בתיק זה מונה מומחה מטעם בית המשפט, שנתן דעתו לליקויים שבאחריות הנתבעים ולעלות תיקונם. כפי שניתן להתרשם בהמשך, ברוב המכריע של הליקויים, המומחה מטעם בית המשפט יכול היה לקבוע ממצאים ולנמק קביעתו כדבעי.
טענת הליקויים ומתן ההזדמנות לתקן בהיבט של ההודעה לצדדים שלישיים
- אשר לצדדים השלישיים, אני מוצאת כי גביזון לא קיבל הודעה מספקת בנושא הליקויים. לעומת זאת, ניסים ידע על הליקויים באחריותו.
גביזון:
- טענה אחת של גביזון, היא ביחס לסתירה הקיימת, לכאורה, בין עמדת הנתבע, לפיה גביזון "ביצע עבודה מצוינת" או שלא הייתה בעיית איטום (עמ' 110 ש' 29, עמ' 130 ש' 23 – 32) לבין ההודעה לצד שלישי. אין ממש בטענה זו. הודעה לצד שלישי אינה אלא תביעה מותנית, שבמסגרתה, רשאי המודיע לכפור בתביעה העיקרית, אך להוסיף ולטעון כי אם עמדתו לא תתקבל, הוא זכאי לשיפוי מהצד השלישי. לכל היותר, עמדת הנתבעים לפיה גביזון ביצע עבודה מצוינת, וכי לא הייתה כל בעיה באיטום, מדגימה שוב מדוע הנתבעים איבדו את זכות התיקון.
- טענה אחרת של גביזון היא ביחס לשורש העילה כלפיו. לטענתו, ביצע את האיטום במהלך החודשים מרץ – אוגוסט 2007, וסיים את האיטום בתחילת חודש 9/07. עוד טען, כי קיבל את שכרו, לאחר שבוצעו בדיקות הצפה. תעודת האחריות שניתנה, לדבריו, היא למשך 5 שנים, כך שאין טענה חוזית. אין ממש בטענה זו. תקופת ההתיישנות הקבועה בדין היא זו הקובעת לגבי עילות חוזיות או נזיקיות. תעודת אחריות אינה מקצרת את תקופת ההתיישנות. מי שביצע עבודה לקויה, אחראי הן מבחינה חוזית (כלפי המזמין) והן מבחינה נזיקית (כלפי הניזוק) ללא שום קשר לתקופת האחריות שניתנה.
- טענת הנזק הראייתי שהעלה גביזון, זהה לטענה דומה שהעלו הנתבעים. התשובה לטענה זו היא, כאמור, במישור העובדתי, ותידון בפרק הנוגע לליקויים עצמם.
- מנגד, אין מחלוקת כי גביזון למד על הטענות בנושא האיטום רק בשלב התביעה המשפטית (סע' 10 – 12 לתצהירו, שלא נסתרו). נושא זה הוא באחריותם של הנתבעים. אין שום ראיה לקשר בין התובעים לבין גביזון. לא הוצגה תעודת אחריות שהתובעים קיבלו מגביזון לפי הנטען, ואם גביזון נתן תעודה לנתבעים, הם לא העבירו אותה הלאה. זאת ועוד, אחת הסיבות לכך שהנתבעים איבדו את זכות התיקון, נעוצה בעובדה שהם ביצעו תיקונים שטחיים, לא הכירו בבעיית איטום, וממילא, לא סברו כי יש מקום לערב את קבלן האיטום. התוצאה היא, כי ביחסים בין הנתבעים לבין גביזון, הנתבעים לא נתנו לגביזון אפשרות לתקן, ועל כן, במסגרת היחסים ביניהם, יש להפחית מהשיפוי 10% מהסכומים שנקבעו, תוספת קבלן מזדמן כפי שקבע המהנדס אורמן.
--- סוף עמוד 13 ---
ניסים:
- אשר לניסים, מאחר שלפי הראיות שנסקרו לעיל דווח לו בזמן אמת על פיצוצי הצנרת וההצפות, והוא אף הגיע למקום, אני מוצאת שיש מקום להורות על שיפוי מלא.
סיכום הסוגיה של מתן הזדמנות לתקן
- א. הנתבעים איבדו את זכות התיקון על פי הפסיקה, בנסיבות העובדתיות שהוכחו.
