חקירה ראשית
- בתפקידו האחרון בשב"ס שימש העד כראש ענף גזברות. הממשק העיקרי שלו עם הנאשם היה בשנים 2016-2014, כששימש כשנתיים וחצי כקצין מטה ומנהל במחוז מרכז. בתפקידו זה היה אחראי בין היתר על הבינוי והלוגיסטיקה (ע' 678-677). במקביל שימש כראש מחלקת רכישות בנציבות בין השנים 2017-2007 (ע' 678).
- העד תיאר את תהליכי הפרויקטים של הבינוי במחוז. צרכים עולים מהיחידות (בתי הסוהר), נעשים אומדנים כספיים, מפקד המחוז מאשר ומקצה תקציב. רשימת הפרויקטים מועברת לראש מחלקת הבינוי בנציבות לאישור מקצועי (ע' 679). במקביל ישנם פרויקטים נציבותיים גדולים יותר, המנוהלים על ידי מחלקת הבינוי בנציבות (ע' 679).
- לגבי הפיקוח על הפרויקטים, בכל פרויקט יש "ספר פרויקט" ביחידה, המתעד את כניסת הקבלנים והחומרים. הנהלת בית הסוהר מודעת לפרויקטים, אך לא לפרטים הטכניים ("...המנהל או הסגן יודע שיש איזה דברים והוא יודע מה תכולת הפרויקט, הוא לא יודע כמה בטון שמים ... אם החליפו ריצוף וכמה הריצוף הזה 60 על 60 או 90 על 90... הוא לא יורד לרזולוציות כאלה...") (ע' 680). שלושה גורמים מפקחים - היחידה, מפקדת המחוז ומחלקת הבינוי, כשלדבריו: "... לא כל שיפוץ ב-20 אלף שקל הולך מישהו מהבינוי ובודק את זה... הוא הולך באיזה שהוא שלב ומסתכל שהפרויקט נעשה בגדול, לא בודק ברזולוציה של יומן..." (ע' 680).
- בתפקידו בחשבות הוא אינו יכול לדעת מה בוצע בשטח ("... אני לא הולך לכלא מעשיהו לראות אם בוצע או לא בוצע והאם יצקו שני טון בטון או טון וחצי בטון...") (ע' 682). הוא הסתמך על חתימות אישור. בפרויקטים גדולים חתמו הנאשם ומנהל פרויקט, אך בפרויקט של 20 אלף ₪ אין מנהל חיצוני, ולנאשם היה תמיד גיבוי מהיחידה.
היחידה ידעה מה הפרויקט, ואולם "... מנהל הכלא לא יודע לבדוק אם עשו 20 מטר קרמיקה או 17 מטר קרמיקה... הוא יודע ששיפצו את החדר אוכל..." (ע' 683). הנאשם היה מעורב בפרויקטים לוקליים, שבהם מעורבים גם היחידה המזמינה ומפקד המחוז, והאישור הסופי ניתן על ידי ראש מחלקת בינוי (ע' 685).
חקירה נגדית
- העד אישר שאין לו מומחיות בפיקוח הנדסי, הוא אינו מהנדס בניין, אך הוא יכול לבצע פיקוח ויזואלי על ביצוע פרויקט (ע' 688-687). העד סיים את תפקידו במחוז בשנת 2016, ואין לו קשר למה שאירע במחוז לאחר מכן (ע' 688).
סיכומי המאשימה
- המאשימה טענה כי מכל העדויות והראיות מצטיירת תמונה ברורה של היתכנות פשוטה מאוד לשימוש במנגנון ה"ניפוח" (יצירת הצעות מחיר "מנופחות" או הכתבתן לקבלנים), בעקבות המקצועיות של הנאשם והאמון שנתנו בו מפקדיו לאורך השנים. עוד נטען כי שיחת הטלפון מס' 5030 מדברת בעד עצמה. הנאשם הועסק כעובד מדינה עם שכר קבוע ובלתי משתנה, לקיחת חופשת מחלה אינה משנה את המשכורת, ופתיחתם של פרויקטים גדולים אף היא אינה אמורה להיות רלוונטית למשכורת החודשית של הנאשם. תומכים במסקנה זו הנזיפה בדבר הדיבור בטלפון בנושא זה והעובדה שהנאשמים לא נתנו הסבר מניח את הדעת לתוכן השיחה.
סיכומי ההגנה
- הנאשם הוא קצין הבינוי של מחוז מרכז אך הוא רק חלק קטן משרשרת האחראים על נושא הבינוי במחוז וחלק קטן עוד יותר במערך הגדול של שב"ס בנושא הבינוי. בסיכומיה תיארה ההגנה בפירוט רב את תהליכי העבודה בשב"ס בתחום הבינוי, כשלטענתה התיאור שולל הן את היותו של הנאשם אחראי לבינוי במחוז, הן את האפשרות שהנאשם קיבל שוחד (ולכל הפחות מעורר ספק סביר בעניינים אלה).
אעיר שההגנה ציינה כי כל האמור הוא "בהתאם לנוהלי שב"ס, פקודות הנציבות ולחקיקה הרלוונטית בתחום", אך לא פירטה מקורות אלה, ולא הפנתה לעדויות או ראיות אחרות שהוגשו בתיק. עוד טענה ההגנה כי רן אופנהיים נעדר רקע מקצועי רלוונטי בתחום הבינוי ומשכך עדותו בעניין אינה רלוונטית.