על פרשת ההגנה נמנתה עדות הנאשם וכן עדות גיסו של הנאשם, מרכוס דניאל פינקלשטיין.
24. לאחר שהובאו ראיות הצדדים עד תום, סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב.
יצוין, כי בתחילה, במסגרת פרשת ההגנה נשמעה עדות הנאשם בלבד. לאחר שהוגשו סיכומי המאשימה בכתב ובטרם הוגשו סיכומי ההגנה בכתב, ביקש ב"כ הנאשם להעיד עד הגנה נוסף, מרכוס דניאל פינקלשטיין, חרף השלב בו נמצא ההליך. בשים לב לעמדת המאשימה, התרנו את שמיעת עדותו של עד הגנה זה. לאחר שמיעת עדותו, כאמור, השלימו הצדדים את סיכומיהם בעל פה.
להלן יובאו עיקר טיעוני הצדדים, כפי סיכומיהם.
עיקר טיעוני המאשימה בסיכומיה:
25. במסגרת סיכומיה בכתב טענה המאשימה, כי היא הוכיחה מעבר לכל ספק סביר שהנאשם גרם למותו של המנוח בכוונה ויש להרשיעו בעבירת הרצח. כן טענה, כי הוכיחה מעבר לספק סביר שהנאשם ביצע את העבירות הנוספות המיוחסות לו בכתב האישום ולכן יש להרשיעו גם בעבירות אלה.
26. המאשימה ציינה, כי כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירת רצח, בו נטען, כי הנאשם ירה במנוח בכוונה להביא למותו. לצד עבירה זו הואשם הנאשם בשורה של עבירות נוספות: נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות, הדחה בחקירה וחבלה במזיד ברכב. על פי קו ההגנה של הנאשם, הירי שגרם למותו של המנוח נגרם מכדור שנפלט תוך כדי מאבק ולכן, לכל היותר מדובר בגרם מוות ברשלנות. המאשימה הבהירה, כי אין מחלוקת על עצם העובדה שהנאשם הוא זה שירה וגרם למותו של המנוח. כך גם אין מחלוקת על כך שהנאשם הגיע לזירת הרצח כשהוא נוהג בפסילה, בשכרות ותחת השפעת סמים. בלב המחלוקת ניצבת שאלת היסוד הנפשי והיא, האם הנאשם התכוון לגרום למותו של המנוח. לטענת המאשימה, כפי שהוכח במהלך שמיעת הראיות, לא זו בלבד שהנאשם היה מודע היטב לכך שלחץ על ההדק, פעמיים, וירה במנוח, אלא שהוא עשה זאת בכוונת תחילה, מתוך רצון ברור להביא למותו של המנוח.
27. המאשימה פירטה את השתלשלות העניינים שקדמה לאירוע נשוא כתב האישום, במהלכו ולאחריו, כפי העולה מהעדויות שנשמעו ומהראיות שהוגשו. כן ציינה, כי גרסת ההגנה לאורך ניהול ההליך הייתה, כי הכדורים שירה הנאשם במנוח נפלטו מבלי משים מאקדחו. לטענת הנאשם, הוא לא התכוון לרצוח את המנוח, לא לחץ על ההדק במתכוון ולא ידע שההדק נלחץ בטעות אגב המאבק. דא עקא, טענה המאשימה, שהנאשם עצמו החזיק בקווי הגנה שונים במהלך חקירותיו במשטרה ושינה את גרסתו מחקירה לחקירה.