חריגה ממתחם העונש ההולם
במקרה דנן, לא מצאתי שקיימים שיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם לחומרה מטעמי שמירה על שלום הציבור או לקולה מטעמי שיקום, ואף לא נטען כך על ידי מי מהצדדים. על כן, יש לקבוע את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם.
גזירת העונש
הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות
מהערכת הנכות לביטוח לאומי, שנערכה על ידי ד"ר מרינה ארביטמן, עולה כי הנאשם בן 34, מאורס, ללא ילדים. משך תקופה היה דר רחוב ולאחר מכן התגורר עם בת זוגו ונעזר בה כלכלית, שכן הוא לא עבד.
הוריו של הנאשם התגרשו לפני כ-7 שנים ונישאו שוב לפני כשנתיים, הנאשם תיאר אווירה מורכבת בבית הוריו בהיותו ילד ובריחות מהבית בגיל צעיר, בהן ישן במקלטים או אצל חברים. הנאשם החל לסבול מהפרעות התנהגות בגיל צעיר ונדרש לעזוב מספר מסגרות חינוכיות בשל הפרעות התנהגות קשות וכן לא ניגש למבחני הבגרות. הנאשם שירת בגולני במשך 7 חודשים, לא הצליח להסתגל למסגרת הצבאית, סבל מהפרעות חרדה ובהמשך נבדק על ידי קב"ן ושוחרר מהשירות הצבאי.
מיד לאחר שחרורו, טס הנאשם לארצות הברית באופן ספונטאני, ללא כסף וללא ידיעת השפה האנגלית, ובעת שהותו שם עבד בעבודות מזדמנות. לאחר חזרתו ארצה, רב עם הוריו ושוב טס, לאנגליה, ללא כסף וכרטיס טיסה לצד אחד, שם עבד בחנות צעצועים. בהמשך, הנאשם טס לבדו לאוסטרליה, שם עבד בעבודות מזדמנות. בהיותו באוסטרליה עת היה כבן 20, השתתף בפסטיבל, שם נחשף להתעללות מינית ע''י שישה גברים ובמשך 6 חודשים לאחר האירוע סבל מחרדות קשות. מאז האירוע מתוארת החמרה במצבו הנפשי, המתבטאת בשינויים קיצוניים במצב הרוח, זיכרונות חודרניים על אותו אירוע, הימנעות ממצבים בהם מרגיש לא מוגן ובגישה הגנתית ועוינת. התקבל הרושם כי הנאשם סובל מתסמונת פוסט טראומתית, אשר בשילוב עם קווי אישיות דיסוציאליים ושימוש בסמים מקשים על תפקודו ויכולתו לכלכל את עצמו.
כפי שצוין לעיל, במסגרת התיק המצורף, נבחנה אפשרות העברת עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי. הנאשם הביע מוטיבציה גבוהה לקבלת טיפול ושירות המבחן תמך בכך, לאור הקשיים השונים עמם הנאשם מתמודד והמענה הטיפולי לו הוא זקוק בהיבטי חייו השונים. אף המאשימה תמכה בהמלצה זו של שירות המבחן, התיק המצורף עבר לבית המשפט הקהילתי, למרבה הצער, אפשרות זו ירדה מהפרק, שכן עוד בטרם הדיון הראשון בבית המשפט הקהילתי הנאשם נעצר בגין העבירות שביצע בתיק העיקרי.