ב. אף אלמלא נקבע כך, התוצאה המשפטית לכל היותר היא הפחתה כספית של עלות התיקונים, ולא שלילה גורפת של הפיצויים.
ג. משמעות העובדה שלא ניתנה לנתבעים הזדמנות לתעד את הליקויים בזמן אמת, היא ברמת הוכחתם של הליקויים, ולא בשלילת הזכות לפיצויים.
ד. אשר לצדדי ג': לגביזון לא ניתנה הזדמנות לתקן, ולכן, יש מקום להפחתת העלויות בטווח האחוזים שקבע המומחה מטעם בית המשפט. ניסים יחויב בשיפוי בעלות המלאה שקבע המומחה.
טענת הבוררות
- תחילה אציין כי בהיבט המהותי, הנתבעים לא הצביעו על שינוי מהותי במצבם, לו הופעל סעיף הבוררות. גם כאן וגם שם, נדרשים היו הנתבעים לשאת בעלות הליקויים הנובעים מעבודה לקויה. לגופו של עניין, אין ממש בטענה בדבר הפעלת סעיף הבוררות. למרות הטענות שהעלה במכתבו, הנתבע לא פנה מיד לערכאות בדרישה לממש את סעיף הבוררות ואף לא עשה כן לאחר שהוגשה התביעה הנוכחית. זאת ועוד, הנתבעים טענו להשתתפות של צדדים שלישיים, שסעיף הבוררות לא חייב אותם, כך שלא הייתה אפשרות להפעיל את המנגנון ההסכמי. בנוסף, אני מקבלת את טענת התובעים לפיה לא ניתן היה להפעיל את מנגנון הבוררות גם מהטעם שהבוררים היו עורכי הדין של הצדדים (או מי שעורכי הדין ימנו). כל זאת, כאשר עורך הדין מטעם התובעים דאז החל לנהל עסקים משותפים עם הנתבעים לאחר מסירת הבתים (עמ' 111 ש' 8 – 10).
ליקויים ועלויות תיקון
הקדמה
--- סוף עמוד 14 ---
- במהלך שמיעת התיק ניתנו מספר החלטות עקביות שקבעו כי למעט המומחים (שני המומחים מטעם הצדדים שלא נחקרו וכן המומחה מטעם בית המשפט – שנחקר), העדים לא יתייחסו לנושאים שבמומחיות. עניין שבמומחיות טעון חוות דעת מומחה (עע"מ 7357/03 רשות הנמלים נ' צומת מהנדסים תכנון תיאום וניהול פרויקטים בע"מ, נט(2) 145 (2004)). השאלות האם היו ליקויים, מה הם ומה עלות תיקונם, טעונות הכרעה של מומחה, ואין קבילות לעמדה של עד עובדתי בנושא.
חוות הדעת מטעם הצדדים
- התובעים הגישו את חוות דעתו של המהנדס ברגמן, יחד עם הצעות מחיר של הקבלן אילוז. הנתבעים הגישו את חוות דעתו של המהנדס יקי נחמן.
- המהנדס ברגמן נתן מספר חוות דעת בנוגע לבית הדרומי ולבית הצפוני. בחוות הדעת מוצג 8 למוצגי התובעים, מיום 21.3.12, המהנדס ברגמן התייחס בעיקר לבעיות הרטיבות עם המלצות לטיפול. חוות הדעת בנושא הבית הדרומי כללה גם התייחסות לשיפועים שגויים בכביש הגישה לחנייה. חוות הדעת בנושא הבית הצפוני, התייחסה גם לאיטום גג הרעפים. המהנדס ברגמן לא נקב בעלויות. מוצג 9 למוצגי התובעים היא הצעת מחיר של הקבלן אילוז, לפיה עלות האיטום לפי חוות הדעת מוצג 8 עומדת על סך של 540,000 ₪ בצירוף מע"מ, לשני הבתים (ניתן פירוט).
ביום 31.10.12 המהנדס ברגמן הוציא דו"ח משלים (מוצג 10 למוצגי התובעים). באותו דו"ח צוין כי הוא אינו מהווה מפרט טכני לביצוע העבודות, ואינו חלופה לשירותי פיקוח. בעת ביקורו של המהנדס ברגמן חלק מהעבודות כבר הושלמו, והוא התייחס לעבודות שבוצעו ולעבודות שיש עדיין לבצע.
