הבן בחקירה הראשית נשאל ארוכות על האירוע ולא ידע להשיב עד שבסוף השיב ברורות: "אני לא מבין על מה את מדברת". הבן לא טען בעדותו כי הנאשם מטריד אותו בטלפונים, ולא טען כי הנאשם איים עליו באופן זה כלל.
- הנאשם נחקר ביום 1.4.24 לגבי כלל העבירות לרבות עבירות מין (מוצג ת/8). לגבי אישום זה הכחיש את הדברים אך אישר כי ניהל שיחה עם הבן ובו הבהיר לו שאישה מעלילה עליו ושהוא לא רוצה שיהיה כמוה.
הנאשם נשאל בחקירה הראשית האם הציע לאישה 1,000 ₪ וטלפון נייד על מנת שתבטל את התלונות שהגישה נגדו והכחיש שהאירוע קרה (ראו: פרוט' מיום 27.10.25, עמ' 197, שורות 18-24). המאשימה לא חקרה את הנאשם בחקירה נגדית לגבי אישום זה.
- העולה מכך כי אין עדויות ביחס לאישום זה, הוא לא הוכח ולו במקצת, ויש לזכות את הנאשם באופן מוחלט מאישום זה.
ז. סיכום
- טרם חתימה - אני ערה לתחושות הקשות שהכרעת דין זו עלולה ליצור אצל האישה לגבי חלק מהאישומים ובפרט אצל הבת והבן. כפי שבית המשפט העליון ציין בעניין אחר: "התיק שבפנינו אינו תיק פשוט. הדבר נובע מן הקושי הגדול שבפניו ניצבים בתי המשפט בבואם לשקול טענות בתיקים שבהם הגרסאות ניצבות קוטביות אלה כנגד אלה. עם זאת, לאחר בחינה של חומר הראיות ועיון בטיעונים, ולאחר הנחת כל הנתונים שלפנינו על כפות המאזניים, נראה כי בסופו של יום הכפות נוטות, ולו במעט, לצד הזכות, נוכח קיומו של ספק. כידוע, סעיף 34כב לחוק העונשין מורה, כי אדם לא ישא באחריות פלילית לעבירה אלא אם היא הוכחה מעבר לספק סביר. החובה להוכיח אשמה פלילית מעבר לספק סביר נגזרת מעקרונות חוקתיים של חופש האדם והגנה על חירותו האישית מפני מאסר (ע"פ 7220/05 נימר נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 31.5.2007))" (ראו: ע"פ 7653/11 ראובן ידען נ' מדינת ישראל (נבו 26.7.2012)). אין בזיכויו של הנאשם מחמת הספק לגבי חלק מהאישומים על מנת לקבוע כי מדובר בתלונות שווא או בבדיה, אלא כי במכלול העדויות והראיות נוצרו ספקות מהותיים שיצרו ספק סביר, בעטיים יש לזכות את הנאשם. לגבי אישומים אחרים בהם זוכה הנאשם זיכוי מוחלט הרי שהנימוקים לכך הופיעו בהכרעת הדין ואין גם בתחושות סובייקטיביות, חזקות ככל שתהיינה, לשנות את הדברים מיסודם.
ח. מסקנות
- על יסוד ממצאי העובדה כמפורט לעיל, אציע לחבריי להרשיע את הנאשם בעבירות הבאות כדלקמן (ולזכותו משאר העבירות שיוחסו לו בכתב האישום):
- שתי עבירות אינוס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין על יסוד ממצאי העובדה המפורטים בסעיף 108 ובסעיף 118 (במנותק מהשימוש בשמן הקנאביס) לעיל.
- מעשה מגונה בכוח לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין (ריבוי עבירות) על יסוד ממצאי העובדה המפורטים בסעיף 133 לעיל.
- פגיעה בפרטיות לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, על יסוד ממצאי העובדה המפורטים בסעיף 139 לעיל.
כבוד השופט הבכיר ירון לוי