ש. מבחינת ספרים, תעודות משלוח, קבלות, הפקדות, חשבוניות, איך הייתה מקבל מידע לפני הסכסוך?
ת. הייתי נכנס למשרד ומקבל כל דבר. המשרד היה מתחת לבית של הבן שלי והבן שלו, בהא ומג'די. הם גרים פיזית בבית צמוד.
...
ש. לפני הסכסוך איזה ילדים עבדו בחברה ומה היו תנאי השכר שלהם?
ת. מג'די עבד, הוא הבן של מואיד, אח"כ התחיל לעבוד עלא הבן שלי, ואחרי זה עבד בהא, הבן שלי, ועד לואי, הבן של מואיד.
ש. מה היו תנאי השכר שלהם לפני הסכסוך?
ת. נתנו להם מעל מה שמגיע להם, מהרווחים שלנו, לא שזה מגיע להם, שזה ילדים שלנו. כל אחד היה מקבל 9,000 והעלינו את זה ל 10,000.
ש. כולם קיבלו שווה בשווה?
ת. ת. כן. לשאלת בית-המשפט זה נקי ביד. נטו.
...
ש. אני מבין שרכשתם עוד רכוש במשותף. אני מציג לך הסכם. מה עשיתם שם, איפה הקרקע? מוגש ומסומן ת/6.
ת. זה הסכם של כמה קרקעות. קרקע 46, 6266, 5255... גיאוגרפית בטירה הקרקע היא בתוך טירה. יש קרקע שעשינו בה מפעל בחשבון החברות המשותפות. ויש עוד קרקע שעשינו עוד מחסן, ויש עוד מחסן למעלה. וכל מה שבהסכם ביני לבין מואיד הכל חצי חצי.
ש. במפעל הזה עמד קו ייצור של משקאות. למי הוא היה שייך, לאיזה חברה?
ת. זה קו ייצור שקנינו שנרשם על שם חב' דיל זול. לא רשמתי לא בשם שלי ולא של של מואיד, שזה בניגוד אינטרסים לחוזה שיש לנו עם קוקה קולה. ושמנו 50% בנאמנות בשם של נסים, ו – 50% בשם של אבו סלים – שהוא אדם לא מהמשפחה והיינו צריכים לתת לו 30%. הוא היה צריך לקבל 30% מהמפעל.
ש. מה הייתה המטרה לשמה הקמתם את חב' דיל זול?
ת. המטרה של דיל זול – היינו מייצרים משקה פאוור ובעתיד משקה מנדרין.
...
ש. מי שילם עבור קו הייצור של דיל זול?
ת. דיל זול שילמה את קו הייצור. אבל איך? דיל זול הייתה עובדת במפעל החברות המשותפות, במשאיות המשותפות, במלגזות החב' המשותפות, בכל הציוד החברות המשותפות.
ש. ומי היו העובדים של דיל זול?
--- סוף עמוד 11 ---
ת. כולנו. אני ומואיד, ואח של אבו סלים היה שותף בזה.
ש. איפה פיזית עמד קו הייצור של דיל זול?
ת. במפעל – בקרקע שנמצאת ב – ת/6.
...אנו כמעט 35 שנים עובדים, כל החברות, ב 74 העסק התקיים, לא היה משקאות, כל העסק היה בשם שלי פרטי, והיה לנו הרבה פעילויות ועברנו לאוטובוסים וכל העסק היה בשם שלי. וב 87 פתחנו חברה דעאס הובלות והיה לי 50% ורשם את ה 50% שלו בנאמנות בשם של נסים. נסים לא היה כלום. וכשעבדנו נסים היה ילד, בן 8. כשפתחנו את העסק. והתחלנו להתגלגל ולעבוד, עשינו מסלול זהב – אצל רשם המשאיות והאוטובוסים, בחב' זו הכנסנו את ההיתר הפעלת משאיות ואוטובוסים. ב 91 קנינו אדמה ופתחנו מפעל של בלוקים שזה ע.ד שזה היה רשום 60% בשם שלו ועבד מסאווי 40% אבל זה 60% בנאמנות. וזה הקימה דעאס הובלות. עבד מסאווי השתתף איתנו במפעל הבלוקים, הוא לקח 40 אחוז ואנו 60%, וחצי מה-60% זה שלי בפועל אבל נרשם בשם שלו בנאמנות. אח"כ התחלנו לעבוד בקוקה קולה, לשווק קוקה קולה בשטחים בשם ע.ד. והמשכנו לשווק, ב 94 פתחנו חב' דעאס שיווק. התחלנו לעבוד על החברה וניתקנו את עבד מסאווי מזה... הבית שלי ושלו צמודים, הבתים של הילדים שלנו צמודים – קיר משותף והכל משותף ואנו כל הזמן שווה – שווה"
מעדותו זו של התובע עולה כי עד פרוץ הסכסוך, היו מואיד והתובע שותפים שווים בעסקי החברות המשותפות ובנכסיה, ולתובע הייתה זכות חתימה בחשבונות החברות המשותפות וגישה לחשבונות אלה באמצעות האינטרנט.
