לעומת זאת, כפי שיובהר, שני ההליכים נסבים על מסכת עובדתית אחידה, והפלוגתאות שנדונו בה הן זהות במהותן, ולכן יש לבחון את אפשרות החלת הכלל בדבר "השתק פלוגתא" בענייננו, על רקע הקריטריונים השונים שנסקרו קודם לכן ובהתאם להשוואה בין הממצאים העובדתיים שבפסק הדין לבין העובדות הנטענות בתביעה הנוכחית.
ניתן להיווכח, כי אין זהות מוחלטת בין הצדדים לשני ההליכים. יורשי המנוח הם מגישי הבקשה לביצוע שטר בהליך שהתנהל בבית משפט השלום, והנתבעים בהליך הנוכחי; הבקשה לביצוע שטר הוגשה כנגד בעלי מניותיה של התובעת (התובעת בהליך הנוכחי), ואילו עיריית רחובות, אף היא נתבעת בהליך הנוכחי, כלל לא הייתה צד לתביעה השטרית.
עם זאת, קיימת קירבה משפטית ברורה בין התובעת לבעלי מניותיה, שהתנהלו בשמה בתקופה הרלוונטית, ושניים מהם גם הגישו תצהירי עדות ראשית במסגרת ההליך הנוכחי, מטעם התובעת.
לפיכך, אני סבור כי זהות הצדדים בשני ההליכים מאפשרת, מבחינה עקרונית, להחיל את עיקרון השתק הפלוגתא בענייננו (גם אם לא יחול על עירית רחובות).
כאמור, במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר (נספח ב' לבקשה) נטענו טענות עובדתיות ומשפטיות החופפות כמעט לחלוטין לטענות שנטענו בתביעה.
..................................................................................................................
מסקנות אלה (ונוספות) מעידות, ראשית כל, על זהות עובדתית בין הפלוגתאות שנדונו בהליך הקודם, לבין אלו הניצבות ביסוד ההליך הנוכחי.
לטעמי, הפלוגתאות נדונו והוכרעו באופן חד משמעי וסופי, תוך קביעת ממצאים עובדתיים פוזיטיביים, הרלוונטיים גם כלפי ההליך הנוכחי.
..................................................................................................................
תוצאת הדברים היא, שקיימת חפיפה בין הפלוגתאות הניצבות ביסוד שני ההליכים, ולפיכך, מסקנות פסק דינה של כב' השופטת שמולביץ רלוונטיות להליך הנוכחי, באופן המגבש השתק פלוגתא.
הבקשה מתקבלת, והתביעה כנגד המבקשים נדחית על הסף מפאת מעשה בית דין. התובעת תשלם למבקשים הוצאות בסך 20,000 ₪ + מע"מ".
- ומן הכלל אל הפרט: בהליך השטרי הכריע בית המשפט בשאלת קיומו של החוב בגין הסחורה וקבע כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה ועל כן זו נדחתה.
- כעולה מפסק הדין בתביעה השטרית, קוימו כל התנאים הנדרשים למעשה בית דין, קרי, הנושא הנדון בשני ההליכים הוא אותו נושא עובדתית ומשפטית, הנושא כבר נדון בהליך קודם בין הצדדים, בית המשפט הכריע בנושא וההכרעה בנושא הייתה חיונית לצורך פסק הדין בהליך הראשון.
- להלן פסק הדין במלואו, מתוכו עולה המסקנה הנזכרת לעיל לגבי מעשה בית דין (הדגשתי בקו תחתון חלקים רלוונטיים במיוחד לעניין מעשה בית הדין שנוצר עקב פסק הדין בתביעה השטרית):
"ההליך
- אוחדו לפני שתי תביעות אשר ראשיתן בקשות לביצוע שטר שהוגשו ללשכת ההוצאה לפועל בגין שלושה שיקים אשר נמשכו לפקודת התובעת, וחוללו מסיבת "אין כיסוי מספיק".
ת.א. 19573-05-17 עניינו בשיק מס' 0370972 על סך 30,000 ₪ שמועד פירעונו ליום 16.1.2017 ושיק מס' 0370974 על סך 14,000 ₪ שמועד פירעונו ליום 17.1.2017 - אשר לביצועם נפתח תיק הוצאה לפועל מס' 512091-03-17 .