ת: לא, עשינו חוזה,
ש: שנייה רגע, היא הייתה צריכה בשביל הביטוח,
ת: יש חוזה כי היא גם ביקשה את זה,
ש: כן ברור אבל אני אומר,
ת: לא עשינו בלי חוזה,
ש: מה?
ת: רק הילדים היו גרים בלי חוזה.
ש: לכולם היו חוזים? לכל מי ששילם כסף היה חוזה?
ת: כן.
ש: כן?
ת: כן בהחלט".
- הנאשמת לא הכירה את מסמך השכירויות שהכין הנאשם. היא אינה מכירה גם רישום שביצע הנאשם בזמן אמת. הנאשם עסק בזה והיא הייתה עסוקה בדברים אחרים (ע' 587). לא היה רישום של הילדים שהגיעו דרך העמותה. הנאשמת הכירה את רוב הילדים (ע' 589-588).
- דיווח למס הכנסה בשנים 2017 ו-2018 - הנאשם דיווח והנאשמת חתמה על הדוחות המשותפים. אשר למודעותה לתוכן הדוחות (ע' 589):
"ש: אבל את חתמת על הדוחות נכון? ואת מאשרת אותם נכון? שאת מודעת למה שחתמת נכון? נכון או לא נכון?
ת: אני לא יודעת אם אני מודעת,
ש: נכון שסתם חתמת?
ת: יש מצב.
ש: באמת?
ת: כן. כי אני סמכתי על ארכדי ועל רואה חשבון כי הם ישבו על זה".
הנאשמת טענה כי היא משלמת לרואה החשבון וסומכת עליו. הנאשמים דיווחו על כל ההכנסות וההוצאות, כל דבר שהודיעה לה מנהלת החשבונות שחסר, היא נהגה לשלוח לה מיד (ע' 590). אשר לדוח שנת 2018 למס הכנסה, הנאשמת חתמה עליו אך לא בדקה דבר משום שהיה עסוקה וטרודה בטיפולים של בנה (ע' 590). לשאלה אילו הכנסות או אילו הסכמים העבירו לרואה החשבון לגבי שנת 2018, השיבה שהיא אינה יודעת, שכן רק הנאשם עסק בכך (ע' 603).
- דו"ח 2016 של נ.ק. בילדינג (נספח ה' למוצג נ/6) - שלפיו הכנסות מהשכרת נכס לשנה זו הן 0 ₪, לעומת שנה קודמת (2015) 4,340 ₪ ("באורים לדוחות הכספיים" - ע' 7), הנאשמת אינה זוכרת אם בזמן אמת, כשחתמה על הדוחות, הייתה מודעת לנתון זה (ע' 592). לאחר שאישרה הנאשמת שבשנת 2015 הסתכמו ההכנסות ב-4,340 ₪, הפנה אותה התובע לעובדה שברשימת השכירויות לשנים 2018-2014 שהכין הנאשם (נ/6, ע' 236) הסתכמו השכירויות בשנת 2015 בסכום של 94,023 ₪ כולל פרדס חנה, (66,000 ₪ לא כולל פרדס חנה). תגובתה של הנאשמת הייתה שיש לשאול את רואה החשבון מדוע לא הכניס את הסכום האמור לדו"ח (ע' 600).
- בהמשך החקירה הנגדית נחקרה הנאשמת בעניין שיחותיה:
שיחה מס' 5030 מיום 17.9.2018 - שיחה בין הנאשמים, שבה הנאשם אומר כי הוא "רוצה לדפוק מחלה חודש", והנאשמת עונה לו "אבל איך... אתה צריך להרוויח כסף, הרי נפתח לך פרויקטים גדולים", והנאשם גוער בה: "... למה את מדברת בטלפון על כל מיני שטויות?". בתגובה לדברים אלה טענה הנאשמת בעדותה כי היא מעולם לא הייתה עובדת מדינה, אלא עצמאית. לשאלה אם בשנת 2018, כשהנאשמים בני זוג כבר במשך שמונה שנים, לא ידעה כיצד "עובדת" המשכורת של בעלה, השיבה שלא ידעה, לא עניין אותה לדעת והיא אינה צריכה לדעת כל דבר (ע' 604). הנאשמת שללה שהנאשם ניפח פרויקטים בשב"ס (ע' 605).