--- סוף עמוד 14 ---
תמיכה להיותם של התובע ומואיד שותפים שווים בעסקים, בנכסים ובניהול החברות המשותפות, עד פרוץ הסכסוך, נמצאה גם בעדותו של מוחמד עבד אלחי שלטענתו היה מנהל והינו בעל מניות בדיל זול (ע' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 16.9.2008), ובעדותו של בהא אשר נחקר בחקירה ראשית ובחקירה נגדית בדיון מיום 7.12.2008 (ע' 88 לתמליל פרוטוקול הדיון).
מטעם הנתבעים העיד מר ארן אלסנר (להלן: "ארן"), סמנכ"ל המכירות של קוקה קולה בין השנים 2002 – 2007 (ע' 123 לתמליל הדיון מיום 21.6.2009). בחקירתו טען מר אלסנר: "אני את העסקים שלי עשיתי עם מואיד" (ש' 7 ע' 125), אולם בחקירתו הנגדית העיד ארן: "דעאס שיווק ודעאס הפצה, אלה שתי החברות שעבדתי מולן" (ש' 3 ע' 129). בהמשך העיד ארן כי אינו יודע מי הם בעלי המניות בחברות המשותפות, אינו מכיר את כל עסקיהן, אינו מכיר את כל עובדיהן ואינו יודע מי הם הדירקטורים ומורשי החתימה בשם החברות המשותפות. מכאן, שאין בעדותו של ארן כדי ללמד על היחסים בין מואיד לבין התובע בקשר עם ניהול הפעילות העסקית של החברות המשותפות בתקופה שקדמה לפרוץ הסכסוך ובכלל.
במענה לשאלות בית המשפט העיד ארן: "היה ברור לי שמואיד הוא בעל העסק" (ש' 7 ע' 134), אולם בכך יש כדי ללמד לכל היותר, על מסקנה סובייקטיבית שלא נבדקה, הנובעת ככל הנראה מהעובדה שארן היה בקשר עסקי שוטף עם מואיד. על כן, אין בעדות זו של ארן כדי לשנות מהמסקנה שלעיל.
מר יעקב זיידל (להלן: "יעקב") שימש כסמנכ"ל וכמנכ"ל מבשלות בירה משנת 1996 עד שנת 2008, והעיד אף הוא מטעם הנתבעים (ע' 136 לתמליל הדיון מיום 21.6.2009). בחקירתו הראשית העיד יעקב כי קביעת מחירים והסכמים מסחריים ערך מול מואיד. בהמשך, לשאלת בית המשפט העיד (ש' 7 ע' 163): "אני מציג את זה כ – One men show, מואיד היה המוציא והמביא לכל דבר, גם לגבי הזמנות וגם לגבי קביעה למחירים, תנאי תשלום, מלאים, מה לעשות, מה להזמין, האם לייצר מלאי, מתי לוקחים, מתי מספקים. הכל התנהל מולו".
בחקירתו הנגדית העיד יעקב כי בפגישות הראשונות שהתקיימו עמו נהגו מואיד, נסים והתובע להגיע יחד (ש' 13 ע' 149). בהמשך אף אישר יעקב כי התובע השתתף בפגישות עסקיות וחברתיות בהן נכח, אולם בשנים האחרונות מיעט להופיע (ע' 150). על עדות זו חזר גם בהמשך (ע' 161 - 162). עדות זו של יעקב תומכת בגרסת התובע לפיה היה מעורב בעסקי המשקאות של החברות המשותפות אף שככל הנראה לא היה דומיננטי בקשרים העסקיים של החברות המשותפות עם מבשלות בירה.
--- סוף עמוד 15 ---
לאחר חקירתם של התובע ומואיד, הגישו הנתבעים, ביום 24.8.2009, תצהיר עדות ראשית מיום 23.8.2009 מטעמו של מג'די. מתצהירו של מג'די עולה שהתובע חתם על שיקים שנמשכו מחשבונות הבנק של החברות המשותפות (סעיפים 20 – 24 ונספחים 8 – 10 לתצהירו של מג'די). בכך יש כדי לתמוך בטענת התובע לפיה עד לפרוץ הסכסוך הייתה לו זכות חתימה בחשבונות הבנק של החברות המשותפות.
מהאמור לעיל, שוכנעתי כי עד לפרוץ הסכסוך היה התובע מעורב בניהול עסקי החברות המשותפות, הייתה לו ו/או לבניו גישה למסמכי החברות המשותפות ולחשבונות הבנק שלהן, הייתה לו זכות חתימה בחשבונות הבנק של החברות המשותפות והשכר של בני המשפחה שהועסקו על ידי החברות המשותפות נקבע בהסכמה בין בני משפחת דעאס. עוד שוכנעתי שהתובע ומואיד הסכימו על חלוקת זכויות שווה בחברות המשותפות, והסכמה זו באה לידי ביטוי בהקצאה שווה של מניות החברות המשותפות כאמור בדו"ח פרטי החברות של רשם החברות (מוצג ת/1), וכך נקבע.
