בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 5136/22
ע"פ 5158/22
ע"פ 5299/22
ע"פ 5868/22
ע"פ 5871/22 ע"פ 5881/22 ע"פ 5889/22 ע"פ 5901/22 ע"פ 5930/22
לפני: כבוד השופט יוסף אלרון
כבוד השופט אלכס שטיין
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
המערער בע"פ 5136/22:-אברהם לוקר
–
המערער בע"פ 5158/22 והמשיב 2 בע"פ 5901/22:-
עופר בוהדנה
–
המערער בע"פ 5299/22:-פטריק עמוס
–
המערער בע"פ 5868/22 והמשיב 1 בע"פ 5901/22:-
אברהם (אבי) רוחן
–
המערער בע"פ 5871/22:-אהרון סוסן
–
המערער בע"פ 5881/22:-יעקב בן שטרית
–
המערער בע"פ 5889/22:-שמעון סבח
–
המערער בע"פ 5930/22:-יצחק אברג'יל
-נ ג ד
המשיבה בע"פ 5136/22; ע"פ 5158/22; ע"פ 5299/22; ע"פ 5868/22; ע"פ 5871/22; ע"פ 5881/22; ע"פ 5889/22; ע"פ 5930/22 והמערערת בע"פ 5901/22:-
מדינת ישראל
ערעורים על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת אב"ד ג' רביד, השופט י' לוי והשופט ש' יניב) ב-תפ"ח 24984-07-15 וב-תפ"ח 31343-04-19 מיום 16.11.2021 ומיום 28.6.2022, בהתאמה
תאריכי ישיבה: י"ג בסיון התשפ"ד (19.6.2024)
ב' באדר ב' התשפ"ד (12.3.2024)
ט' באדר א' התשפ"ד (18.2.2024)
כ"ט בטבת התשפ"ד (10.1.2024)
כ"ז בטבת התשפ"ד (8.1.2024)
כ' בטבת התשפ"ד (1.1.2024)
ט' בטבת התשפ"ד (21.12.2023)
ח' בטבת התשפ"ד (20.12.2023)
ז' בטבת התשפ"ד (19.12.2023)
ה' בטבת התשפ"ד (17.12.2023)
בשם המערער בע"פ 5136/22:
עו"ד יעקב שקלאר
בשם המערער בע"פ 5158/22 והמשיב 2 בע"פ 5901/22:
עו"ד חיים אוחנה
בשם המערער בע"פ 5299/22:
עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד מיקי חובה; עו"ד נתנאל קורמן
בשם המערער בע"פ 5868/22 והמשיב 1 בע"פ 5901/22:
בשם המערער בע"פ 5871/22:
עו"ד רצון דרחי; עו"ד שרון זלינגר
עו"ד ירום הלוי
בשם המערער בע"פ 5881/22:
עו"ד אבי אודיז; עו"ד שחף גרייף
בשם המערער בע"פ 5889/22:
עו"ד גלאון קפלנסקי; עו"ד ליגל יחזקאל; עו"ד לירון שרקוביק; עו"ד ערן זמיר
בשם המערער בע"פ 5930/22:
עו"ד יורם שפטל
בשם המשיבה בע"פ 5136/22; ע"פ 5158/22; ע"פ 5299/22; ע"פ 5868/22; ע"פ 5871/22; ע"פ 5881/22; ע"פ 5889/22; ע"פ 5930/22 והמערערת בע"פ 5901/22:
עו"ד יעל שרף; עו"ד ניסים מרום; עו"ד שרון הר-ציון; עו"ד אביה ברדע; עו"ד הדר פרנקל; עו"ד נתנאל בוג'ו
פסק-דין
תוכן עניינים
1. הקדמת אחרית לראשית......................................................... עמ' 5
2. פתח דבר............................................................................ עמ' 7
3. עיקרי עובדות כתב האישום המתוקן......................................... עמ' 8
4. הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי........................................ עמ' 28
5. גזר דינו של בית המשפט המחוזי............................................. עמ' 120
6. תמצית טענות הצדדים בערעור
ערעור המדינה – ע"פ 5901/22 .............................................. עמ' 134
תשובת רוחן לערעור המדינה.................................................. עמ' 134
תשובת בוהדנה לערעור המדינה.............................................. עמ' 136
ערעורו של סוסן – ע"פ 5871/22............................................ עמ' 136
ערעורו של בן שיטרית – ע"פ 5881/22.................................... עמ' 141
ערעורו של רוחן – ע"פ 5868/22............................................ עמ' 145
ערעורו של לוקר – ע"פ 5136/22............................................ עמ' 148
ערעורו של סבח – ע"פ 5889/22............................................. עמ' 152
ערעורו של עמוס – ע"פ 5299/22............................................ עמ' 157
ערעורו של אברג'יל – ע"פ 5930/22........................................ עמ' 160
ערעורו של בוהדנה – ע"פ 5158/22......................................... עמ' 170
תשובת המדינה לערעורים...................................................... עמ' 173
7. דיון והכרעה
מבוא.................................................................................. עמ' 207
8. ערעורו של עמוס – דיון והכרעה.............................................. עמ' 210
9. ערעורו של אברג'יל – דיון והכרעה.......................................... עמ' 218
דיון בהרשעת אברג'יל באישום הראשון.................................... עמ' 228
דיון בהרשעת אברג'יל באישום השני........................................ עמ' 234
דיון בהרשעת אברג'יל באישום השלישי.................................... עמ' 241
דיון בהרשעת אברג'יל באישום הרביעי..................................... עמ' 250
דיון בהרשעת אברג'יל באישום השישי..................................... עמ' 272
דיון בהרשעת אברג'יל באישום השביעי.................................... עמ' 280
דיון בהרשעת אברג'יל באישום השמיני.................................... עמ' 289
דיון בהרשעת אברג'יל באישום ה-11....................................... עמ' 293
דיון בהרשעת אברג'יל באישום ה-13....................................... עמ' 300
דיון בעונשו של אברג'יל....................................................... עמ' 306
10. ערעורו של רוחן – דיון והכרעה ............................................. עמ' 308
דיון בהרשעת רוחן באישום הראשון........................................ עמ' 308
דיון בהרשעת רוחן באישום השני............................................ עמ' 315
דיון בהרשעת רוחן באישום הרביעי וערעור המדינה.................... עמ' 322
דיון בהרשעת רוחן באישום ה-13............................................ עמ' 331
דיון בערעורו של רוחן על חומרת העונש.................................. עמ' 332
11. ערעורו של סבח – דיון והכרעה.............................................. עמ' 335
דיון בהרשעת סבח באישום השלישי........................................ עמ' 337
דיון בהרשעת סבח באישום הרביעי......................................... עמ' 342
דיון בערעורו של סבח על חומרת העונש.................................. עמ' 348
12. ערעורו של סוסן – דיון והכרעה............................................. עמ' 352
דיון בהרשעת סוסן באישום הרביעי........................................ עמ' 352
דיון בהרשעת סוסן באישום השישי......................................... עמ' 360
דיון בהרשעת סוסן באישום התשיעי........................................ עמ' 367
דיון בהרשעת סוסן באישום ה-13............................................ עמ' 374
דיון בערעורו של סוסן על חומרת העונש.................................. עמ' 374
13. ערעורו של לוקר – דיון והכרעה............................................. עמ' 377
דיון בהרשעת לוקר באישום השביעי....................................... עמ' 377
דיון בהרשעת לוקר באישום ה-13........................................... עמ' 386
דיון בערעורו של לוקר על חומרת העונש.................................. עמ' 388
14. ערעורו של בן שיטרית – דיון והכרעה...................................... עמ' 390
דיון בהרשעת בן שיטרית באישום ה-11.................................... עמ' 390
דיון בהרשעת בן שיטרית באישום ה-12.................................... עמ' 398
דיון בערעורו של בן שיטרית על חומרת העונש........................... עמ' 405
15. ערעורו של בוהדנה – דיון והכרעה........................................... עמ' 411
דיון בהרשעת בוהדנה באישום הרביעי...................................... עמ' 411
דיון בערעור בוהדנה ובערעור המדינה לעניין העונש................... עמ' 424
16. סוף דבר............................................................................. עמ' 426
השופט יוסף אלרון:
הקדמת אחרית לראשית
אקדים ואומר כי אלה הן המסקנות אליהן הגעתי מהנימוקים שיפורטו בהרחבה בהמשך פסק דיני:
בע"פ 5299/22 עמוס נ' מדינת ישראל:
המערער יזוכה מחמת הספק מכל המיוחס לו.
