מתחם העונש ההולם – מסקנה:
- כאמור, מצאתי כי יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד לכל כתב האישום המתוקן. לצד זאת,מצאתי שהמתחמים להם עתרה המאשימה, ראויים בנסיבות העניין. קרי, בגין עבירות הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 ל-6 שנות מאסר ובגין עבירת פרסום תועבה בו דמותו של קטין מתחם העונש ההולם נע בין 3 ל- 9 חודשי מאסר.
- לאחר שנתתי דעתי לערכים החברתיים המוגנים, למידת הפגיעה העצומה בהם, למדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירות, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הנוגע לכל כתב האישום נע בין 3.5 ל-6.5 שנות מאסר לצד עונשים נלווים בדמות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה- קביעת העונש המתאים בגדרי המתחם:
- לקולא, זקפתי לזכות הנאשם את היותו, צעיר כבן 23, נעדר עבר פלילי, הודה בכתב אישום מתוקן מבלי שניהל משפט, וחסך בכך את עדויותיהן הרבות של נפגעות העבירה וזמן ציבורי יקר. כן שקלתי שהנאשם שהה בתנאים מגבילים ושולב בקבוצות טיפוליות. עוד זקפתי לזכות הנאשם את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות המורכבות כפי שתוארו בהרחבה בתסקירי שירות המבחן ומכתביהם של הוריו (טל/2-טל/3).
- הגם שלא נטל אחריות מלאה בפני שירות המבחן, כפי שיובא להלן, בדבריו האחרונים לעונש בפניי, הביע חרטה, שיתף בקשייו להיפתח בפני שירות המבחן טען כי "זה טעות של ילד קטן ואני מבין את הנזק.... יש לי בת זוג, יש לי אמא, אני הפנמתי את זה ביום שנעצרתי, זה יושב עליי מאז כי דמיינתי אם היו מפיצים תמונות של בת הזוג שלי או של אמא שלי, מה הייתי עושה עם זה". ואולם, דומה כי דבריו נאמרו מן הפה אל החוץ, שכן אינם מתיישבים עם התרשמות שירות המבחן והזדמנויות שניתנו לנאשם עד למועד כתיבת גזר הדין.
- הנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו עת הופנה לשלושה תסקירי שירות מבחן והגם ששולב בקבוצה במשך מספר חודשים, התקשה להכיר במניעים המיניים לדפוסי התנהגותו, לא הפנים את חומרת הפסול במעשיו, נטל אחריות חלקית וזאת חרף הודאתו.
אדגיש כי אף לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, נוכח הצהרת ההגנה ולבקשתה, לפיה הנאשם ממשיך ומתמיד בטיפול הופנה לקבלת עדכון נוסף מאת שירות המבחן, בטרם ייגזר דינו. ואולם, אף בתסקיר זה מיום 15.9.25 נמסר כי גם כיום הנאשם נוטה לצמצם ולטשטש את היקפן של העבירות, מידת מעורבתו והיוזמה בביצוען, כך שגם בימים אלו, בעודו ממתין לגזר הדין, אינו מסוגל להעמיק בבחירותיו ומתנגד לבחון את מניעיו המיניים שעמדו ברקע למעשיו ולפיכך, הסיכון הנשקף ממצבו של הנאשם, לא פחת.
- הנאשם לא הביע אמפתיה ממשית כלפי קורבנות העבירה וכעולה מן התסקירים, הנאשם אוחז בעמדות בעיתיות בכל הנוגע להפיכת אדם לחפץ וניצולו ורואה את צרכיו האישיים על פני האחר. לצד זאת, נתתי משקל לכך שהנאשם לא אופיין כבעל סטיות מיניות כפי שצוין בתסקיר שירות המבחן ובהערכת המסוכנות ומנגד, כאמור, אינו מפנים לעומק את הפסול במעשיו.
- המפורט בתסקירי שירות המבחן, ותפיסת הנאשם את העבירות בהן הודה והורשע ממחישים את חשיבות שיקול הרתעת היחיד בקביעת עונשו בגדרי מתחם העונש ההולם ומהווים שיקול לא מבוטל מדוע אין למקם את עונשו בתחתית המתחם.
- הרחבת תופעת תעשיית הפצת ופרסום תכנים מיניים באינטרנט תוך ניצול גופן של נשים וקטינים ונפיצותה, מצדיקה ענישה מוחשית ומרתיעה לבל יעברו עבריינים נוספים את העבירה. כך גם התפתחות הטכנולוגיה והרחבת השימוש ברשתות החברתיות, מצדיקים ענישה שתרתיע את הרבים מלעבור עבירות אלו באמצעות המרשתת ובכך להגן על הציבור בכללותו.
- נוכח כל האמור, יש למקם את עונשו של הנאשם באמצע מתחם העונש ההולם.
- אשר לרכיב הפיצוי, ב"כ הצדדים הסכימו כי יש מקום להשתת פיצוי לקורבנות העבירה מושא האישום הראשון בעוד שב"כ הנאשם עתר להשתת פיצוי מינימאלי, ב"כ המאשימה עתר להשתת פיצוי שלא יפחת על סך של 5000 ₪ של נפגעת עבירת הטרדה מינית ו-3000 ₪ לנפגעת עבירה של פגיעה בפרטיות ללא הטרדה מינית בהפנותו לפסיקה התומכת בטיעוניו. לאחר שנתתי דעתי לפסיקה הנוהגת במקרים דומים הנוגעת לשאלת הפיצוי (ראה למשל, עניין מיכאלוב ועניין גברילוב המוזכרים דלעיל) ועיינתי עיין היטב בתצהירי נפגעות העבירה ובנזקים שנגרמו לכלל קורבנות העבירה כפי שתוארו בכתב האישום המתוקן, גם אם בחרו שלא להעלות את כאבן על הכתב, אני מאמצת את עתירת המאשימה בנוגע לחלוקת גובה הפיצוי שיש להשית לקורבנות העבירה.
- אשר לרכיב הקנס, עסקינן בעבירות שבוצעו למטרת רווח כלכלי טהור (למצער, 51,500 ₪ למשתמש אחד) תוך פגיעה אנושה, כך שלכאורה יש להטיל קנס משמעותי. ואולם, משמצאתי כי יש להשית פיצוי לקורבנות העבירה באישום הראשון ומנגד, העובדה שהנאשם עבר בנוסף עבירה של פרסום תועבה בו דמותו של קטין למטרת רווח מבלי שישנן קורבנות לפיצוי, ובאיזון הראוי, יש להתחשב בגובה הקנס בנסיבות העניין, אך לא להימנע מהשתת קנס.