נראה כי בכל ההקשרים הנ"ל, קרוב "ראובן" למי שהגיש את עתירתו לאחר שנודע זהותו של הזוכה במכרז.
יצוין כי האמור אינו נכון בכל המקרים. כך, לעיתים (למשל במכרזים גדולים לעבודות תשתית נרחבות ומתמשכות), גם הליך הבחירה בין ההצעות השונות, לאחר שהוגשו, הוא ארוך ויקר, הן למפרסם המכרז והן למציעים בו. במקרים אלו קיים הבדל משמעותי, לעניין ההשלכות על מפרסם המכרז ועל המשתתפים האחרים, בין הגשת עתירה כנגד תנאי המכרז בסמוך לאחר הגשת ההצעות לבין מי שהמתין עד לאחר בחירתה של ההצעה הזוכה.
באשר להשלכות של סעד ביטול המכרז, נראה כי אלו קיימות, במידה דומה (אם כי לא זהה - הפגיעה בסודיות תוכן ההצעות במסגרת המכרז שמבוטל יכולה להיות פחותה כאשר טרם נקבעה זהות הזוכה), הן לעניין עתירה המוגשת לאחר הגשת ההצעות וקודם להודעה על הזוכה, והן לעניין עתירה המוגשת לאחר ההודעה על הזוכה.
- להשלמת התמונה נחזור ונזכיר את שאלת החשיבות של העובדה ש-"ראובן" טען את טענותיו, בפני עורך המכרז, עוד קודם למועד הגשת ההצעות במכרז ושעורך המכרז בחר לדחותן.
הנני רואה בעובדה זו כבעלת חשיבות שאינה מכרעת (אלא בהקשר עליו אעמוד להלן): המצג שבהגשת ההצעה מבלי לפנות קודם לכן בעתירה לבית המשפט, אינו ברור פחות כאשר המציע טוען את טענותיו, אלו נדחות והוא בוחר בכל זאת להגיש את הצעתו, מאשר מצב שבו המציע כלל לא טען לפגם אלא רק לאחר שהוגשו ההצעות. הנסיבה האמורה - העלאת הטענות בפני מפרסם המכרז עוד קודם להגשת ההצעות - מקלה במידת מה במישור תום ליבו של המציע (בהיבט הסובייקטיבי) וכן מקדמת את האינטרס הציבורי בעידוד פניות מסוג זה ולו כדי לאפשר למפרסם המכרז לתקן את הטעון תיקון, אולם לא מעבר לכך. בשני המקרים, עצם הגשת ההצעה מהווה מצג של הסכמה מצדו של המשתתף לתנאי המכרז - בין אם העלה השגותיו לגבי תנאי המכרז ואלו נדחו על-ידי ועדת המכרזים (ואף על פי כן החליט המשתתף כי הוא מעוניין להשתתף במכרז כמות שהוא); ובין שכלל לא העלה השגותיו טרם הגיש הצעתו.
- התמונה העולה מהאמור לעיל הינה שבראי השיקולים הרלוונטיים, נסיבותיו של "ראובן" אינן זהות אולם קרובות לנסיבות של מי שהגיש את עתירתו לאחר שהתברר לו שהצעתו לא זכתה, ורחוקות מרחק רב ממי שהגיש את עתירתו קודם למועד האחרון להגשת הצעות.
משכך, לו דעתי נשמעת, התשובה שצריך להשיב לשאלה שהוצבה לעיל (בפסקה 48), הינה שככלל דין עתירתו של "ראובן" להידחות על הסף מטעמי מניעות. הנני סבור כי האמור לעיל עולה בקנה אחד גם עם הדין הרצוי לאור קיומו של אינטרס ציבורי לעודד משתתפים במכרז לפנות לבית המשפט בשלב מוקדם ככל האפשר ולפני המועד האחרון להגשת הצעות (וראו: ברק-ארז, משפט מינהלי כלכלי, בעמ' 191).