מדקו
ביחס למהות פעילותה של מדקו העיד התובע (ש' 6 ע' 13 לפרוטוקול הדיון מיום 8.9.2008):
"ש. באותה תשובה לאותה בש"א מזכיר מואיד בסעיף 25 לתצהירו חב' שנקראת MDCO
ת. זה חב' שהקמנו אותה – נתנו לנסים 49% ולזלמוט רשמו 51%. היא רשומה בשטחים. עבדנו עם החב' הזו עד 2002. אז התנתקנו מהחב' הזו וזלמוט גם שלח לנו שהחב' לא עובדת והחב' הזו לא קיימת בשבילי. היא אותו דבר, חב' פיקטיבית, אין לה חשבון, אין לה כלום, אני רוצה לראות שיק אחד ששילמה ל IBBL, לדעאס, לקוקה קולה, זה חברה פיקטיבית. רמאות כדי לרמות את השקל של פיקדון. כל משקה יש לו פיקדון של שקל, כדי לברוח מהפיקדון קונים מחב' בשטחים, ברשות של נסים.
...
ש. מואיד בתצהירו אומר שבעצם חב' MDCO היא זו שמכרה סחורה לדעאס שיווק ודעאס משקאות ואז מכרו לאחרים. מפנה לסעיף 32 – 34 לתצהיר.
ת. ביקשתי בחוזה שוב...
ש. מפנה לסעיף 33 לתצהיר, מואיד אומר כי בעצם מבשלות בירה העניקה זיכיון בלעדי לחב' MDCO האם ידוע לך?
ת. אחרי 2002 אין MDCO. זו חב' פיקטיבית. אני רוצה לראות שיק אחד, חשבונית אחת עם MDCO. שיק אחד. וכל הספרים מודפסים על
--- סוף עמוד 16 ---
ידם. בלי מידע של זלמוט ויש לי תמלול של זלמוט ויש לי פקס שנשלח מזלמוט ש MDCO לא עובדת.
בהמשך, הוצגו לתובע תעודות משלוח של מדקו לגביהן טען התובע שמדובר בתעודות "פיקטיביות", וכך העיד (ש' 5 ע' 14):
"...החב' מ 2002 לא עובדת. לשאלת בית המשפט אם נתקשר למס' הטלפון הרשום בחשבונית מה נקבל, אני משיב שכלום.
...
לבקשת בית המשפט חייגתי למספרי הטלפון המופיעים בתעודת משלוח מס' 3156 מאולם בית-המשפט ובשני הקווים לא הייתה כל תגובה – אין קו".
בחקירתו הראשית התייחס מואיד לייסוד מדקו ולחלוקת המניות של חברה זו (ע' 178). מעדותו עולה, כי 51% מהון המניות המנופק של מדקו נרשמו על שם זלמוט נוכח דרישת הרשות הפלשתינאית. עוד העיד מואיד כי מדקו הינה בעלת הזיכיון לשיווק מוצרי פריגת בשטחי הרשות הפלשתינאית. ביחס לאופן פעילותה של מדקו, העיד מואיד (ש' 9 ע' 179):
"ש. ובאמצעות מי חברת מדקו שהיא בעלת הזיכיון, מבצעת את השיווק בפועל בשטחים?
ת. מחברות דעאס שיווק ודעאס משקאות. אנחנו חיברנו, אני חיברתי את החברות האלה למבשלות בירה ולמדקו שכולם יבנו, וגם אני וגם האחים שלי. אני למרות כל ההתנגדויות של השותף השני, אבל אני את הקשרים שלי ואת הפעלת הלחץ על מבשלות בירה ועל החברה המרכזית, זה עזר לי מאוד שאני אחליט אני אקבע שכל המוצר ישווק למדקו דרך דעאס משקאות ודעאס שיווק.
ש...אומר איאד כל הזמן: מדקו זה פיקציה, זה רמאות, מרמים את המדינה, גונבים פיקדון, אני לא הבנתי בדיוק איך ולמה. אבל אני רוצה שתסביר, מדקו היא חברה היום קיימת, לפי מה שאתה יודע, או לא קיימת, ממתי וכו'.
ת. חברת מדקו קיימת מ – 99 ועד היום קיימת. אני מוכן להראות..., דיווחי מע"מ שלה בטח ברשות,
ש. מה זה? החשבוניות המתחשבנות?