בע"פ 5930/22 אברג'יל נ' מדינת ישראל:
המערער יזוכה מחמת הספק מהרשעתו באישום ה-11; ערעורו באישומים הראשון, השני, השלישי, הרביעי, השישי, השביעי, השמיני ו-ה-13 – יידחה; עונשי מאסר העולם שנגזרו עליו – יוותרו על כנם; בנוסף, עונש המאסר בפועל שנגזר עליו יועמד על 22 שנות מאסר – מהן 11 שנים לריצוי במצטבר למאסרי העולם, ו-11 שנים בחופף, לצד יתר רכיבי גזר-הדין, שיוותרו בעינם.
בע"פ 5868/22 רוחן נ' מדינת ישראל:
ערעורו באישומים הראשון, השני, הרביעי, ו-ה-13 יידחה, כמו גם ערעורו על העונש. כמו כן, יידחה ערעור המדינה בע"פ 5901/22 על זיכויו מעבירת הרצח באישום הרביעי תוך הותרת הרשעתו כמסייע לרצח על כנה, וכן לא נתערב בעונש המאסר בפועל שנגזר עליו.
בע"פ 5889/22 סבח נ' מדינת ישראל:
ערעורו באישומים השלישי והרביעי יידחה, כמו גם ערעורו על העונש.
בע"פ 5871/22 סוסן נ' מדינת ישראל:
המערער יזוכה מהרשעתו באישום ה-13; ערעורו באישומים הרביעי, השישי והתשיעי – יידחה. כמו כן, ערעורו על עונשו יידחה, למעט ביטול הקנס שהוטל עליו.
בע"פ 5136/22 לוקר נ' מדינת ישראל:
ערעורו באישומים השביעי ו-ה-13 – יידחה, כמו גם ערעורו על העונש.
בע"פ 5881/22 בן שיטרית נ' מדינת ישראל:
המערער יזוכה מחמת הספק מהרשעתו ב"עסקת השולחן השני" מושא האישום ה-11; ערעורו על עסקאות "60,000 כדורי אקסטזי" ו-"90,000 כדורי אקסטזי" מושא האישום ה-11, וערעורו באישום ה-12 – יידחו; ערעורו על העונש יתקבל חלקית, באופן בו יועמד עונשו על 9 שנות מאסר בפועל, לצד יתר רכיבי גזר-הדין שיוותרו על כנם.
בע"פ 5158/22 בוהדנה נ' מדינת ישראל:
ערעורו באישום הרביעי יידחה, כמו גם ערעורו על העונש; ערעור המדינה בע"פ 5901/22 לעניין קולת העונש יתקבל חלקית – כך שבוהדנה ירצה שני מאסרי עולם שהוטלו עליו באופן מצטבר, ואת שאר העונשים ירצה בחופף, לצד יתר רכיבי גזר-הדין שיוותרו על כנם.
פתח דבר
1. לפנינו 9 ערעורים – 8 ערעורים מטעם הנאשמים וערעור מטעם המדינה – על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת אב"ד ג' רביד, השופט י' לוי והשופט ש' יניב) בתפ"ח 24984-07-15 ובתפ"ח 31343-04-19 מיום 16.11.2021 ומיום 28.6.2022, בהתאמה.
המערערים בפרשה זו, אשר כונתה בפי כל "פרשת 512", הועמדו לדין במסגרת כתב אישום רחב היקף, שחשף בפנינו את פעילותו הבינלאומית של ארגון פשיעה בראשותו של המערער יצחק אברג'יל. אף הכרעת הדין מרובת העמודים תיארה באריכות ובפירוט פשע מאורגן רב עוצמה, חובק עולם וחסר תקדים בהיקפו, שהחל בראשית שנות ה-2000, ועוד בטרם היו בנמצא כלים משפטיים להתמודדות עם עוצמת התופעה (כך, חוק מאבק בארגוני פשיעה, חוקק רק בשנת 2003).
בתיק התקיימה חקירה מורכבת ומאומצת, בארץ ובחו"ל, שנמשכה לאורך תקופה של כ-10 שנים, במהלכה רשויות החוק גייסו 6 עדי מדינה, שהיו מבכירי הארגון והיו מצויים בלב הפעילות הפלילית שלו, בעיקר בתחום האלימות והסמים. החקירה הניבה חומר ראיות בהיקף עצום, שאין דומה לו, שכלל עשרות אלפי שיחות שנקלטו בהאזנות סתר בארץ ובחו"ל, עשרות אלפי מסמכים, מאות עדויות (כתב האישום המתוקן מונה כ-470 עדים), ביניהם 6 עדי המדינה שאמרותיהם המוקלטות והמצולמות תועדו על פני עשרות קלסרים.
כתב האישום המתוקן מנה 13 אישומים (בשלב הערעור בו אנו מצויים, רלוונטיים מתוכם רק 11) שבהם תוארו אירועים פליליים שבוצעו במסגרת הארגון, ושייחסו לנאשמים השונים, כל אחד על פי חלקו, עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 (להלן: חוק מאבק בארגוני פשיעה), עבירות רצח, ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה, עבירות סמים בהיקפים גדולים, ועבירות כלכליות ובכלל זה הלבנת הון ועבירות מס.
בית המשפט המחוזי שמע את הראיות בתיק זה במשך מספר שנים, במהלכן התקיימו כ-300 ישיבות הוכחות שתועדו על פני עשרות אלפי עמודי פרוטוקול. שמיעת התיק חייבה היערכות מיוחדת של בית המשפט המחוזי, בין היתר, לשם העדתם של עדי המדינה תוך שמירה על ביטחונם, לשם הכלת הכמות הגדולה של הנאשמים ועורכי דינם, ולשם התקנת מסכים על מנת שהצדדים יוכלו לצפות בחומר הראיות ובפרוטוקול הדיון בזמן אמת.
עיקרי עובדות כתב האישום המתוקן
האישום הראשון – ארגון פשיעה – יוחס למערערים אברג'יל ורוחן
2. במסגרת אישום זה יוחסה למערערים יצחק אברג'יל (להלן: אברג'יל) ואבי רוחן (להלן: רוחן) פעילות במסגרת ארגון פשיעה, ויוחסו לכל אחד מהם עבירות באישומים האחרים המתוארים בכתב האישום.
תואר כי החל משנת 2002 ועד לשנת 2006, המערערים, אברג'יל ורוחן, היו מאוגדים בארגון פשיעה בינלאומי בראשו עמד אברג'יל. הארגון פעל בישראל ובמדינות שונות בעולם, בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית, ובמסגרתו חברו המערערים יחד כדי לקדם מטרות פליליות, שכללו, בין היתר, יבוא, יצוא, סחר והספקה של סמים בהיקף נרחב, בין מדינות שונות בעולם, וכן לשם ביצוע עבירות אלימות חמורות בישראל, אשר נועדו לבסס את השפעת הארגון ועוצמתו כנגד יריביו מארגוני פשיעה אחרים.
לשם קידום מטרות הארגון, המערערים ניהלו מערך לוגיסטי בינלאומי מסועף שכלל זרועות בבלגיה ובספרד (להלן: הזרוע האירופאית), במזרח הרחוק וביפן (להלן: הזרוע היפנית), וכן בישראל (להלן: הזרוע הישראלית).
