דיון בטענותיו הכלליות של הנאשם
- העדויות השונות, הן עדויות התביעה הן עדויות ההגנה, מלמדות על מנגנוני פיקוח ואישור בשב"ס לפרויקטים של בינוי, כך שאין חולק בדבר קיומם של מנגנונים אלה. ברם, הן עדויות התביעה הן עדויות ההגנה מלמדות על היתכנות לשימוש ב"מנגנון הניפוח", כפי שטענה המאשימה.
לפי עדותו של עד התביעה, ראש ענף בינוי רן אופנהיים, שכיהן בתפקיד בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, ניתן לנפח כמויות, ואין במחוז גורם מעל קצין הבינוי שיבדוק בשטח את ההתאמה בין כתב הכמויות לבין הביצוע. לגורמי המחוז יכולת מקצועית פחותה מבחינת ביצוע בדיקות, וקשה לעלות על שקר של קבלן בדיעבד. עד התביעה קצין ת"ל מרק אלפסי, ששימש בתפקידו בחלק מהתקופה הרלוונטית, העיד שהנאשם היה אוטוריטה מקצועית בתחומו, ושקיימת אפשרות "לשחק" בתקציב במסגרת הצעות המחיר. העד העיד על עצמו כמי שנעדר ידע מקצועי כדי לבדוק פעולותיו של הנאשם באופן רציני. ההגנה לא העלתה טענות ספציפיות נגד מהימנותם של השניים. בחלקה האחרון של הכרעת הדין תידון טענתו של הנאשם בדבר "תפירת תיקים". אקדים ואומר שגם טענה זו דינה להידחות, והיא לא הועלתה במסגרתה טענה ספציפית נגד שני עדים אלה.
כפי שכבר ציינתי, עדי ההגנה סיפקו תמיכה לטענת המאשימה. גונדר משנה גולדבלט, ראש מחלקת בינוי בשב"ס, אמנם פרש מתפקידו לפני התקופה הרלוונטית לכתב האישום, אך לפי עדותו, גם בהיותו מעורב מאוד בשטח, הוא לא בדק כל כתב כמויות ולא ידע אם קיימות אי התאמות בין הכמויות הרשומות לבין הביצוע בפועל, וייתכן בהחלט שהיו אי התאמות.
ירון איזק, בעברו בין היתר קצין מטה ומנהל במחוז מרכז שהיה אחראי על הבינוי בשנים 2016-2014, העיד כי הנהלת בית הסוהר אינה מודעת לפרטים הטכניים של פרויקטים, מחלקת הבינוי אינה בודקת ברזולוציה גבוהה את הפרויקטים הקטנים יותר וגם החשבות אינה יודעת מה בדיוק בוצע בשטח.
- המסקנה העולה מן העדויות היא שהפיקוח על הפרויקטים לא היה ברמת רזולוציה גבוהה אשר יכולה לגלות חריגות קטנות יחסית ואי התאמות שאינן בולטות לעין, בין כתב הכמויות לבין המבוצע בשטח. בין אם הדבר נבע מהיעדר יכולת או הכשרה מתאימה, ובין אם כתוצאה מהאמון שניתן בנאשם עקב מקצועיותו וניסיונו הרב - וייתכן גם שילוב של השניים. שיחתם של הנאשמים, ממנה משתמע לכאורה שקיים קשר בין גובה הכנסתו של הנאשם לבין פתיחתם של פרויקטים חדשים בשב"ס, וזאת כשמשכורתו אמורה להיות משכורת קבועה של שכיר בשירות המדינה, כשבמהלך השיחה אף נרתע הנאשם מעצם הדיבור בטלפון בנושא זה, אינה ראיה מכרעת בפני עצמה, אך יש בה כדי לחזק את האמור בדבר קיומו של "מנגנון הניפוח".
המסקנה היא כי טענת ההגנה, שלפיה אין כל היתכנות ל"מנגנון הניפוח" - דינה להידחות.
- אשר להשפעה על זהותם של קבלני המשנה, לפי עדותו של אופנהיים, גם אם הקבלן הראשי בוחר את קבלן משנה, הרי שבחירה זו נתונה לאישורו של קצין הבינוי, ואם קצין בינוי אינו מרוצה מקבלן משנה מסוים, הוא רשאי להחליט שקבלן המשנה לא יעבוד בפרויקט. לפי אלפסי, קבלנים ראשיים ייחסו חשיבות לעמדתו של הנאשם בעניין זהותו של קבלן המשנה, ואף פנו לא אחת אל הנאשם כדי שיבחר קבלן המוכר לו. היה בידיו של הנאשם הכוח להערים קשיים על קבלן משנה שביקש להיות מועסק בפרויקטים של שב"ס. ראו בעניין זה גם דבריו של אסף קלאוס (להלן באישום 9) כי קיבל עבודות בשב"ס מהקבלנים או מהנאשם, וכן דבריו של הנאשם, אשר לא שלל אפשרות לסייע לקלאוס בקבלת עבודות בשב"ס.
כך גם עדויותיהם של בני ביטון ומוריס מיכאלי (להלן באישום 14), שלפיהן הנאשם בחר לפרויקט נושא האישום את קבלן המשנה ביטון (ומיכאלי העיד כי היו פרויקטים נוספים שבהם הנאשם בחר את קבלן המשנה). באותו עניין אף אמר הנאשם לביטון: "אם אני לא אסמוך עליך אתה לא תעבוד". המסקנה העולה מעדויות אלה היא כי לנאשם הייתה השפעה על העסקתם של קבלני משנה בפרויקטים של שב"ס.
- בעדויות שנסקרו לעיל בחלק זה לא מצאתי התייחסות להשפעה או היעדר השפעה של הנאשם בקביעת הרווח של קבלנים ראשיים של שב"ס. ברם, הנושא עלה במסגרת אישומים 4 ו-6, שבהם הוזכרה שיחה מס' 225 מיום 28.1.2018, בין הנאשם לטבורינסקי. בשיחה זו ציין הנאשם שדאג לטבורינסקי לרווח קבלני של 15% במקום 10%, ובהמשך השיחה מעיר טבורינסקי כי הוא מבקש רווח של 20% אחוז. דברים אלה מצביעים על השפעה של הנאשם בקביעת הרווח של קבלנים ראשיים. כמו כן במסגרת אישום 8 ציין טבורינסקי באופן ברור כי במקרים שבהם עבד מול הנאשם, הנאשם הוא זה שקבע את אחוז הרווח שלו. הדברים מלמדים על השפעתו של הנאשם בקביעת הרווח של קבלנים ראשיים של שב"ס.
כעת אמשיך לדון באישומים לפי סדרם.