ת. החשבוניות המתחשבנות שנחתמות ברשות, תוך חודשי שהיא מדווחת גם לרשות, דוח מ – 2008 זה מראה שהיא עובדת. דוח מ – 2006 הרבה דוחות, זה עובד. פעם שעברה התחילו מהומות, להתקשר, לעשות. זו חברה שעובדת, מסודרת. אני לא יודע מה עושים איתה בשטחים, אבל אני יודע שהיא עובדת, היא לא חברת קש, היא חברה קיימת.
--- סוף עמוד 17 ---
...
ש. (בית המשפט). השותף שלכם איך אתם מתחשבנים איתו?
ת. עם מחמוד זלמוט?
...
ש. לא, אבל איך אתם עושים את זה? לפי מה? לפי ה- 51 – 49. או אחרת?
ת. לא, אנחנו מתחשבנים איתו שהוא מקבל 4 שקל לכל תיבה ופלוס מע"מ, ולא איכפת לו משום דבר. נותנים לו 4 שקל לכל תיבה.
...
ת. ... זה התחיל רק מלפני חודשיים, שלושה שהוא מקבל 4, לפני זה היה מקבל קצת פחות. לא זוכר את המספר".
מעדות זו של מואיד ומעדותו ביום 24.6.2009 (ע' 232 – 234 לתמליל הדיון), עולה כי מדקו הוקמה על ידי בני משפחת דעאס כדי לאפשר לחברות המשותפות לשווק משקאות פריגת בשטחי הרשות הפלשתינית, כאשר חלוקת הון המניות המונפק של החברה (51% לזלמוט ו – 49% לנסים) נועדה לענות על דרישות הרשות הפלשתינאית ואינה משקפת באופן אמיתי את יחסי הכוחות בניהול מדקו ואופן חלוקת הרווחים מהפעילות העסקית הנעשית באמצעות מדקו.
תמיכה נוספת למסקנה שלעיל ניתן למצוא בעובדה שביחס לפעילותה של מדקו העידו מואיד ומג'די, המועסקים על ידי החברות המשותפות, אף שלכאורה אינם בעלי מניות או מנהלים במדקו. לכך יש להוסיף שנסים אשר לכאורה מחזיק ב - 49% מהון המניות המונפק של מדקו ו/או את זלמוט או מחמוד או יזהר שלטענת מג'די עובדים עבור מדקו (ע' 6 לפרוטוקול הדיון מיום 9.9.2009), לא ראו לנכון למסור עדות מטעמם אודות אופן פעילותה של מדקו.
בחקירתו הנגדית נשאל מג'די אודות פעילותה של מדקו, וכך העיד (ש' 18 ע' 7 לפרוטוקול הדיון מיום 9.9.2009):
"ש. מי מושך את הסחורה בפועל?
ת. מי שמעמיס את הסחורה בפועל. המשאיות של דעאס. לפעמים הן לוקחות ישירות לשטחים ולפעמים במחסן בטירה.
ש. איפה אתה מוסר את זה בשטחים.
ת. לפי בקשת מדקו. לפעמים בטול כארם, לפעמים בשכם. התעודות משלוח יוצאות מחברת מבשלות בירה למדקו, ישירות.
ש. יש אישור שאתה מוסר את הסחורה למדקו בשטחים.
--- סוף עמוד 18 ---
ת. לא. אין. חוץ מתעודות משלוח – אין. זה התעודות משלוח שיוצאת מהחברה המרכזית. אין לנו יומן ניהול נסיעות.
ש. יכול להיות שבאותה משאית תהיה סחורה של דעאס וגם של מדקו.
ת. כן."
בהמשך חקירתו טען מג'די שההבחנה בין הסחורה שלכאורה שייכת למדקו לבין הסחורה השייכת לחברות המשותפות, נעשית על פי גודל הבקבוקים, באופן שבקבוקי/ פחיות 330 מ"ל שייכות למדקו ואילו בקבוקי 1/12 ליטר שייכות לחברות המשותפות. אלא שבהמשך העיד מג'די (ש' 11 ע' 8): "מכרנו ללקוחות בשטחים, בשם חברת דעאס, כל המוצרים", וממילא נראה כי אין ממש בטענת מג'די בעניין ההבחנה בין הסחורה של החברות המשותפות לבין הסחורה של מדקו.
ביחס להתחשבנות עם מדקו, העיד מג'די (ש' 20 ע' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 9.9.2009):
"ש. מי היה מפקיד את הכסף של מדקו לחברות המשותפות?
ת. רוב הזמן זה בהא. לא רק של מדקו אלא כסף בכלל.
ש. אתה גם הפקדת כספים.
ת. כן.
...
