עם התקדמות המרחב הדיגיטלי, הלכה והתגברה התופעה של הפצת תכנים מיניים פוגעניים באמצעי המדיה השונים בעולם הווירטואלי והפגיעה האינהרנטית והקשה בקורבנות העבירה כתוצאה מתופעה זו, היא שהובילה את המחוקק לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית והוספת הוראת סעיף 3(א)(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית, אשר זכה לכינוי "חוק הסרטונים" הקובעת כי ייראו ב "פרסום, תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו ולא ניתנה הסכמתו לפרסום" כהטרדה מינית. לא זו אף זו, אלא שבתיקון מס' 10 נקבע כי בהגדרת ה"פרסום" נכללים חומרים בעלי אופי מיני גם כאשר עסקינן בחומרים ערוכים או מעובדים ובלבד שזהותו של האדם המצולם נחשפה.
נוכח חומרת המעשים, מצא המחוקק להעמיד את העונש בצד עבירה של הטרדה מינית לעונש שבצד עבירת פגיעה בפרטיות ל-5 שנות מאסר. כאמור, הנאשם הורשע בנוסף בעבירה של פרסום חומרי תועבה בו דמותו של קטין.
- כתוצאה ממעשיו של הנאשם נפגעו משמעותית ערכים חברתיים רבים ובהם זכותו של כל אדם בגירים וקטינים, לשמו הטוב ולכבוד, לפרטיות, לאוטונומיה על גופו ולצנעת הפרט. מלבד הפגיעה החמורה בכל אחת מקורבנות העבירה, כפי שיובא בהרחבה, הרי שהנאשם פגע בערכי החברה כולה. בית המשפט העליון התייחס לעוצמת הפגיעה של קורבן העבירה כתוצאה מפרסום משפיל, היותה עבירה של הטרדה מינית המבזה את אנושיותו של האדם והדגיש החשיבות בתיקון חוק הסרטונים.
כך למשל, נקבע בערעור פלילי 5090/18 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 10 [נבו] (18.11.2018) כדלקמן:
"[...] חשיבותו של התיקון נעוצה בכך שהפצת פרסום משפיל אינה נתפסת רק כפגיעה בפרטיותו של מאן דהוא, אלא חמור מכך - כהטרדה מינית. כל הטרדה מינית מבזה את אנושיותו של אדם ושוללת את האוטונומיה שלו ואת שליטתו בגופו (דברי ההסבר להצעת חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ז-1997, ה"ח 484, 484). כך גם, ואף ביתר שאת, בהפצת תיעוד מבזה או משפיל המתמקד במיניות של אדם. המתועדת, מוצגת בתור אובייקט מיני להנאת הצופים והשומעים. היא נחשפת לעיני כול, פשוטו כמשמעו, בלי שביקשו את הסכמתה. יסוד ההסכמה חשוב במיוחד, שכן הוא מבטא את האוטונומיה של הפרט במובנה המובהק ביותר, דהיינו בהחלטות של אדם אילו פרטים אינטימיים לחשוף לאחרים, למי לחשוף אותם ובניסיונו לשלוט בדימוי שלו בקרב מכריו ובציבור בכלל (עניין פלונית, עמ' 737-738). לפיכך מדובר בפגיעה חמורה וממשית בעלת מאפיינים של פגיעה מינית, והיא מצדיקה את החלת הכלים המשפטיים של החוק למניעת הטרדה מינית [...]".