הארגון הורכב מקבוצות עברייניות שונות, שביצעו פעילות עצמאית, לצד פעילות לקידום הארגון ומטרותיו. בראש כל קבוצה עבריינית עמד מנהל שהיה בקשר ישיר עם אברג'יל, קיבל ממנו הנחיות, ופעל לקידום מטרות הארגון. בנוסף, הקבוצה העבריינית נהנתה מהתמיכה והעוצמה של הארגון כלפי אחרים לצורך קידום פעילותה העצמאית. כן תואר, כי בין הקבוצות העברייניות הונהג "מידור", כך שהאחד לא ידע על תפקידו של האחר, או את פרטי מלוא פעילות הארגון בקידומה הוא שותף.
על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, במהלך שנת 2002, חברה אל הארגון קבוצה עבריינית בראשותו של רוחן שעסקה, בין היתר, בעבירות סמים, וכן קבוצה עבריינית בראשותו של עד המדינה י.א שעסקה בעבירות של ניהול מקומות הימורים, וזאת לצורך מימון פעילות הארגון במאבקים שניהל.
נטען כי בשנת 2002, אברג'יל יחד עם אחיו, מאיר אברג'יל (להלן: מאיר), הכריזו על סכסוך בין הארגון לבין גורמים עבריינים אחרים, ביניהם העבריין זאב רוזנשטיין (להלן: רוזנשטיין), העבריינים ממשפחת אוחנה, והעבריינים פליקס אבוטבול ואסי אבוטבול. זאת הן על רקע חששו של אברג'יל כי היריבים הללו חברו יחדיו כנגד הארגון, והיו אחראים לרצח אחיו, יעקב אברג'יל, והן כחלק ממאבקי כוח ושליטה בעולם העברייני, לשם ביסוס מעמד הארגון.
בהקשר זה תואר, כי כחלק מאותו סכסוך, חברי הארגון רצחו את פליקס אבוטבול, את דוד ביטון ואת חנניה אוחנה, וניסו, במספר הזדמנויות, לרצוח את רוזנשטיין – ניסיונות שבמסגרתם נרצחו שלושה קורבנות ונפצעו עשרות אזרחים חפים מפשע, כפי שיפורט בהמשך הדברים.
כדי לממן את פעולותיו, הארגון עסק, בין היתר, בעסקאות סמים מסוגים שונים, בכמויות עצומות, ובהעברתם ממדינות דרום אמריקה והפצתם במדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, יפן וישראל, וזאת בהיקף כספי של 227,949,856 ₪ לערך, כפי שיפורט בהמשך, באישומים האחרים.
מרווחי הפעילות הפלילית הארגון רכש והחזיק כלי נשק שונים, מטעני חבלה, רימונים, טילי לאו, וכן אמצעי לחימה אחרים. כמו כן, בהתאם להכוונת אברג'יל, מנהלי הארגון העבירו מתוך הרווחים תשלומים לאנשי הביצוע של הארגון, תשלום עבור שכירת דירות מסתור, שכירת כלי רכב, רכישת כרטיסי טיסה ודרכונים מזויפים לצרכי הפעילות הפלילית של הארגון, וכן עבור רכישת מכשירי טלפון ניידים לחברי הארגון ומנהליו, תשלום עבור שכר טרחת עורכי דין, והפקדת כספים עבור חברי הארגון העצורים ומשפחותיהם.
הארגון פעל במבנה היררכי, בו לכל חבר היה תפקיד מוגדר, כפי שיפורט להלן: המערער יצחק אברג'יל עמד בראש הארגון, ניהל, אירגן, הנחה את הכפופים לו, כיוון ופיקח על פעילותם, כדי לקדם את פעילותו הפלילית של הארגון. נטען כי אברג'יל עשה זאת תוך שימוש במוניטין שצבר כעבריין בכיר ואלים, וכי רכש את נאמנותם של חברי הארגון בכוחניות, תוך הטלת אימה ושררה.
בנוסף, תואר כי אברג'יל הכווין את פעילותו הכלכלית של הארגון, קבע את חלוקת רווחי ההכנסות, קיבל את חלקו מתוכן, והורה על השימוש שיעשה בכספים לצורך הפעילות הפלילית של הארגון. כן הורה לחברי הארגון לנקוט בפעולות אלימות כנגד המשפחות היריבות כחלק מהסכסוך שעליו הכריז.
יניב בן סימון (להלן: בן סימון) שימש כמנהל בארגון וכאיש אמונו של אברג'יל, הכווין וניהל את פעילותו הפלילית של הארגון בתחום עבירות הסמים והאלימות.
המערער אבי רוחן שימש כראש קבוצה עבריינית אליה השתייכו, עד המדינה א.ג (להלן: טולי), אשר שימש כאיש ביצוע לעסקאות הסמים והעברת הכספים, וכן משה (צ'יקו) בית עדה (להלן: צ'יקו), דותן שוקרון (להלן: דותן), ושלומי בסה (להלן: בסה) ששימשו אף הם כאנשי ביצוע. רוחן והקבוצה בראשותו ביצעו במסגרת הארגון פעילות פלילית בתחום עבירות הסמים, הלבנת הון ואלימות, ומימנו את פעילותו, ובכלל זה את הרצח ברחוב יהודה הלוי, המפורט באישום הרביעי להלן.
מאיר אברג'יל (להלן: מאיר), כיוון ופיקח על פעילותו הפלילית של הארגון בתחום הסמים והכספים; ישראל אוזיפה (להלן: אוזיפה) וציון אלון (להלן: ציון) שימשו כמנהלים בארגון בזרוע האירופאית והכווינו את פעילותו הפלילית והכלכלית של הארגון בתחום עבירות הסמים. במסגרת תפקידו, אוזיפה החזיק בדירות מסתור בבלגיה ובספרד, אשר שימשו כמקום מפגש לקידום מטרותיו הפליליות של הארגון.
עד המדינה י.א שימש כראש קבוצה עבריינית, מימן את פעילותו הפלילית של הארגון, ושימש, בהעדרו של יצחק אברג'יל, כמנהל בכיר בזרוע הישראלית.
עד המדינה ש.כ. (להלן: בומבי) שימש כמנהל בארגון והכווין את פעילותו המבצעית בתחום מעשי האלימות כממונה על אנשי הביצוע, אשר ביצעו על פי הנחייתו עבירות שונות לצרכי הארגון ולקידום פעילותו הפלילית במסגרת סכסוכים עם עבריינים אחרים.
עדי המדינה ה.צ., א.צ. (בנו של ה.צ.) ו-י.מ, היו חברים בארגון ופעילים מרכזיים בתחום עבירות הסמים ועבירות הנשק, ובכללן ייצור מטעני חבלה לצורך פעילותו הפלילית של הארגון במסגרת סכסוך עם עבריינים אחרים. ביתו של ה.צ. בשכונת בבלי בתל אביב שימש כמקום מפגש בישראל עבור חברי הארגון.
סמי ביטון (להלן: ביטון), אזרח ישראלי לשעבר שהתגורר בקנדה, חבר לארגון והעמיד לרשותו את משאביו וקשריו. נטען כי ביטון ביצע עבור הארגון פעילות בתחום הסמים והלבנת ההון בהיקפי ענק. הכספים שהעביר לטובת פעילות הארגון שימשו, בין היתר, למימון מעשי האלימות והרצח.
המערערים שמעון סבח, פטריק עמוס, עופר בוהדנה ואהרון סוסן שימשו, יחד עם אחרים (עמית טייב, פטריק אלקריף ושלומי וזאנה), כאנשי ביצוע בכירים ואלימים של הארגון. במסגרת זו, ביצעו מערערים אלה מעשי רצח וניסיונות רצח עבור הארגון. המערער סוסן עסק, במסגרת פעילות הארגון, גם בתחום הסמים.
כמו כן תואר בכתב האישום כי המערערים אברהם לוקר ויעקב בן שיטרית היו פעילים בארגון בתחום עבירות הסמים.
במסגרת אישום זה, יוחס למערער אברג'יל עמידה בראש ארגון פשיעה, עבירה לפי סעיף 2(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה; ולמערער רוחן ניהול ומימון פעילות בארגון פשיעה, עבירות לפי סעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
האישום השני – "העסקה הגדולה" – יוחס למערערים אברג'יל ורוחן
3. במסגרת אישום זה יוחסה למערערים אברג'יל ורוחן עסקת סמים חובקת עולם בסם מסוכן מסוג קוקאין. מכתב האישום המתוקן עולה כי בשנת 1998 לערך, רכשו שני אנשים, מנשה אליהו ואשר אבוטבול (להלן: אשר), כ-800 ק"ג קוקאין, אותו הסליקו בגלגלי ברזל המורכבים בתוך מכונה תעשייתית בפרו.
