שיחה מס' 1810 מיום 1.11.2018 שעה 21:08 (יום מעצרו של הנאשם) - שיחה מיום המעצר, בין הנאשמת לבזוב (עובד בצ'יינג' "השלום", ראו אישום 4). בזוב התקשר אל הנאשמת וביקש להיפגש עמה בדחיפות. הנאשמת אמרה שהנאשם נעצר ושאלה את בזוב: "באו אליך גם?", ובזוב השיב: "כן, היו אצלי במשרד, בגלל זה" (זו הסיבה שמבקש להיפגש עמה - מ' ב'). לטענה כי הנאשמת הייתה מודעת להלבנת ההון בצ'יינג', השיבה שלא הייתה הלבנת הון, אלא רק פריטה של דולרים באמצעות הצ'יינג', על ידי תיירים שהפנתה לצ'יינג' (ע' 606-605). כשנשאלה אם בזוב סתם כך התקשר אליה באותו ערב, טענה שהפרקליטות בחרה רק שיחה אחת מתוך כמה (ע' 607).
שיחה מס' 1812 מיום 1.11.2018 שעה 21:15 -שיחה נוספת בין הנאשמת לבזוב, שבה אומרת הנאשמת שלא כדאי להיפגש, בעצת עורך דינה, מחשש למעקב. לטענה כי בת זוג שאין לה מה להסתיר לא חוששת ממעקב משטרתי, השיבה שחששה משום שבאותו בוקר הגיעה המשטרה לביתם (ע' 609).
שיחה מס' 1825 ברוסית מיום 1.11.2018 שעה 21:34 - שיחה עם וובה (זיו), בנו של הנאשם מנישואיו הקודמים, שבה הנאשמת מספרת שבזוב עדכן אותה לגבי חיפוש בצ'יינג וגם רוצה לדבר איתה לגבי שיק מסוים. אישרה, בחוסר רצון, שלמדה מבזוב על כך שבצ'יינג מצאו שיקים שקשורים לפרשה (פרוטוקול מיום 26.9.2023, ע' 540, יתר ההפניות בחקירתה הנגדית של הנאשמת יתייחסו לפרוטוקול זה).
שיחה מס' 2840 מיום 22.3.2018 - בין שני הנאשמים. הנאשמת שואלת את הנאשם, לגבי סיטואציה שבה ישאלו בבנק על מה ההפקדה. מוזכרים בשיחה סכומים של 100,000 ₪, 80,000 ₪ ו-45,000 ₪. הנאשם מורה לה להשיב שאלה הכנסות מהווילה. הנאשמת נשאלה אם היו בחשבון הפקדות מהווילה, והשיבה כי מעולם לא הסתירו שהייתה הכנסה אך לא הרוויחה מיליון ₪, והיו הפסדים מהווילה (ע' 544).
שיחה מס' 3328 מיום 13.5.2018 - שיחה בין הנאשמים, שבה דובר בהשכרת יחידה ב-80 דולר ללילה בחורף, פלוס 150 ₪ דמי ניקיון. הנאשמת העידה כי דיווחו על כך, ולמעשה דיווחו על הכול, למעט העמותה (ע' 545).
שיחה מס' 3572 מיום 28.5.2018 - שיחה בין הנאשמים, שבה מדובר בהשכרת יחידה לשלושה חודשים ב-4,500 ₪ ושהייתה גם השכרה ב-6,000 ₪. לשאלה למי השכירו במחירים אלה השיבה הנאשמת שאינה זוכרת (פרוטוקול מיום 20.9.2023, ע' 617).
שיחה מס' 360 מיום 3.10.2018 - שיחה בין הנאשמים, שממנה עולה שיש אכלוס מלא של הווילה עד אמצע או סוף נובמבר, והנאשם אומר לנאשמת כי צריך לקנות וילה נוספת. לדברי הנאשמת, ההוצאות עלו על ההכנסות מהווילה. באותה תקופה היא הרוויחה יפה בעבודה שלה, ולכן בני הזוג הרשו לעצמם להימצא בהפסד על הווילה (ע' 546).