ת. באותו רגע לא, יותר מאוחר בשעות אחר הצהריים קיבלנו טלפונים שנסגרו סוכנויות."
ג. הטענה כי סגירת הסוכנויות התקבלה עם דחיית עתירת הסוכנים
כאמור, ביום 27.2.06 – עת נקטו הסוכנים בעיצומים – התקיים גם דיון בעתירת הסוכנים, שבמהלכו המליץ בית המשפט העליון לסוכנים למשוך את עתירתם ולנהל משא ומתן עם הרשות, במטרה להגיע לפתרון הסכסוך. סוכני הדואר קיבלו את ההמלצה והעתירה נמחקה. כאמור, גם ביום זה הסוכנויות פעלו עד השעה 14:30 בלבד, כשהן נותרות סגורות בשעות אחר הצהריים.
בחקירתו הנגדית עומת מר בר-מג עם הטענה, כי ההחלטה לסגור סוכנויות התקבלה עם דחיית עתירת הסוכנים, והשיב כך (פרוטוקול מיום 3.6.13, עמ' 208 ש' 4-14):
"ש. שהסתיימה העתירה בבג"צ ניתנה הנחיה לסגור את הסוכנויות במונטפיורי ובבני ברק.
ת. אין קשר בין הדברים. בין הסגירה לבין ההחלטה של ביהמ"ש. אני רוצה להזכיר שביהמ"ש העליון דחה במאי 2004 בקשה לצו ביניים בעניין הזה, יכולנו מיד לאחר מכן לו רצינו לסיים את ההתקשרות עם סוכני הדואר ולא עשינו זאת אז אין קשר, ההחלטה לסיים התקשרות הייתה אך ורק בשל הפסקת השירות לציבור.
ש. האם ההחלטה לסגור את הסוכנויות במונטפיורי ובני ברק התקבלה לפני או אחרי הדיון בבג"צ.
ת. ככל הזכור לי ההחלטה לסיים את ההתקשרות עם שתי הסוכנויות הללו התקבלה בתום יום ה- 26.2 שהסתבר שהסוכנויות שיבשו את העבודה. שהם סגרו את הסוכנות בשעות שהסוכנות הייתה צריכה להיות פתוחה.
ש. האם עיכבתם את מסירת ההודעה על הסגירה עד לסיום הדיון בבג"ץ.
ת. לא. ממש לא."
5.3.7. סגירתן המלאה של סוכנויות הדואר ביום 28.2.06 ומכתב הרשות מאותו היום
א. ביטול הסכמי התקשרות ומכתב ההתראה מיום 28.2.06
בבוקר יום 28.2.06 נותרו סוכנויות דואר רבות סגורות, בהתאם להוראות הארגון, וכפי שאישר התובע מס' 27, מר משה סולומון, בחקירתו הנגדית (פרוטוקול מיום 14.11.12, עמ' 155 ש' 24- 28):
"אני סגרתי את הסוכנות ביום 28.2 כשקיבלתי הוראה מהארגון, בעקבות סגירה של סוכנויות... לסגור לגמרי זה בעקבות הוראה שקיבלנו בעקבות סגירת סוכנויות ואז כתוצאה מסולידריות עם הסוכנים שסגרו."
--- סוף עמוד 112 ---
אי לכך, הודיעה הרשות על ביטול הסכמי ההתקשרות עם סוכנויות דואר נוספות, החל משעות הצהריים של יום 28.2.06, וזאת בשל אי מתן שירותים מקוונים במשך מספר שבועות ובשל אי פתיחת הסוכנויות בימים 26.2.06 ו-27.2.06 ובשעות הבוקר של יום 28.2.06 (העתק של חלק מהמכתבים צורפו כנספח 23 לתצהירו של מר בר-מג).