מוצג 13 למוצגי התובעים הוא אומדן עלויות שהגיש אילוז, ביחס לעבודות איטום שבוצעו. לפי נספח זה, עלות עבודות האיטום היא כדלקמן: בבית הדרומי – 297,061 ₪ בצירוף מע"מ, בבית הצפוני– 324,736 ₪ בצירוף מע"מ. מוצג 15 למוצגי התובעים הוא אומדן עלויות שהגיש אילוז ביחס לעבודות איטום שטרם בוצעו. האומדן עמד על סך של 123,540 ₪ בצירוף מע"מ לבית הדרומי ועל סך של 144,115 ₪ בצירוף מע"מ לבית הצפוני. צירוף הסכומים מוביל לעלות כוללת של 420,601 ₪ בצירוף מע"מ לבית הדרומי וסך של 468,851 ₪ בצירוף מע"מ לבית הצפוני. מוצג 14 למוצגי התובעים הוא קבלות על סכומים שונים שהתובעים שילמו לקבלן אילוז בין החודשים 9/12 – 1/13.
מוצג 16 למוצגי התובעים הוא חוות דעת נוספת של המהנדס ברגמן ביחס לליקויי הבנייה בשני הבתים. מוצג 17 הוא הצעת מחיר של הקבלן אילוז ביחס לליקויי הבנייה. הצעת המחיר לבית הדרומי היא בסך של 87,635 ₪ בצירוף מע"מ ולבית הצפוני– 78,607 ₪ בצירוף מע"מ.
--- סוף עמוד 15 ---
ההתייחסות היחידה של המהנדס ברגמן לעלויות היא במוצג 18 שהוא מיום 7.4.13. שם, המהנדס ברגמן ציין כי בדק את החשבונות בגין האיטום החוזר והשיקום ומצא את רמת המחירים "סבירה ותואמת הסטנדרטים והמחירונים המקובלים". ההליך, שבו המהנדס ברגמן אישר בדיעבד עמדה של הקבלן המבצע, אינו מיטבי.
- המהנדס יקי נחמן, מטעם הנתבעים, התייחס בחוות דעתו לחוות דעת מטעם התובעים ולעבודות שציין המהנדס ברגמן, וחלק עליהן. אשר לאיטום, המהנדס נחמן לא אישר עבודות כלשהן, מהטעם העיקרי לפיו הכשלים באיטום לא הוכחו או אינם קשורים לנתבעים. בנושא ליקויי הבניה אישר סך של 7,894 ₪ בצירוף מע"מ לבית הדרומי וסך של 13,464 ₪ בצירוף מע"מ לבית הצפוני.
- הצדדים הסכימו כי חוות דעת המומחים מטעמם תוגשנה, והמומחים עצמם לא ייחקרו.
חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט
- המהנדס דן אורמן מונה כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: המומחה או המהנדס אורמן).
- הפסיקה קבעה לא אחת כי סכסוכים שעניינם ליקויי בניה מחייבים היכרות מעמיקה עם תחום מקצועי זה. לכן, לצורך הכרעה בסוגיות מעין אלו שבמחלוקת, בית המשפט נעזר במומחה ניטרלי הבקיא בתחום. נקבע כי חוות דעת ניטרלית של מומחה, תתקבל בדרך כלל גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לרוחם של כל הצדדים (ראו: ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פסקה 3 (28.2.05) (להלן: עניין סגל)).
כך הוא הדבר בענייננו.
- אפתח בחוות הדעת עצמה: מדובר בחוות דעת מפורטת מאוד, המתפרשת על פני 45 עמודים, כאשר כל פרט ופרט כולל את הטענות השונות ואת העמדה המנומקת של המומחה. המהנדס אורמן התייחס הן לתיקונים שכבר בוצעו, והן לליקויים שעדיין קיימים. לפי האמור בחוות דעתו, היא נערכה לאחר שני ביקורים במקום, בנוכחות הצדדים, הקבלן אילוז (שביצע את התיקונים בפועל), והמומחים מטעם הצדדים. הווה אומר: כל טענה שמי מהצדדים – עדים עובדתיים ומומחים כאחד רצה להעלות, הועלתה או ניתן היה להעלותה בפני המומחה. זאת, גם לפני מתן חוות הדעת וגם לאחר מכן (נשלחו שאלות הבהרה והמומחה נחקר).