התובע נחקר בחקירה נגדית בדיונים שהתקיימו ביום 16.9.2008, ביום 17.9.2008 וביום 7.12.2008. בעדותו חזר התובע על גרסתו ביחס לשיתוף בעסקי החברות המשותפות בתקופה שקדמה לפרוץ הסכסוך.
בחקירה ראשית העיד מואיד שהתחיל לעבוד בהסעת עובדים של קוקה קולה, ובשנת 1976 צירף את התובע לעבודה (ע' 168 לתמליל הדיון מיום 21.6.2009). בהמשך העיד כי הרעיון לשווק מוצרי קוקה קולה בשטחים, עלה במוחו, בשנת 1991, לאחר ששמע שקוקה קולה אינה מצליחה למכור את מוצריה בתחומי יהודה שומרון ועזה. את הפעילות האמורה ביצע באמצעות חברת ע.ד. לייצור בלוקים בע"מ אותה ייסד בשנת 1991. בשנת 1994 ייסד את דעאס משקאות קלים בע"מ ויחד עם אשתו, דעאס פתחיה, החזיקו ב – 100% מהון מניותיה המונפק, ובאמצעותה שיווק מוצרי קוקה קולה. בשנת 1998 סיכם מואיד עם קוקה קולה על הפצת סחורה בטירה, טייבה, יישובי המשולש ובמזרח ירושלים, תמורת עמלה של
--- סוף עמוד 12 ---
4 ₪ לתיבה, כאשר שיווק מוצרי קוקה קולה וגביית התשלומים באזורים אלה בוצעו על ידי מקדמי מכירות של קוקה קולה.
בהמשך העיד מואיד (ש' 6 ע' 174):
"עכשיו תספר לנו איך בכלל איאד ונסים ומג'די נכנסו לעסקים המשותפים? למה? כמה הם שילמו על זה? אם בכלל וכו', מה היו הסיבות?
ת. איאד נכנס לעסקים ונסים נכנס לעסקים בגלל שהם אחים שלי. זה הדם שלי, אני הכנסתי אותם לעסקים, וכשדיברתי איתם התכוונתי לתת להם רווחים מהחברה ולא על בסיס החברה, שיקבלו רכוש מהחברה שניהם. אבל היה מה שהיה, ואפילו שאני ראיתי העברת מניות של איאד בשנת 2005, אני אין לי שום קשר, לא זוכר אף פעם שאני חתמתי על העברת מניות ב – 2005. לא יודע איך זה בא, לא יודע איך זה קרה, ואני לא מסתיר, אני ביקשתי ממג'די שיבקש לי את התיק מרשם החברות אני רוצה לבדוק את ההעברות האלה, אם אני באמת חתמתי, אם זו חתימה שלי. שאני לא אומר בוודאות ב – 100% זה לא שלי ולא חתמתי – אני לא זוכר.
...
ת. אני אדון פופר אמרתי יש לאיאד 35% ויש לנסים 30% ויש לי 35%, אבל אני אומר לך, זה מהרווחים של החברה, והרווחים של החברה לא היו מעט, היו רווחים.
...
ת. מהרווחים של החברה ולא מהרכוש של החברה.
ש. שאלתי רק, הם שילמו על זה? הם בכל זאת, היום הרי כולנו יודעים שהם בעלי מניות בחברה, אין לי מושג איך אבל הם בעלי מניות. הם שילמו על זה משהו?
ת. לא שילמו אגורה אחת, מי ששילם שיגיד לי ויראה לי אגורה שהוא שילם.
