האישה תיארה שהבת סיפרה לה שראתה סרטון שבו הנאשם מכריח את האישה לבצע בו אקט מיני. באירוע שהאישה תיארה מדובר היה ביחסי מין בהסכמה. האישה לא ידעה להבחין בין האירועים וציינה כי: "יכול להיות שזה שייך לאותו ערב שבת שהוא נתן לי את הסם הזה, או שזה אירוע אחר, אני לא יודעת, אני לא זוכרת". האישה לא ידעה לייחס זאת לאירוע מסוים והשיבה כי אינה יודעת ושאינה זוכרת. כמו כן האישה נשאלה האם היו עוד אירועים שבהם הנאשם הסריט אותה והשיבה כי אינה זוכרת אירוע נוסף.
הבת תיארה כי מצאה במחשב סרט של קיום יחסי מין בין הוריה, שבו אימה בוכה והנאשם מנגב לה את הדמעות. לטענת הבת היה אור מהטלוויזיה ולטענתה זה צולם מהשידה לפי הזווית, כאשר לא ברור כלל מניין היא יודעת פרטים אלה. כמו כן אישרה הבת כי שוחחה עם האם על כך, והאם סיפרה לה שהיו פעמים שבעת קיום יחסי מין הייתה רואה הבהוב אדום של מצלמה. האם לא תיארה כי היו 'פעמים' שבהם ראתה אלא השיבה מפורשות שאינה זוכרת אירוע נוסף.
לא נמצא כל בסיס ראייתי להסרטה/תיעוד של הנאשם של מעשים מיניים עם האישה לרבות לא בחיפוש הנרחב במכשירים האלקטרוניים של הנאשם שבוצע על ידי המשטרה. גם לגבי הסרטון שהבת תיארה כי ראתה, לא ידעה האישה "אם זה הסרטון הזה". כמו כן מחקירת הבת עולה כי שוחחה עם האישה על כך, וקשה להבין מה המידע ממנה ומה המידע ששמעה מהאם.
למרות בדיקת הנייד, המחשבים והאמצעים האלקטרונים של הנאשם לא צורפה ראיה המעידה על תיעודים מסוג זה. לא הובאה ראיה טכנולוגית לתמיכה בעובדות כתב האישום.
הנאשם הודה לגבי תיעוד אחד של קיום יחסי מין בינו לבין האישה באמצעות ציוד צילום של עבודתו שהיה בבית. הוא ציין כי התחרט ומחק לאחר מכן, כפי שגם האישה ציינה בחקירתה. גם הנאשם ציין כי האישה ראתה שהוא מצלם (כפי שהיא ציינה בחקירתה).
לא הוכח ולא פורטה הטענה כי הנאשם צילם פעמים רבות מעבר לפעם היחידה הנ"ל בה הודה.
בבחינת עדות האישה מול עדות הבת ומול עדות הנאשם לגבי התיעוד בו הודה, וכאשר גם האישה ציינה כי הנאשם הסכים למחוק את הסרטון, וכאשר יש סתירה בין עדות הבת לעדות האישה, סברתי כי אין מקום להרשיע בסעיפי עבירה כפי שיוחסו לנאשם בכתב האישום לגבי אירוע זה, למעט אירוע אחד בו הודה. כמו כן לקחתי בחשבון כי למרות בדיקת הנייד, המחשבים והאמצעים האלקטרונים של הנאשם לא צורפה ראיה המעידה על תיעודים מסוג זה. לא הובאה ראיה טכנולוגית לתמיכה בעובדות כתב האישום.