טענת התובעים, לפיה המהנדס אורמן (ואף המהנדס ברגמן) לא יכולים היו לעמוד על הליקויים, משום שמרביתם סמויים מן העין, או כי המהנדס אורמן התעלם מכתבי הכמויות של הקבלן אילוז, והטענה ההפוכה של הנתבעים, לפיה המהנדס אורמן "קיבל ספר מוכן" (חו"ד ברגמן על בסיס הטבלאות של אילוז) אינן עומדות במבחן המציאות. לפי העדויות, המהנדס ברגמן ביקר
--- סוף עמוד 16 ---
פעם נוספת, לאחר שהעבודות התחילו וניתן היה לעמוד על מלוא היקף השיפוצים. העבודות תועדו בתמונות ובסרטים, וכך, התאפשר לשלושת המהנדסים שנתנו חו"ד בתיק זה לעמוד על המצב ה"סמוי מן העין" ועל המצב בזמן אמת (כך למשל, מוצג 26 למוצגי התובעים, שהוא תמונות שצולמו בזמן אמת, הוצג למהנדס אורמן והוא נחקר על חלקים ממנו). חשוב מכך, ניכר מתוך חוות דעתו של המהנדס אורמן כי הוא לא הלך שבי אחר שום "הַכְתבה" כזו או אחרת, אם אלו "רשימותיו" של הקבלן אילוז או טענות כוללניות של הנתבעים. המהנדס אורמן בחן כל טענה וטענה בקפידה ולגופה, נימק כל קביעה (נימוקים שעמדו במבחן החקירות הנגדיות), וציין באופן הוגן את הנושאים שבהם ההכרעה היא משפטית או תלוית עובדות שלא היה ניתן לקבוע. חלק ניכר מהמחלוקות התייחס לא לליקוי עצמו, אלא לעמדה המקצועית של המומחה מטעם בית המשפט בקשר לאופן התיקון של הליקוי או עלותו.
- חקירה ממושכת לא הפריכה להפריך את העקרונות בחוות דעתו של המהנדס אורמן. נהפוך הוא, חוות הדעת חוזקה בהסברים ברורים ומפורטים שהותירו רושם של ידע מקצועי נרחב ומהימן. המומחה התייחס לא רק לניסיונו המקצועי במתן חוות דעת לבית המשפט (עמ' 22 ש' 2 – 3), אלא לניסיון נרחב בפרקטיקה ממש, המצביע על כך שהוא "חי את השטח", ותוך כדי כך הפגין אף בקיאות רבה בתיקונים לגופם ובחומרים הנדרשים (עמ' 21 ש' 6 – 9, ש' 29 – 31, עמ' 22 ש' 3 – 6, 9 – 12, עמ' 23 ש' 13 – 14, עמ' 24 ש' 24 – 29, עמ' 28 ש' 11 – 13, עמ' 32 ש' 3 – 6, עמ' 33 ש' 24 ואילך, עמ' 39 ש' 10 - 12). זאת ועוד, המומחה לא נרתע מתיקון חוות דעתו במקומות בהם סבר שנשמטו דברים או כאשר חלו טעויות (הוספת עלות פנלים - עמ' 23 ש' 26 – 28, תיקון שטח העבודות – עמ' 24 ש' 7 – 9, הוספת עלות הזרקות – עמ' 28 ש' 28 – 29, הוספת עלויות פירוק והזזת רהיטים – עמ' 31 ש' 8 ואילך, ור' גם עמ' 45 ש' 16 - 20), ואף לא נרתע מלציין במופגן שהוא נכון לשנות במקומות נוספים, אם יוצגו לו ראיות מתאימות (עמ' 26 ש' 6, 29 - 30). עובדה זו כשלעצמה מצביעה על כך שהמומחה לא "התבצר" בחוות דעתו בצורה סתמית, והפגין יושרה מקצועית שחיזקה מאוד את מעמדו הן מבחינה מקצועית והן מבחינת מהימנות. עובדה זו כשלעצמה מחזקת מאוד את חוות הדעת ואת האמור בה.
- בהמשך אגע בפרטי חוות הדעת לגופם, אך מצאתי להתייחס באופן כללי לסוגיה העיקרית שחזרה בחקירה הנגדית מטעם התובעים, והיא סוגית העלות.