ש. זה היה ככה תמיד ההתחשבנות הזאת?
ת. לפני 2002 מדקו שילמה בעצמה למבשלות בירה.
ש. מה קרה שמדקו הפסיקה לשלם?
ת. באינתיפאדה היו בעיות בשטחים, וגם במסחר בבנקים בין ישראל לפלשתין, אז בעיקר מבשלות בירה לא רצתה להסתבך בזה ולא לדחות את התשלומים שלה, ורצתה שמישהו מישראל ישלם את הסכומים האלה, יתחייב לסכומים האלה. עשינו הסכם מסוים שאנחנו נשלם עבור מדקו בתמורה לזאת ניקח את הליטר וחצי.
את ההסכם עשו שני הבעל בתים, אחד מדעאס ואחד ממדקו. אין הסכם חתום".
כאמור מג'די העיד לאחר שחקירת מואיד הסתיימה, לפיכך איני רואה ליתן משקל לעדותו של מג'די ביחס להסכם שלכאורה נכרת בין החברות המשותפות לבין מדקו ביחס לתשלום חובות מדקו למבשלות בירה. זאת ועוד. אפילו הייתי מקבל את גרסת הנתבעים בעניין זה, סביר להניח שהחשש שהטריד לכאורה את מבשלות בירה ביחס לאי יכולתה של מדקו לשלם בעד הסחורה שמשכה ממנה, היה גם מנת חלקן של החברות המשותפות, ואין להניח שהחברות המשותפות נטלו על עצמן את התחייבויות מדקו כלפי מבשלות בירה ללא כל הסכם או ערובה להבטחת התשלומים למבשלות בירה. בהעדר הסכם וערובה לתשלומים ששילמו החברות המשותפות למבשלות בירה בגין סחורה שנמשכה לכאורה על ידי מדקו,
--- סוף עמוד 19 ---
אין אלא להניח שהפעילות שנעשתה בשם מדקו נעשתה במסגרת פעילותן העסקית של החברות המשותפות ובעבורן, ויפה לעניין זה עדותו של מואיד (ש' 18 ע' 360 לתמליל הדיון מיום 26.6.2009): "...הם לא מכירים, לא מדקו ולא מנדרין ולא אף אחד, הם מכירים את דעאס".
לתצהירו מיום 23.8.2009 צירף מג'די כרטסת של מדקו בחברות המשותפות לשנת 2005 (נספח 1), חשבוניות לפיהן חייבו מבשלות בירה וקוקה קולה את מדקו (נספחים 2 ו - 3), חשבוניות לפיהן חייבה מדקו את החברות המשותפות (נספח 4) וקבלות שהנפיקה דעאס שיווק למדקו על תשלום מזומן (נספח 5). בכל אלה, אין כדי להבחין בין פעילות מדקו לבין פעילות החברות המשותפות, ככל שמדובר ביחסים בין התובע לבין מואיד ונסים. כפי שיפורט בהמשך, החברות המשותפות מהוות יחידה כלכלית אחת. עם זאת כלפי חוץ כל אחת מהחברות הינה ישות עצמאית הנדרשת לנהל רישומים מדויקים אודות פעולותיה החשבונאיות ופעולות משפטיות המחייבות רישום כדין, ממילא ככל שמדובר ביחסים בין התובע לבין מואיד ונסים אין במסמכים שצורפו לתצהירו של מואיד כדי לשלול את המסקנה שהפעילות העסקית המבוצעת באמצעות מדקו מהווה חלק מהפעילות העסקית של החברות המשותפות. תמיכה לכך יש בעובדה שמג'די אשר לכאורה אינו עובד של מדקו, אמון על פעילותה של מדקו ויש לו נגישות למסמכים הקשורים בפעילותה.
בחקירתו הראשית העיד יעקב כי בשנת 1999 נכרת הסכם בין מדקו לבין מבשלות בירה, לפיו העניקה מבשלות בירה למדקו זיכיון בלעדי להפצת מוצרי פריגת בשטחי הרשות הפלשתינאית (ש' 20 לתמליל הדיון מיום 21.6.2009). עוד העיד יעקב כי למצער עד ינואר 2008 מדקו נותרה בעלת הזיכיון הבלעדי האמור (ש' 17 ע' 141).
בהמשך נשאל יעקב אודות הקשרים העסקיים השוטפים בין מדקו לבין מבשלות בירה, וכך העיד (ש' 1 ע' 156):
"...אתם קיבלתם אי פעם צ'ק של מדקו משכם?
ת. לא.
ש. מי שילם עבור מדקו משכם?
ת. מואיד.
ש. בכסף מזומן.
ת. לא.
ש. אלא באיזה צ'קים הוא שילם?