נטען כי במהלך השנים 2002-2001, פנה אדם בשם אלי לוי (להלן: אלי) לרוחן וסיפר לו על הסמים. השניים סיכמו על שותפות ביניהם ביחס לחלוקתם, בתמורה לכך שרוחן וטולי יסייעו בהעברת המכונה מחוץ לפרו. לצורך קידום התכנית, טסו אלי וטולי לספרד במטרה להקים שם חברה באמצעותה יעבירו את המכונה מפרו לאירופה. לאחר שנתקלו בקשיים, טולי שב לישראל ופנה יחד עם רוחן למאיר אברג'יל בהצעת שותפות בעסקת הסמים, בתמורה לעזרה בהוצאת המכונה מפרו.
במהלך חודש פברואר 2002, נערכה פגישה בין טולי, רוחן, מאיר ואלי, אשר סוכמה בה שותפות ביניהם בעסקת הסמים, ונקבע כי טולי ייפגש בפרו עם אשר ואדם בשם מוטי חדד (להלן: מוטי), במטרה להעביר את המכונה מפרו לקנדה. במקביל תיאם מוטי עם ביטון כי המכונה תתקבל בקנדה באמצעות חברה בבעלות האחרון והוא יטפל באחסונה.
עוד תואר כי ביום 12.3.2002, במקום מבודד בסמוך להרי ים המלח, נפגשו טולי, אברג'יל, רוחן ומאיר, וסוכם ביניהם, בניגוד להסכמות קודמות, כי לאחר שהמכונה תועבר לקנדה, יימכרו הסמים באמצעות מוטי, והתמורה תחולק ביניהם, כאשר אלי לא יקבל חלק ברווחים.
בהתאם לתוכנית, ביום 31.12.2002, הגיעה המכונה לקנדה. בסמוך לאחר מכן, נפגשו טולי, צ'יקו, אשר, מוטי וביטון במחסנו של האחרון, בו אוחסנה המכונה, פתחו את אחד הגלגלים, והוציאו מתוכו כ-60 ק"ג קוקאין.
ביטון הסכים להיות שותף לעסקה בכך שיהיה אחראי על אחסון המכונה עד לסיום מכירת הסמים, וזאת בתמורה ל-10% מכספי מכירת הסמים. כחודש לאחר מכן, מוטי מכר חלק מהסמים בקנדה, וביום 7.2.2003, טולי וצ'יקו חזרו לישראל כשברשותם סכום של כ-100-150 אלף דולר מכספי מכירת הסמים.
עוד תואר באישום זה, כי עובר ליום 17.6.2003, נודע לטולי כי מוטי פתח בהיעדרו גלגל נוסף, בהוראת מאיר, ומכר את תכולת הסמים שהוסלקו בתוכו, וזאת חרף המוסכם ביניהם, לפיו בכל פתיחת גלגל יהיו שניהם נוכחים. בעקבות זאת, פנה טולי לאברג'יל בתלונה כלפי מאיר. אברג'יל זימן את הצדדים לפגישה בספרד, על מנת להסדיר את המשך פתיחת הגלגלים. ביום 17.6.2003 התקיימה הפגישה בספרד, ונכחו בה אברג'יל, טולי, רוחן, צ'יקו, מאיר, עד המדינה י.א. ומעורבים נוספים. בפגישה זו אברג'יל פייס את הצדדים וקבע פגישה נוספת לליבון המחלוקת אליה הוזמן גם מוטי. בפגישה זו סוכם כי מוטי ימשיך בפתיחת הגלגלים וימכור את יתר הסמים בקנדה, אף ללא נוכחותו של טולי.
טולי הניח שבכל אחד מן הגלגלים במכונה מוסלקים 60 ק"ג קוקאין, ולכן יש במכונה בין 460 ל-480 ק"ג סם. מוטי מכר בקנדה כל ק"ג קוקאין במחיר של כ-22,000 דולר קנדי, אשר שוויים בתקופה הרלוונטית עמד על כ-71,280 ש"ח. כך ששווים של 460 ק"ג קוקאין היה 32,788,800 ש"ח. סכום זה חולק בין המשתתפים בהתאם לתוכנית.
כמו כן תואר באישום זה כי הכספים שהתקבלו מהעסקה הועברו והולבנו באמצעות ביטון בדרכים שונות, אשר כללו העברות בנקאיות של הכספים מחשבונות בקנדה לחשבונו של טולי בישראל; העברת הכספים באמצעות בלדרים שנשאו כסף מזומן על גופם; הפקדת חלק מכספי הרווחים על-ידי ביטון בחשבון חברה קנדית שבשליטתו; וכן באמצעות הסוואה של הכספים על-ידי יצירת חוזים פיקטיביים ביחס למקורם.
עוד נטען כי הכספים הללו נחלקו בין אברג'יל, רוחן ומאיר במספר דרכים. כך, טולי העביר לאברג'יל סכומי כסף שנעו בין 40,000 ל-100,000 אירו, בעת שנפגש עמו במקומות שונים באירופה; כן העביר סכומים נוספים לגורמים מטעמו של אברג'יל, ובכלל זה לפחות 60,000 אירו הועברו לבומבי; כמו כן טולי ורוחן רכשו כרטיסי טיסה עבור אברג'יל; בנוסף, במספר הזדמנויות, טולי העביר למאיר, סכומי כסף שונים, כאשר באחת הפעמים, העביר לידיו סכום משמעותי בין 400,000 דולר ל-500,000 דולר; 30% מכספי מכירת הסמים (9,836,640 ש"ח) נותר בידי קבוצתו של רוחן, אשר הנחה את דותן, צ'יקו וטולי לרכוש לעצמם דירות, כאשר היתרה נותרה בידיו.
הכספים שהופקו מהעסקה שימשו, בין היתר, למימון מעשי האלימות והרצח שבוצעו במסגרת הסכסוך עם רוזנשטיין, כמפורט באישומים השלישי והרביעי שלהלן.
לסיכום, במסגרת אישום זה, יוחסו למערערים, אברג'יל ורוחן, בצוותא חדא, יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סם מסוכן, במסגרת ארגון פשיעה, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים) בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה. בנוסף, יוחס למערערים אלה ביצוע של פעולות ברכוש אסור בשווי של לפחות 9,836,640 ש"ח, עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון), בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
האישום השלישי – אירוע כיכר פלומר – יוחס למערערים אברג'יל, סבח ועמוס
4. על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, במהלך התקופה שבין מרץ 2000 לבין דצמבר 2001 לערך, גולן אביטן (להלן: אביטן) וישי וענונו (להלן: וענונו) רכשו בהוראת אברג'יל, מחברת KP, 8 ערכות משדרים ושלטים, באמצעותן ניתן להפעיל מטעני חבלה, וזאת לשימוש הארגון.
בהמשך לכך, עובר ליום 30.6.2003 (מועד האירוע), אברג'יל קָשַר קֶשֶר עם בן סימון ועד המדינה בומבי לרצוח את רוזנשטיין, במשרד הנסיעות שבבעלותו בכיכר פלומר בתל-אביב, וזאת על רקע העימות שתואר בין שני ארגוני הפשיעה. במסגרת הקשר, ולשם הוצאתה לפועל של תוכנית הרצח, אברג'יל פנה לעד המדינה ה.צ וביקש ממנו להרכיב מטעני חבלה, ו-ה.צ נענה לעשות כן. בהמשך, בן סימון קשר קשר עם אביטן, ה.צ והמערערים שמעון סבח (להלן: סבח) ופטריק עמוס (להלן: עמוס), על דעת אברג'יל, וסוכם כי ה.צ יתקין בביתו של עמוס מטען חבלה ברכב, שיופעל מרחוק באמצעות שלט.