התובעים הלינו על כך שהמומחה נקב בעלויות נמוכות באופן משמעותי מהעלויות המקובלות. אני מוצאת שהמומחה נתן מענה מלא ומשכנע לסוגיה זו. תחילה המומחה עומת עם עלויות שננקבו בחוות דעת שמאית שניתנה לתובעים באחד האירועים הביטוחיים שאינם קשורים לתובענה זו (חו"ד השמאי קייזר, שצורפה למוצגי הנתבעים). המומחה הבהיר כי חוות דעת זו נערכה על ידי שמאי, שאינו מהנדס בניין ולכן אינה יכולה ללמד דבר (עמ' 20 ש' 12 – 13). אוסיף ואציין כי אם ביחס למהנדסי בניין שהגישו חוות דעת מטעם הצדדים, בתיק הרלבנטי לחוות הדעת (הווה אומר: המהנדסים ברגמן ונחמן) קובעת הפסיקה כי העלויות שקובע המומחה מטעם בית המשפט
--- סוף עמוד 17 ---
עדיפות, על אחת כמה וכמה נכונים הדברים ביחס לחוות דעת שאינה קשורה לתיק ולא נערכה על ידי מהנדס בניין.
לפי בקשת התובעים, המומחה התבקש לפרט את התמחור לפרטי פרטיו, ואף בכך עמדה קביעתו בהצלחה (עמ' 20 ש' 31 – עמ' 21 ש' 4 – ביחס לעלות ריצוף, עמ' 22 ש' 10 – 12 ביחס לעלויות פירוק, עמ' 35 ש' 11 – 15, ש' 25 - 32 ביחס לעלויות איטום, עמ' 40 – ביחס לעלויות תיקון של כביש הגישה, עמ' 41 ש' 4 – 6 – ביחס לעלויות צביעה). המומחה ציין את פרטי ניסיונו, מעבר להיותו מומחה מטעם בית המשפט בתיקים, גם כמי שמשמש מהנדס מפקח בליווי פיננסי של פרויקט בנייה (עמ' 21 ש' 6 – 8).
המומחה אף עומת עם מחירון דקל. כאן זה המקום לציין שהתובעים עצמם נמנעו מלהניח תשתית עובדתית לכך שמחירון דקל אמור להיות בבחינת "כזה ראה וקדש". המהנדס ברגמן עצמו, הסתפק באמירה כללית לפיה העלויות בהן נקב אילוז תואמות "מחירונים מקובלים". כלומר, לפי מומחה התובעים עצמו, אין מחירון מסוים שהוא מחירון מחייב. המהנדס ברגמן לא מצא לציין בחוות דעתו כי במצב הקיים בשוק עלויות התיקון מתומחרות בדיוק לפי מחירון דקל, או מחירון כלשהו אחר, וכלל לא נקב במחירון דקל. התובעים לא עימתו את המומחה עם תקדים כלשהו שלפיו הוא היה מחויב לנקוב במחירים של מחירון מסוים (שהמהנדס ברגמן לא ציין). לא זו אף זו, הוצג בפני המומחה מחירון דקל משנתון בלתי רלבנטי (2016), כאשר המומחה הבהיר שעלויות העבודה עלו באופן ניכר בשנים שמאז חוות הדעת ועד היום (עמ' 21 ש' 27 – 30). המומחה הבהיר פרמטרים לחישוב שמובילים לעלויות שונות על בסיס מחירון דקל (כמו: קומה וסוג העבודה) (עמ' 22 ש' 14 – 15, עמ' 23 ש' 4 - 9). המומחה אף ציין כי מחירון דקל משמש כבסיס להצעות מחיר, ואף עמדה זו לא נסתרה באופן כלשהו (עמ' 23 ש' 18 – 20). לבסוף, יש לציין כי חלק ניכר מהתמחור שצוין ביחס למחירון "דקל" כלל מרכיבים שלא היה מקום לקחת בחשבון בעלויות התיקון (כגון: עלויות ריצוף שאין צורך לרכוש ביחס לתיקונים – עמ' 40 ש' 15 – 17), כך שהתמחור של המומחה היה אף גבוה מהאמור במחירון דקל (עמ' 40 ש' 15 - 17).