0עובדות האישום השני בתיק המצורף, מלמדות כי שלושה ימים לאחר שהנאשם נתפס בגין האירוע המתואר באישום הראשון, בעת ששהה בתא המעצר בבית המעצר, ניגש אליו סוהר כדי לקחת אותו לבדיקות רפואיות, אז איים הנאשם באוזניו כי יפגע בסוהרת אחרת ובתה הקטנה וכן הוסיף כי ייפגע בארגון שב''ס.
בהמשך למתואר, הנאשם נכבל, ולאחר מספר שעות, כאשר עבר סוהר נוסף בסמוך לתא המעצר בו שהה, והשיב לשאלת הנאשם כי ככל הנראה ישוחרר מכבילתו רק למחרת היום, חזר הנאשם ואיים באוזני הסוהר על בתה של הסוהרת.
נראה כי הסיבה שהביאה את הנאשם לאיים על הסוהרת ובתה באוזני הסוהרים הייתה נעוצה בתסכולו, עת היה עצור בבית המעצר במשך 3 ימים ובהמשך נותר כבול באזיקים בידיו וברגליו.
בכלל האירועים בשני התיקים המצורפים, היה ביכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה ואת הפסול שבמעשיו, וביכולתו היה להימנע מביצוען של העבירות. עם זאת, ניכר כי האיומים שהשמיע הנאשם בכתב האישום בתיק העיקרי כלפי הבלשים וזריקת החפצים, וכן האיומים שהשמיע הנאשם באישום השני בתיק המצורף כלפי הסוהרת ובתה באוזני הסוהרים, לא בוצעו מתוך תכנון מוקדם אלא נאמרו מתוך תסכול, כעס בלתי נשלט ואולי אף מתוך מצוקה.
לא אוכל לקבוע, כפי שביקש ב"כ הנאשם, כי האיומים באישום השני בתיק המצורף נבעו מכך שהנאשם לא קיבל במהלך מעצרו את הטיפול שהוא מקבל באופן קבוע בתרופת הציפרלקס, משעובדה זו לא הופיעה בכתב האישום שעובדותיו תוקנו בהתאם להסכמות אליהן הגיעו הצדדים ובהן הודה הנאשם. נוסף לכך, העובדה שהנאשם לא קיבל טיפול תרופתי לא הוכחה לפניי בכל ראייה (אף שניתן היה לבקש להגיש על כך ראיות, כך למשל, באמצעות הגשת התיק הרפואי של הנאשם בשב"ס).
כמו כן, לא הוכח לי בחוות דעת מתאימה כי אי קבלת טיפול תרופתי זה היא שגרמה לנאשם להשמיע את איומיו אלו, ואין הדבר בגדר עניין המצוי בידיעתי השיפוטית. אעיר בהקשר זה כי גם בהשמעת האיומים באוזני הבלשים בכתב האישום בתיק העיקרי לא מצאתי כל היגיון, אך לא נטען כי הנאשם לא היה באותה עת תחת טיפול תרופתי. עוד ובנוסף, איומי הנאשם יכלו לנבוע מסיבות נוספות שאינן ידועות לי, כמו למשל מכך שבעקבות מעצרו נמנע ממנו מלהשתמש בסמים.
על אף האמור, אתחשב בכך שלא היה כל היגיון ממשי בהשמעת איומים על הסוהרת ובתה באותה הסיטואציה, ונראה כי האיומים הללו הופנו כלפיהן ללא כל עוול בכפן.
חוסר ההיגיון בהשמעת איומים אלו בולט במיוחד לאור האמור בכתב האישום לפיו כי קיימת ביניהם היכרות מילדות, ולאור דברי הנאשם לפיהם משפחתו נמצאת בידידות עם משפחתה של אותה סוהרת. כמו כן, אתחשב בכך שהאיומים הללו לא הושמעו במישרין באוזני אותה סוהרת אלא באוזני סוהרים אחרים וכי האיומים היו מילוליים בלבד, ללא כל אמצעי מדגים.