סמוך לאחר מכן, בן סימון ואלקריף פנו לאדם בשם שמעון אמסלם (להלן: אמסלם), וביקשו ממנו לגנוב רכב לשימושם, וזה נעתר לבקשה. וכך, בין יום 22.5.2003 בשעה 20:30 ליום 23.5.2003 בשעות הבוקר, אמסלם גנב מהעיר מודיעין רכב מסוג "סוזוקי בלאנו", זייף את סימני הזיהוי שלו, בכך שהתקין עליו לוחית רישוי מזויפת, והעבירו לבן סימון ואלקריף. תואר כי בהמשך לכך, בן סימון העביר את הרכב לחניית ביתו של עמוס בחולון, וזאת במטרה להתקין שם מטען חבלה שישמש להמתתו של רוזנשטיין, כמתוכנן.
מספר ימים לפני מועד האירוע, הקושרים פעלו לקדם את התוכנית: בן סימון העביר ל-ה.צ, לבקשתו, נפצים על מנת לערוך ניסוי בטרם הכנת המטען, ועדכן את בן סימון על הצלחתו. יום לאחר מכן, בן סימון ו-ה.צ נסעו לביתו של עמוס, ושם המתינו להם כפי שסוכם, עמוס וסבח. כן תואר, כי באותן נסיבות בן סימון נשא עמו תיק שהכיל אמצעי לחימה שנועדו להרכבת מטען חבלה, ושביכולתם להמית, וכן מערכת הפעלה אותה קיבל מבעוד מועד מאביטן.
בהגיעם לביתו של עמוס, ומשהתברר כי ה.צ אינו יכול לבצע את הרכבת המטען בעוד הרכב חונה בחנייה, סבח ובן סימון פירקו את הפגוש של הרכב והעלו אותו לדירתו של עמוס. בנוכחותם ובסיועם של בן סימון, סבח ועמוס, הכין ה.צ את המטען והטמינו בחלקו הפנימי של הפגוש. המטען הכיל 4 לבנות חבלה במשקל של חצי ק"ג כל אחת, ארבע אצבעות חומר נפץ ונפצים.
בהמשך, ה.צ סבח ועמוס ערכו בדיקת תקינות למערכת ההפעלה, ובסיומה החזירו האחרונים את הפגוש ובתוכו המטען לרכב, וה.צ עזב את המקום בהותירו את הרכב הממולכד בחנייה, בהשגחתם.
בתאריך 29.6.2003, קשרו בן סימון, בומבי ואדם בשם מיכה בן הרוש, שכונה "ירון" (להלן: מיכה) קשר להעברת הרכב הממולכד סמוך למשרדו של רוזנשטיין, במטרה להוציא את התכנית אל הפועל, כפי שאכן בוצע על-ידי מיכה, באותו היום בשעות הערב.
בתאריך 30.6.2003, בשעות הבוקר, הגיעו בן סימון ובומבי סמוך למשרד, שם כבר שהה מיכה בנקודת תצפית בהמתנה להגעתו של רוזנשטיין. באותן נסיבות, החזיקו בן סימון ובומבי בשלט המפעיל את מערכת ההפעלה במטען שהוטמן ברכב הממולכד. עם הגעתם למקום, ערכו בן סימון ובומבי סיורים ברחובות הסמוכים למשרד, בהמתנה להודעה ממיכה על הגעתו של רוזנשטיין.
סמוך לשעה 12:50, הגיע רוזנשטיין למשרד ברכב מסוג "מרצדס" מלווה בשלושת מאבטחיו. תואר כי מיכה זיהה אותו מתקרב למשרד והתקשר להודיע על כך לבן סימון. זה האחרון לחץ על השלט שהיה ברשותו והפעיל את המטען. בעקבות הפעלת המטען, אירע פיצוץ רב עוצמה ממנו נחבלו רוזנשטיין, מאבטחיו, ועוברת אורח. כן נגרם נזק לרכבו של רוזנשטיין, לכלי רכב נוספים בסביבה, למשרד, ולחזית המבנה כולו.
סמוך לאחר הפיצוץ, אברג'יל קָשַר קֶשֶר עם יניב בן סימון ואחרים להבריח את מיכה מהארץ, מחשש שיסגיר את מעורבות הארגון באירוע המתואר, ובמטרה לשבש את החקירה הפלילית הצפויה. בתאריך 2.7.2003 מיכה עזב את ישראל וטס לספרד לדירת מסתור, בהוראת אברג'יל.
לסיכום, במסגרת אישום זה, יוחסו למערערים, אברג'יל, סבח ועמוס, בצוותא חדא, העבירות הבאות: ניסיון לרצח, עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1997 (להלן: חוק העונשין); חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329 (א)(1)+(3) לחוק העונשין (3 עבירות); קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין; וגרימת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין. כל העבירות הללו יוחסו למערערים במסגרת ארגון פשיעה, כאמור בסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
האישום הרביעי – הרצח ביהודה הלוי – יוחס למערערים אברג'יל, רוחן, סבח, עמוס, בוהדנה וסוסן
5. עניינו של אישום זה בפיצוץ שהתרחש בתאריך 11.12.2003 ברח' יהודה הלוי 47 בתל אביב (להלן: אירוע יהודה הלוי) בניסיון להתנקש בחייו של רוזנשטיין, בהתאם להנחיית אברג'יל, על רקע הסכסוך שתואר באישום הראשון, ובעקבות כישלון החיסול, שפורט באישום השלישי לעיל.
כך, עובר ליום 17.11.2003, בזמן שהייתו בבלגיה, אברג'יל זימן את חברי הארגון רוחן, בומבי, טולי ו-י.א לפגישה, אשר מטרתה לקדם את תכנית הארגון לגרום למותו של רוזנשטיין.
ביום 17.11.03 נסע רוחן יחד עם בומבי וטולי מישראל לבלגיה, על מנת להיפגש עם אברג'יל בביתו של אוזיפה באנטוורפן ובמקומות נוספים בבלגיה.
לפי המתואר בכתב האישום המתוקן, במועדים שונים בין התאריכים 19.11.2003-17.11.2003, נפגשו המערערים אברג'יל ורוחן יחד עם אוזיפה, בומבי, טולי ו-י.א, במספר הזדמנויות וקשרו קשר לגרום למותו של רוזנשטיין, כאשר בשלב מסוים חבר אליהם גם מאיר אברג'יל (להלן: הקושרים).
על פי תכנית הקשר, כוונת הקושרים הייתה לגרום למותו של רוזנשטיין בעסק להמרת מטבע, ברח' יהודה הלוי 47 בתל אביב (להלן: הצ'יינג'), אותו נהג לפקוד באופן קבוע. בהמשך, אברג'יל הורה לקושרים להעביר לידיו כסף למימון החיסול, מכספי "העסקה הגדולה" (כפי שפורטה באישום השני) וזאת לצורך רכישת אמל"ח, איסוף מודיעין ותשלום לפעילי השטח בארגון.
יום לאחר המפגש הקודם, נפגשו הקושרים, ואברג'יל אמר לנוכחים כי עם הגעתם לישראל, ימסור טולי לבומבי, על דעת רוחן, כסף מזומן למימון החיסול. סמוך לאחר מכן, המערערים סבח, עמוס, בוהדנה וסוסן, קשרו קשר יחד עם בומבי ו-ה.צ ועל דעת אברג'יל, להוציא לפועל את תכנית החיסול, באמצעות מטען חבלה שיונח על גג הצ'יינג'.
בתאריך 20.11.2003, בהמשך להוראת אברג'יל, ועם חזרתו של בומבי לישראל, נסע האחרון בלוויית המערערים בוהדנה וסוסן, בשעת ערב, לביתו של ה.צ על מנת לשוחח עמו על אודות המטען שהוא התבקש להכין, ואשר ישמש להמתת רוזנשטיין.
