יצוין כי העמדה דלעיל הינה אף מרחיקת לכת מהנחוץ לענייננו, שהרי היא מתייחסת אף למי שהגיש את עתירתו לאחר שהתפרסמו תוצאות המכרז (ובלבד שהביא את טענותיו, קודם להגשת ההצעה, בפני עורך המכרז).
איני שותף לדעה האמורה וזאת הן משום שהינה מנוגדת, לדעתי, לפסיקה (וראו הציטוט שהובא לעיל מעניין לבנדיגר וכן ראו את עניין מטיילי תור), והן משום שהינה מעדיפה באופן מוחלט את האינטרסים של מציע השוקל אם לפנות לבית המשפט במועד כזה או אחר, על פני אינטרס ההסתמכות של הגורמים האחרים המעורבים במכרז והאינטרס של הציבור כולו. לכך אין לדעתי מקום. יתר על כן, לעניין האינטרסים של המציע השוקל האם להגיש עתירה במועד, מבקש המחבר המלומד להכיר ולתת משקל (ואף משקל מכריע) לשיקולים שספק רב בעיני אם מטעמים שבמדיניות משפטית ראויה יש מקום להכיר בהם כלל (החל מהחשש הנטען של המציע להעלות את חמתה של ועדת המכרזים שמא תפרע ממנו בעת שתקבע את זהותו של הזוכה, וכלה בנכונות של המציע להשקיע את הממון הנדרש לצורך מימון הליכים משפטיים רק אם מובטחת הזכייה במכרז בעקבות הצלחתם).
- עמדה אחרת מובעת על-ידי המלומד ש' הרציג, בספרו דיני מכרזים - סעדים בדיני מכרזים (2014). במקור זה נאמר כי: "מרבית הפסיקה מתייחסת למניעות מתקיפת תנאי מכרז לאחר שהעותר הפסיד בו, אולם מהטעם למניעות - הסכמה הנלמדת מהשתתפות במכרז - נובע כי המניעות חלה מעת שהעותר הגיש הצעתו למכרז, וחלק מהפסיקה עומד על כך" (שם, עמ' 176). באשר לעניינו של המציע שהתריע עוד קודם להגשת ההצעות במכרז אולם משנדחה הגיש הצעה ופנה לבית המשפט רק לאחר מכן, מובעת הדעה לפיה במקרים אלו ההיבט הסובייקטיבי, שבמרכזו התנהגותו של העותר, אינו מצדיק דחיה על הסף בשל מניעות ולכן יש לשקול, בכל מקרה, את ההיבט האובייקטיבי, שמתמקד במידת ההסתמכות, בכוח ובפועל, של עורך המכרז, של המציעים, ושל המציעים הפוטנציאליים (ראו: שם, עמ' 184).
כמובהר בהמשך, עמדתי היא שבנסיבות כאמור קיים גם קושי בהקשר הסובייקטיבי.
- משלא עלה בידי לאתר הלכה פסוקה המשיבה על השאלה שהצבנו, אבקש למצוא את התשובה בנימוקים שביסוד החלת המניעות בהקשר דנן. זאת, כפי שבאו לידי ביטוי כבר בהנמקה להלכת טיולי הגליל, וכן בפסיקה שלאחריה. בהקשר זה אאמץ, לשם הנוחות, את החלוקה בין ההיבט הסובייקטיבי הנוגע למשתתף במכרז שהגיש את העתירה (במועד שהגיש), לבין ההיבט האובייקטיבי המתמקד באינטרסים הלגיטימיים של כלל המשתתפים במכרז והציבור כולו.
בהיבט הסובייקטיבי - ההתמקדות, לדעתי, הינה בתום ליבו של העותר, במצג שהציג באופן בו פעל ובחשש לאפשרויות של רכישת יתרון בלתי הוגן ומניפולציות.