מעבר לכך וכידוע, הלכה עקבית ומושרשת היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בקביעות עובדתיות ובשיקולי מהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ונדירים, וזאת בשל יתרונה של הערכאה הדיונית בהתרשמות ישירה מהעדים. עיקרון זה מכונה "כלל אי ההתערבות". בע"פ 8146/09 אלי אבשלום נ' מדינת ישראל [נבו] (8.9.11), נאמר:
כלל אי ההתערבות עומד על מכונו, לא נס ליחו וכוחו וטעמו עוד במותניו, הן בהליך הפלילי והן בהליך אזרחי. הדברים ידועים, אך מאחר שפעם אחר פעם מערערים מתעלמים מהלכה זו כאילו אינה קיימת, ומאחר ויש המבקשים להאבידה ולכלותה מהעולם "יש טעם להוציא את ההלכה מן הגנזך מפעם לפעם, לנער ממנה את האבק ולהציג אותה לעין כול נקייה ורעננה".
- לא מצאתי אפוא כי נפל פגם בהכרעת בית המשפט קמא ובקביעתו לפיה לא עמדה המערערת בנטל הוכחת יסוד האמת בפרסום.
סוף דבר
- לנוכח כלל האמור לעיל לא מצאתי ממש בטענות הערעור ועל כן דינו להידחות.
- המערערת תישא בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עו"ד בגין הליך זה בסך 12,000 ₪.
הסכום האמור ישולם על ידי המזכירות מתוך הערובה שהופקדה על ידי המערערת בקופת בית המשפט. יתרת סכום הערובה יושב לידי המערערת.
ניתן היום, י"ז אלול תשפ"ה, 10 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.
מוטי פירר