בהמשך, בתאריך 3.12.2003, בהתאם להוראת אברג'יל ועל דעת רוחן, טולי נפגש עם בומבי בבית קפה "הכוהנים" ברחוב יגאל אלון בתל אביב, ומסר לו סכום של כ-60,000 אירו במזומן, לצורך קידום תכנית החיסול, כסף שמקורו ב"עסקה הגדולה", ואשר הועבר לישראל באמצעות סמי ביטון, הולבן על-ידו והוחזק בידי טולי לצורך קידום תכנית חיסול רוזנשטיין.
בנוסף, במסגרת הקשר, כחודש ימים עובר למועד הפיצוץ, בומבי פנה לאביטן, בשליחותו של אברג'יל, וביקש ממנו לקבל שלט להפעלת המטען. בהמשך לכך, בומבי ואביטן נפגשו עם ה.צ לצורך הכנת המטען, סמוך לקאנטרי "דקל" בשכונת בבלי בתל-אביב. בהמשך לכך, וכפי שסוכם, הונח סמוך לביתו של ה.צ תיק עם אמצעי לחימה לשם הרכבת המטען. ה.צ הרכיב את המטען בביתו והכניסו לקופסת קרטון (להלן: המטען). כן תואר, כי באותה עת, עד המדינה י.מ שהה עם המערערים סבח ועמוס בביתו של ה.צ.
עוד נטען כי בסיום מלאכת ההרכבה, סבח קיבל את המטען מ-ה.צ ועזב את הבית יחד עם עמוס, בידיעה שהמטען שבידיהם ישמש להמתת רוזנשטיין. בסמוך לאחר מכן, ובמסגרת תוכנית החיסול, המטען הונח על גג הצ'יינג', על דעת אברג'יל, בידי בוהדנה ושלומי וזאנה (להלן: וזאנה) בסיועו של בומבי, במטרה לגרום למותו של רוזנשטיין.
כשבועיים לאחר הנחת המטען בצ'יינג', בומבי יצר קשר עם ה.צ וטען כי המטען אינו תקין, וכי יש צורך בהחלפת סוללה. השניים סיכמו שהמטען יוחזר ל-ה.צ על מנת שהאחרון יבדוק אותו. לאחר שהמטען הוחזר אליו, ה.צ החליף את המצבר שהיה בו למצבר רכב בעל הספק גדול יותר, על מנת לאריך את משך הפעלתו (להלן: המטען המתוקן). המטען המתוקן נמסר לאדם בשם יוסף לוי (להלן: לוי), בנוכחות י.מ וסבח.
המטען המתוקן הונח בחזרה על גג הצ'יינג בידי בוהדנה ווזאנה, על דעת אברג'יל ובסיועו של בומבי. במהלך מספר ימים עובר למועד הפיצוץ, בומבי, וזאנה והמערערים בוהדנה וסוסן קיימו תצפיות לעבר הצ'יינג', בהמתנה להגעתו של רוזנשטיין, על מנת להפעיל את המטען המתוקן בהתאם לתכנית, ולהמיתו.
בתאריך 11.12.2003 (מועד האירוע) בשעה 12:30 לערך, רוזנשטיין הגיע לצ'יינג', מלווה במאבטחיו, כאשר באותה עת שהה לוי בעמדת התצפית, ווזאנה המתין בקרבת מקום, כששלט המטען בידו. משזיהה לוי שרוזנשטיין יצא מרכבו ונכנס לצ'יינג', הודיע לוזאנה, אשר לחץ על השלט, וכתוצאה מכך אירע פיצוץ בעל עוצמה רבה.
כתוצאה מהפיצוץ נגרם מותם של שלושה קורבנות – נפתלי מגד ז"ל, רחמים צרויה ז"ל, ומשה מזרחי ז"ל, וכן נפצעו 53 אנשים ששהו בסמוך למקום, וביניהם רוזנשטיין, מאבטחיו ועוברי אורח. כן נגרם נזק כבד לצ'יינג' ולבתי עסק נוספים בסמוך.
לסיכום, במסגרת אישום זה, יוחסו למערערים אברג'יל, רוחן, סבח, עמוס, בוהדנה וסוסן העבירות הבאות: רצח, עבירה לפי סעיף 300 (א)(2) לחוק העונשין (בצירוף סעיף 20(ג)(2) לחוק) (3 עבירות); חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329 (א)(3) לחוק העונשין (3 עבירות); פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334 +335(א)(2) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); גרימת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין (ריבוי עבירות); קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין. כל העבירות יוחסו למערערים במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
האישום השישי – "הבלדרית" – יוחס למערערים אברג'יל וסוסן
6. על פי כתב האישום המתוקן, במהלך יולי 2003, בסמוך לביתו של ה.צ. קשרו בן סימון ועד המדינה י.מ קשר ליבוא סם מסוג קוקאין מדרום אמריקה לאירופה, במסגרת הארגון ולשם קידום פעילותו (להלן: העסקה).
לצורך קידום העסקה, ובהתאם להנחייתם של בן סימון ו-ה.צ, נסע י.מ לספרד בתאריך 6.8.2003 או בסמוך לכך, ושם נפגש עם ציון ועם אברג'יל בדירת מסתור בספרד. באותו היום ולמחרת, אברג'יל ו-י.מ שוחחו וסיכמו כי י.מ ביחד עם אחיו, משה מלול (להלן: מלול), יפעלו להוצאה לפועל של העסקה באמצעות בלדריות.
בן סימון ו-י.מ נפגשו בישראל, וסוכם ביניהם כי האחרון יעביר קוקאין מפרו לאנגליה באמצעות שתי בלדריות אותן יגייס. כמו כן סוכם אופן מימון כרטיסי הטיסה עבור הבלדריות. בהמשך לכך, עובר ליום 13.9.2003, י.מ נפגש עם ציון בספרד, וסוכם ביניהם כי במסגרת תכנית העסקה, האחרון יהיה אחראי לקבלת הסמים מהבלדריות באנגליה, למימון שהייתן במלון, ובהמשך ידאג למכירת הסמים.
בהתאם לתוכנית העסקה, י.מ נפגש עם הבלדרית בהולנד, רכש עבורה כרטיסי טיסה לפרו ומפרו לאנגליה, ומסר לידיה מספר טלפון של איש קשר מטעמו. עובר ליום 30.9.2003 הבלדרית הגיעה לפרו, והבלדרית הנוספת שתוכננה להגיע, התחרטה ולא הגיעה ליעדה.
בהמשך לאמור, ביום 30.9.2003, ברח' הזוהר בתל-אביב, בסמוך לבית ה.צ נפגש י.מ עם בן סימון והמערער סוסן, שהיה אחד המממנים הנוספים לעסקה, והשניים הביעו את כעסם על כך שהבלדרית הנוספת לא הגיעה ליעדה בהתאם לתוכנית.
ביום 1.10.2003, יצאה הבלדרית מפרו לאנגליה ובידיה מזוודה ובה 11 ק"ג סם קוקאין. בהתאם לתוכנית, י.מ וסוסן הודיעו על כך לציון על מנת שישלח אדם מטעמו לקבלת הסמים מהבלדרית באנגליה ויעביר את התשלום לידיה. תואר כי שווי העסקה עמד על כ- 2,868,250 ש"ח.
למחרת, לאחר שהבלדרית הגיעה למלון בלונדון ולא פגשה נציג מטעם הארגון, היא התקשרה לאיש הקשר, אשר פנה ל-י.מ ועדכן אותו בכך. בעקבות זאת, י.מ הגיע בבהילות לביתו של ה.צ והשניים ניסו ליצור קשר עם ציון ובן סימון אולם התברר להם כי האחרון נעצר, וכי אברג'יל יחד עם ציון ואחרים הקשורים בארגון נמלטו מרשויות אכיפת החוק בספרד.
בהמשך לכך, ביום 3.10.03, י.מ שוחח עם ציון וביקש ממנו לפעול לקבלת פניהַ של הבלדרית באנגליה. בעקבות זאת, ציון פנה לאברג'יל וביקש את סיועו כדי לפתור את הבעיה ולקבל את הסמים באנגליה, והלה מסר כי יטפל בכך.
