296. כאמור, הנאשם תיאר, כי המנוח "שיחק" איתו בכביש, נסע במהירות איטית, האיץ ובלם ולא איפשר לנאשם לעקוף אותו. בהקשר זה הוגש דו"ח חברת איתוראן (ת/108) ממנו ניתן ללמוד על אופן נהיגת המנוח ברגעים שעובר לאירוע. כן העיד בהקשר זה נציג חברת איתוראן לאו לנצ'בסקי. מדו"ח איתוראן עולה, כי רכבו של המנוח האט משמעותית במהלך רגעים אלה, מ-80 קמ"ש ל-25 קמ"ש ול-30 קמ"ש ואף בלם בלימה פתאומית ל-8 קמ"ש ול-4 קמ"ש. בכך יש כדי לתמוך בטענת הנאשם לפיה, המנוח "שיחק" איתו בכביש. עם זאת, סבורני כי באמור יש דווקא כדי לחזק את המסקנה, כי אופן נהיגת המנוח הוא שעמד ברקע לעימות בין הנאשם לבין המנוח, כפי טענת המאשימה.
297. למרות שהנאשם תיאר, כאמור, כי המנוח נהג בכביש בצורה שאינה מקובלת ואף לא איפשר לנאשם לעקוף אותו, הרי שהנאשם הכחיש, כי אופן הנהיגה של המנוח הרגיז אותו.
כך, בעדותו בבית המשפט תיאר הנאשם, כי אחרי שיצא מתחנת הדלק, הוא נסע מאחורי ג'יפ לנד קרוזר לבן שנסע במהירות איטית של כ-30-20 קמ"ש. הנאשם ניסה לעקוף אותו, אך המנוח חסם אותו, "עשה לו כל מיני משחקים", האיץ ובלם. עם זאת, טען הנאשם, כי אופן נהיגתו של המנוח לא היה חשוד בעיניו באותו השלב והנאשם סבר, כי מדובר בחבר תושב הישוב שזיהה אותו ומנסה להסב את תשומת ליבו ולומר לו שלום. רכב המנוח סטה לשוליים ונעצר, הנאשם עצר במקביל אליו ופתח את חלון הרכב, אז המנוח החל לצעוק ולקלל אותו בערבית (עמ' 528 לפרוט', ש' 7 - 22).
זאת ועוד, כאשר נטען בפני הנאשם, כי האירוע כולו החל מכך שהנאשם התרגז מאופן נהיגתו של המנוח, הנאשם הכחיש זאת מכל וכל וטען: "אני ממש לא התעצבנתי ממנו, זה קודם כל... דבר שני אני לא הבנתי בכלל מה אני עשיתי לו שהוא יוצא בכזאת אגרסיביות ותוקפנות, לא עשיתי שום דבר, לא חתכתי אותו, לא עקפתי אותו, לא עצבנתי, לא עשיתי שום דבר שמצדיק עכשיו לצאת מהאוטו ולרוץ באמוק לא יודע מה לעשות לי" (עמ' 590 לפרוט', ש' 21 - 26).
לטענת הנאשם, כאשר המנוח יצא באגרסיביות מרכבו והתקרב אל הנאשם, הנאשם פירש את הסיטואציה כאילו מדובר באירוע פח"ע, יצא אף הוא מרכבו וירה מספר כדורים באוויר. קרי, המנוח הוא זה שיצא ראשון מרכבו, התקרב אל הנאשם במהירות ובאופן תוקפני, כך שהנאשם חשב שמדובר במחבל המנסה לפגוע בו.
298. אולם, גרסתו זו של הנאשם אינה עולה בקנה אחד עם הדברים שמסר הנאשם עצמו בחקירותיו במשטרה, המלמדים אחרת.