ת. לא זוכרת אם נתנו את ההוראה כי לא תוגמלנו, אין לנו סיבה לא לתת שירותים שאנחנו מתוגמלים עבורם כי מזה אנחנו חיים.
ש. דיברנו על הישיבות בתוך ועד הארגון, נשאלת השאלה מה היה האירוע שבגללו אתם החלטתם להנחות את סוכני הדואר להפסיק לתת את השירותים האלה דווקא בינואר 2006.
ת. לא זוכרת מה היה האירוע. מבחינה הגיונית אם קיבלנו והכל היה בסדר לא הייתה סיבה."
--- סוף עמוד 105 ---
על דברים ברוח דומה העיד גם התובע מס' 28, מר חיים סופר, פרוטוקול מיום 21.11.12, עמ' 9 ש' 18 עד עמ' 10 ש' 1):
"ש. ממתי הענקת בסוכנות עסקאות בנק הדואר.
ת. תמיד.
ש. מה כללו העסקאות האלה.
ת. תשלומי ארנונה, העברת בעלות, טסטים למיניהם.
ש. הפקדה לבנקים זרים.
ת. הגיע קצת יותר מאוחר.
ש. שנים לפני המאבק.
ת. כן. שנה אולי.
ש. קצבאות או תשלומים מכל מיני מוסדות כמו מל"ל.
ת. תמיד היה.
ש. גביית חובות למוסדות כמו חברות סלולאריות.
ת. לא זכור, היתה תקופה ארוכה מאד שהדואר מתנהל באופן ידני אח"כ נכנס נושא המחשוב. לא זוכר תאריכים.
ש. הפריצה הגדולה של מהפכת המחשוב של הדואר הייתה בשנת 2000 זה הגיוני.
ת. כן.
ש. מה הייתה התמורה.
ת. לא זכור לי. הייתה תמורה.
על כך גם העידה התובעת מס' 45, הגב' ורד תורג'מן (פרוטוקול מיום 21.11.12, עמ' 5 ש' 24 עד עמ' 6 ש' 8):
"ש. מה זה פעולות בנק הדואר שאותם הענקת בסוכנות, מה זה כולל.
ת. פעולות מקוונות כל מה שדרך המחשב הייתי אמורה לעשות, לקבל שיקים, להעביר כסף מחשבון לחשבון, העברת בעלות, העברת כסף לחו"ל.
ש. הפקדה לבנקים זרים זה פעולה מקוונת.
ת. כן.
ש. קבלת קצבאות ותשלומים מהמל"ל ומשרד התעשייה והוצל"פ, הנהלת ביהמ"ש כל אלה עסקאות בנק הדואר.
ת. לא, הם פעולות מקוונות צריך לעשות אבחנה בין פעולות בנק דואר לבין פעולות מקוונות, כל החידושים והתקדמות של הדואר נעשתה דרך פעולות מקוונות כמו כספים לחו"ל, העברות לבנקים, זה כיוון שצריך להיות מרושת, העברות בעלות, העברות למשרד התחבורה, יש פעולות אחרות של עסקאות בנק הדואר שהיו לא קשורות למחשב אלא במסמך, בשיק, למשל ביטוח לאומי שהיו מקבלים בשיק.
ש. כמה שנים לפני שבוטל ההסכם הענקת את הפעולות שדיברנו עכשיו.
ת. הפריצה הגדולה של הדואר היה בשנת 2000, זה התחיל עם העברות בעלות למשרד התחבורה. ההתקדמות במחשוב הייתה משנת 2000 ואז התחילו השירותים המקוונים, אני נסעתי להשתלמויות קיבלתי אישורים ועדכנו את המחשב.