בין התאריכים 3.10.2003 – 4.10.2003 אברג'יל פנה לאדם בשם דוד בן שיטרית (להלן: דוד) וביקש ממנו לסייע באיתור וקבלת הסמים, אך בסופו של דבר לא נשלח אדם מטעם הארגון לקבלת הסמים מהבלדרית.
בעקבות כך, ועובר ליום 3.10.2003, הבלדרית עזבה את המלון באנגליה עם הסמים, ותואר כי בהמשך לכך י.מ וסוסן שלחו שני שליחים לאנגליה, כדי לאתרה, אולם עקבותיה נעלמו.
בהמשך לכך, התקיימה בבית ה.צ פגישה בין י.מ, ה.צ, סוסן, ובומבי, ובמהלכה י.מ נדרש לשלם לארגון פיצוי כספי בסך של 35,000 פאונד עבור כל ק"ג סמים שאבד והיה באחריותו. י.מ סירב והתפתח ויכוח שהסתיים בכך שבומבי הודיע ל-י.מ כי עליו לשלם את החוב לארגון.
לאחר התערבותם של ה.צ ומלול ניתנה ל-י.מ אורכה לאיתור הבלדרית, וביום 15.10.2003 או בסמוך לכך, י.מ טס לאירופה בחיפוש אחריה. לאחר מספר חודשים, משלא הייתה התקדמות באיתור הבלדרית, י.מ תיאם פגישה עם אברג'יל והם נפגשו בדירת המסתור בבלגיה, שבסיומה, האחרון נתן ל-י.מ אורכה נוספת לאיתורה.
משאיתור הבלדרית על-ידי י.מ לא צלח, גבר הלחץ מצד אברג'יל וחברי ארגון נוספים, ביניהם סוסן, והועבר מצדם מסר לה.צ ולמלול כי י.מ עתיד להיפגע. בעקבות זאת, מלול נפגש עם אברג'יל וסוכם ביניהם כי י.מ יבצע עבור הארגון עסקאות סמים עד לכיסוי החוב. י.מ ביקש שוב להיפגש עם אברג'יל, והם נועדו בבלגיה. בפגישה סוכם כי י.מ ישלם כמחצית מהחוב, בהתאם לאחריותו לעסקה. בהמשך לכך, י.מ העביר לבומבי בישראל סך של 80,000 דולר במזומן.
על יסוד העובדות המתוארות לעיל, יוחסו למערערים אברג'יל וסוסן, בצוותא חדא, יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סם מסוכן, במסגרת ארגון פשיעה, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
האישום השביעי – "עסקת המיליון" – יוחס למערערים אברג'יל ולוקר
7. על פי כתב האישום המתוקן, בסמוך לחודש אפריל 2003, קשרו המערערים אברג'יל, ואברהם לוקר (להלן: לוקר) קשר עם אוזיפה ואחרים נוספים, ביניהם ציון ומוטי אטיאס, שכונה "העגיל", לייבא מיליון כדורי אקסטזי מהולנד לאוסטרליה ולמכור אותם שם כחלק מפעילות הארגון.
במסגרת העסקה, אברג'יל, אוזיפה וציון רכשו 400,000 כדורי "אקסטזי" מכספי הארגון. לוקר, בשותפות עמם, מימן עם אחרים שאינם חברי הארגון, סך של 600,000 כדורי "אקסטזי" נוספים. סוכם, כי הארגון יהיה האחראי ליבוא הסמים מהולנד לאוסטרליה, למכירתם ולהעברת התמורה לארגון וליתר המשקיעים המעורבים. שווי מיליון הכדורים שנסחרו בעסקה עמד על כ-33,600,000 ש"ח.
לצורך מימוש העסקה, שימש "העגיל" כאיש הקשר לריכוז רכישת הסמים בהולנד, העברתם לאוסטרליה, ואחסנתם בידי חבורת אופנוענים, עד למכירתם תמורת סכום של כמיליון דולר. לאחר העברת הסמים לאוסטרליה, לוקר ועופר אטיאס קיבלו מהאופנוענים כ-200 אלף כדורי "אקסטזי" מתוך הסמים, ומכרו אותם באוסטרליה. את כספי התמורה העבירו לישראל במזומן באמצעות בלדר, איתו יצרו קשר באמצעות אדם בשם שי סילם (להלן: סילם).
לאחר שהבלדר קיבל את הכסף לידיו, נעלמו עקבותיו. בעקבות זאת, משלא קיבלו האופנוענים את חלקם בכספי התמורה, סירבו להמשיך ולהעביר לידי לוקר את יתרת הסמים למכירה, ובהמשך נותק עימם הקשר וכן נעלמו הסמים שנותרו בחזקתם.
בהנחיית אברג'יל, נעשו ניסיונות לאיתור הבלדר. משלא אותר, לוקר פנה לסילם ודרש ממנו לשלם את כספי מכירת הסמים, בהיותו אחראי על הבלדר. בעקבות זאת, סילם שילם ללוקר סכום של כ-80,000 דולר במזומן, שהועברו לארגון.
על יסוד העובדות המתוארות לעיל, יוחסו למערערים אברג'יל ולוקר, בצוותא חדא, יצוא, יבוא, מסחר והספקה, במסגרת ארגון פשיעה, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
האישום השמיני – "12 טון" – יוחס למערער אברג'יל
8. על פי הנטען באישום זה, בקיץ 2003, עד המדינה י.מ נפגש עם אברג'יל בדירת מסתור בספרד. אברג'יל ציין בפניו שבבעלותו 12 טון סם מסוג חשיש במרוקו, וכי הוא מעוניין להוציאם לספרד ומשם לקנדה, וביקש את עזרתו של י.מ, נוכח קשריו במרוקו. נטען כי שווי העסקה עמד על 117,600,000 ש"ח.
לצורך קידום העסקה, אברג'יל קישר את י.מ עם שותף קנדי מטעמו, שכונה "חנן", עמו נפגש י.מ בדירת מסתור בספרד, בתיאום עם אברג'יל. בהמשך לכך, אברג'יל קישר את י.מ עם אדם אחר שכונה "סידני", וביקש ממנו להיפגש עמו במרוקו לצורך קידום העסקה.
בעקבות זאת, י.מ הגיע למרוקו, נפגש עם שותפים מרוקאים מטעמו, לבחינת אפשרות העברת הסמים ממרוקו לספרד. כמו כן, נפגש י.מ במרוקו עם סידני לצורך קידום העסקה והעברת הסמים מספרד לקנדה.
בהמשך, י.מ ניפגש עם אברג'יל בדירת המסתור בספרד לצורך עדכונו בהתקדמות העסקה. בפגישה אברג'יל ביקש לדעת מדוע העסקה אינה מתקדמת, והציע ל-י.מ להיפגש עם טולי, על מנת שיסייע לו בקידומה. בהמשך לכך, נפגשו י.מ וטולי בדירת המסתור בספרד, ו-י.מ בירר אם יש באפשרותו של טולי לסייע בהעברת חשיש בכמויות גדולות ממרוקו למדינה אחרת. נטען כי טולי בדק עם אחרים את אפשרויות העברת הסמים, אולם בסופו של דבר העסקה לא יצאה אל הפועל.
על יסוד העובדות המתוארות לעיל, יוחס למערער אברג'יל, בצוותא חדא עם אחרים ניסיון ליצוא, יבוא, מסחר והספקה של סם מסוכן, במסגרת ארגון פשיעה, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
האישום התשיעי – "44 אלף" – יוחס למערער סוסן
9. על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, עובר ליום 28.7.2004, קשרו דוד בן שיטרית והמערער סוסן קשר עם ציון ועופר אמר (המכונה "קוקי"), לייבא במסגרת הארגון 44,000 כדורי סם מסוג "אקסטזי" מבלגיה לישראל. נטען כי שווי העסקה עמד על כ-2,200,000 ש"ח.