ש. אוקיי. עכשיו בוא תגיד לי, בכל האופרציה הזאת שנקראת דעאס, מה התפקיד של איאד שם?
ת. איאד מיום ההולדת שלו הוא איש בעייתי, הוא נקרא במשפחה שלנו – איש בעייתי. אני מוכן שנגיע לאימא שלי, אבא ז"ל הלך. הוא אלים, הוא בעייתי, מי שנתן לי להחזיק עם איאד, זה אימא בגלל שהוא אח ולאחים שלי נתתי להחזיק באיאד.
...
ת. הוא היה אחראי על ההסעות עובדים.
ש. עוד משהו הוא עשה?
ת. שום דבר."
--- סוף עמוד 13 ---
בהמשך חקירתו הראשית, פירט מואיד את אופן ההתקשרות עם קוקה קולה בקשר עם זכות ההפצה על ידי דעאס משקאות, והתקשרות נוספת לשיווק 15,000 תיבות של מוצרי קוקה קולה על ידי דעאס שיווק, כאשר המטרה העיקרית הייתה להגדיל את העמלה על הפצת התיבות המתקבלות על ידי דעאס משקאות. עוד פירט את אופן העסקת בני משפחת דעאס (ע' 184), ופירט את משכורותיהם החודשיות נטו עד יולי 2007: מג'די – 13,000 ₪, נסים – 9,000 ₪, התובע – 9,000 ₪, בהא – 10,000 ₪, ועלה – 10,000 ₪ (ע' 185).
באשר לנגישות התובע ו/או בניו למסמכי החברות המשותפות ולחשבונות הבנק של החברה עד פרוץ הסכסוך, העיד מואיד (ש' 9 ע' 195 לתמליל הדיון מיום 21.6.2009):
ת. ...עד 30.6 מה שהגדרת, לאיאד הייתה לו גישה למשרד, המשרד היה מתחת לבית של הבן שלו, אלה היו משרדים משותפים גם לבן שלי, אבל המשרד הראשי עם הניירת ועם כל החשבונות היה מתחת לבית של הבן שלו, ויש לו גישה אליו כל הזמן, יום ולילה, 24 שעות, אין לי את הגישה שיש לו. ולמחסן כל הזמן יש לו גישה, ולאיתוראן ולסיסמה של הבנק להיכנס, כל הזמן הייתה לו גישה, היה רואה, היה עושה הכל, בודק כל דבר".
בעדות זו של מואיד יש תמיכה לגרסת התובע לפיה עד לפרוץ הסכסוך היו התובע ו/או בניו, מעורבים בפעילות החברות המשותפות, והייתה להם נגישות למסמכי החברה ולחשבונות הבנק שלה.
בחקירתו הנגדית, התכחש מואיד לחתימתו על העברת 35 מניות של דעאס משקאות לתובע בשנת 2005 (ש' 8 ע' 257 לתמליל הדיון מיום 24.6.2009). גרסה כבושה זו של מואיד נסתרת באמור בסעיפים 7, 8 ו – 10 לתצהירו מיום 31.7.07 (בשא 15933/07) ונראה שאין בה ממש.
בתצהירו מיום 31.7.07 תיאר מואיד את פעילותו של התובע בחברות המשותפות, ובין היתר הצהיר: "התובע נהג להגיע למשרדי החברות המשותפות, להשתתף בהחלטות ולעיין בכל מסמך ללא הגבלה" (סעיף 14). בחקירתו הנגדית עומת התובע עם הצהרתו זו, וכך העיד (ש' 12 ע' 270 לתמליל הדיון מיום 24.6.2009): "כן, יש הבדל בין להשתתף בהחלטות של אסיפת החברה, ויש הבדל שהוא בא וניהל את העסקים. בהחלטות חברה שהיינו באסיפה, הוא משתתף. אבל לנהל עסק – הוא לא ניהל". בהמשך העיד מואיד, כי ההחלטות של החברות המשותפות התקבלו בישיבות בהן נכחו האחים כאשר למצער בחלקן כונסו האחים ללא הזמנה פורמאלית ותוכנן לא תועד (ע' 271 ו – 274). מעדות זו של מואיד, עולה שהתובע היה שותף להחלטות הקשורות לניהול עסקי החברות המשותפות.