כמפורט, הסמים נרכשו ביום 19.7.04, על-ידי דוד מאדם אחר שכונה "רנה". בהמשך לכך ביום 28.7.2004, הגיע מיכה בן הרוש, מטעמו של ציון, לסניף הדואר בכיכר "GROENPLATS" בבלגיה (להלן: סניף הדואר) עם מזוודה ובתוכה חבילה שהכילה 12 בקבוקי קצף אמבט בהם הוסלקו הסמים ושלח את החבילה בשם "ויקטור ספקטור" לטובת "אירין ספקטור" במלון "האייט" בעין-בוקק בישראל. מספר שעות לאחר מכן, החבילה נתפסה בדואר על ידי רשויות אכיפת החוק בבלגיה.
בגין מעשים אלו, יוחס למערער סוסן, סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים; וניסיון ליצוא סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין. שתי העבירות יוחסו לסוסן במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
האישום האחד-עשר – עסקאות הסמים ביפן – יוחס למערערים אברג'יל ובן שיטרית
10. כמפורט בכתב האישום המתוקן, במהלך השנים 2006-2004, במסגרת פעילות הזרוע היפנית של הארגון, ביצעו המערערים אברג'יל ויעקב בן שיטרית (להלן: בן שיטרית) בשיתוף עם אחרים, ביניהם ציון, ה.צ ו-י.מ, עסקאות סמים ביפן.
בהתאם למוסכם, משה מלול, הוביל את הוצאת העסקאות לפועל, והעביר חלק מכספי התמורה ל-י.מ אשר העביר חלק ל-ה.צ, ולצורך רכישת אמצעי לחימה עבור קידום פעילות הארגון.
לקידום העסקאות, מלול ובן שיטרית גייסו אנשים מטעמם, וזאת כדי להוציא לפועל את קבלת הסמים, מכירתם ביפן והעברת כספי התמורה למעורבים האחרים ומחוץ ליפן, והכל במסגרת פעילות הארגון.
במסגרת העסקאות, מכירת הסמים ביפן בוצעה באמצעות יעקב (סוחלה) צאצאשוילי (להלן: סוחלה), וכספי התמורה הועברו לחברי הארגון ביפן, וביניהם, בן שיטרית וכן לנועם (מרטין) סלוצקי, אשר העביר את הכסף מחוץ ליפן לטובת הארגון, באמצעות בלדרים מטעמו או העברות כספיות ב"ווסטרן יוניון", תוך שימוש בשמות אחרים.
חמש עסקאות הסמים המתוארות באישום זה עניינן ב: 60,000 כדורי אקסטזי; 90,000 כדורי אקסטזי; שלושה שולחנות; שלוש חבילות קוקאין בדואר; וכן משלוחי אייס. כפי שיפורטו להלן.
א. 60 אלף כדורי אקסטזי – עסקה המיוחסת למערערים אברג'יל ובן שיטרית.
במהלך שנת 2004, פנה יוסי כנפו (להלן: יוסי) המקורב לשלום ראובן (להלן: שלום) למלול ול-י.מ והציע להם לעשות שימוש בבלדרית מטעמו, ולהעביר באמצעותה כדורי סם "אקסטזי" מגרמניה ליפן ולהתחלק בכספים שיתקבלו בתמורה למכירתם. נטען כי שווי העסקה עמד על כ-2,419,200 ש"ח.
בהמשך לכך, י.מ רכש בהולנד 60,000 כדורי "אקסטזי", העביר אותם לדירת מסתור בבלגיה, בה התגורר באותה עת יחד עם מלול ובן שיטרית, שם הוסלקו הסמים במזוודה בעלת דופן כפולה. המזוודה הועברה לבלדרית בגרמניה באמצעות יוסי. מאחר שיוסי חשש לעלות לטיסה עם הבלדרית, יצר י.מ קשר עם שלום, שהפנה אותו לאחר מטעמו, והוא ליווה את הבלדרית בטיסתה עם המזוודה מגרמניה ליפן. ביפן נמסרה המזוודה לידי סוחלה, שניסה למכור את כדורי האקסטזי, אולם התקשה בכך בשל טיבם.
בעקבות זאת, תואר כי שלום לא העביר את כספי תמורת העסקה, כמוסכם, לידי י.מ ואף האשים אותו באחריות לטיב כדורי האקסטזי. בתגובה, פנה י.מ ל-ה.צ וביקש את עזרתו מטעם הארגון בקבלת הכסף משלום. ה.צ יצר קשר עם שלום ודרש ממנו לשלם כמוסכם, ובתגובה פנה שלום לעזרתו של חנוך עצמון (להלן: חנוך) ונקבעה פגישת בוררות בביתו של האחרון בראש העין, אליה הגיע ה.צ יחד עם א.צ ו-י.מ למחרת, בעקבות הבוררות, העביר שלום לידי ה.צ סך של 60,000 דולר.
ב. 90 אלף כדורי אקסטזי – עסקה המיוחסת למערערים אברג'יל ובן שיטרית.
בהמשך למתואר לעיל, ובעקבות הבוררות, סוכם בין י.מ לבין שלום וחנוך שימשיכו לשתף פעולה בעסקאות סמים נוספות של העברת כדורי סם מסוג "אקסטזי" ליפן ויתחלקו במימון ובכספים שיתקבלו בתמורה למכירתם.
בהמשך לכך, י.מ רכש בשותפות עם ה.צ, דוד, מלול וציון 90,000 כדורי אקסטזי בסכום של 45,000 אירו, אשר חלקו הגיע מסכום התמורה שהועבר משלום בעסקה הקודמת, המתוארת לעיל. כדורי האקסטזי הועברו לידי המערער בן שיטרית, אשר הסליק אותן בשתי מזוודות בעלות דופן כפולה. האחרון העביר את המזוודות לאחר, שמסר אותן לזוג בלדרים שטסו עימן מגרמניה ומסרו אותן ביפן לשלום ולחנוך לצורך מכירת הסמים. נטען כי שווי העסקה עמד על כ-3,628,800 ש"ח.
עוד תואר, כי שלום וחנוך טענו שכמות כדורי האקסטזי שהתקבלה היא של כ-60,000 בלבד, וסירבו להעביר לידי הארגון את חלקם היחסי. בעקבות זאת, נערכה פגישת בוררות, בין חנוך ושלום לבין השותפים לעסקה מטעם הארגון, וביניהם י.מ ומלול. לאחר שנטען שהמערער בן שיטרית טעה בחישוב מספר כדורי האקסטזי, נקבע בבוררות כי שלום וחנוך יעבירו לידי מלול סכום של 600,000 ש"ח, שמתוכם יופחת מחלקם של השותפים מטעם הארגון סך של 100,000 ש"ח בשל הטעות.
ג. שלושה שולחנות – עסקה המיוחסת למערערים אברג'יל ובן שיטרית.
במהלך שנת 2004, קשרו המערערים אברג'יל ובן שיטרית, יחד עם אחרים, וביניהם ציון ו-י.מ קשר לייבא מאירופה ליפן כדורי סם מסוג "אקסטזי", אותם תכננו להסליק בתוך שולחנות. מספר חודשים עובר ליום 16.7.2004, דוד רכש 40,000 כדורי אקסטזי בהולנד, העביר אותם לבלגיה, שם הוסלקו בשולחן עץ, שנשלח ליפן (להלן: עסקת השולחן הראשון). שווי הסמים בעסקה זו עמד על כ-1,612,800 ש"ח.
כשבועיים לאחר הגעת השולחן הראשון ליפן, בן שיטרית פנה ל-י.מ, מטעמו של אברג'יל, וביקש בשמו כי י.מ ומלול ישתתפו יחד עם דוד במימון רכישת כדורי אקסטזי עבור משלוח שולחן נוסף, שישלח ליפן באופן דומה למשלוח השולחן הראשון (להלן: עסקת השולחן השני). י.מ הסכים ומסר לידי בן שיטרית סכום של 15,000 אירו, עבור כ- 12 אלף כדורי אקסטזי, אותם רכש במשותף עם מלול ובן שיטרית. לאחר כשבוע, נשלח ליפן השולחן ובו הוסלקו כ-40,000 כדורי אקסטזי שהועברו לידי סוחלה לשם מכירתם. שווי הסמים בעסקה זו עמד אף הוא על כ-1,612,800 ש"ח.