ואכן, בימים 26 ו-27 לפברואר 2006 סגרו הסוכנים את הסוכנויות בשעה 14:30 והותירו אותן סגורות לקהל בשעות אחר הצהריים.
ב. סגירת הסוכנויות במונטפיורי ובבני ברק
ביום 27.2.06, מיד לאחר נקיטת העיצומים ביום 26.2.06, שלחה הרשות שני מכתבי ביטול, אחד מהם לתובע מס' 40, מר עודד רזיאל (המכתב צורף כנספח 23 לתצהירו של מר בר-מג). מר בר-מג עמד על הרציונל שעמד בבסיס ההחלטה האמורה בגדרי חקירתו הנגדית (פרוטוקול מיום 30.5.13, עמ' 194 ש' 27-322):
".. ביום 26.2.06 היו כבר עיצומים, אתה קראת לזה עיצומים אני קורא לזה הפרה יסודית של ההסכם, ביום 27.2.06 הם הוחרפו מבחינת מספר הסוכנים שהשתתפו בעיצומים, ביום 1.3.06 נפסק השירות לחלוטין. ביום 26.2.06 כאשר חזר על עצמו האירוע מאוגוסט 2005 ועל ידי אותם סוכני דואר, דוגמא, סוכן הדואר מונטפיורי בתל אביב, הגענו למסקנה כדי להבטיח את רציפות השירות בעתיד, אנו חייבים להחליף את ספק השירות כמו שהיינו נוהגים בכל מקרה של שירות אחר."
בחקירתו הנגדית התבקש מר בר-מג להבהיר על שום מה מצאה הרשות לנכון לבטל את ההסכמים עם שני סוכנים בלבד, והשיב כך (שם, עמ' 195 ש' 1-3):
"ש. למה לא שלחתם ביום 26.2.06 מכתבים לכל הסוכנים שהיו בעיצומים אלא רק לחלק.
ת. לא היינו ערוכים לכך, וגם אנחנו לא רצינו להסלים את המצב יותר מדי, כי שמענו על התוכניות האלה [הצעדים הארגוניים שנזכרו במכתב הארגון מיום 22.2.06- מ' א' ג'] ולא רצינו לתת איזה שהיא אמתלה להגשים אותה".
בתצהירו, וכן בחקירתו הנגדית, אישר התובע מס' 40, מר עודד רזיאל, כי קיבל את מכתב הביטול בו ביום וכי מיד לאחר קבלת המכתב הוא עדכן את הארגון על קבלתו (ראו סעיף 6 לתצהירו וכן עדותו בפרוטוקול מיום 5.11.12, עמ' 104 ש' 1-7). למעשה, מעדויות התובעים לפני עולה, כי רבים מבין הסוכנים למדו על דבר קיומו של המכתב בו ביום (ראו את חקירתה הנגדית של התובעת מס'
--- סוף עמוד 111 ---
33, הגב' שולמית פרלמוטר, פרוטוקול מיום 14.11.12, עמ' 151 ש' 12-13; חקירתו הנגדית של התובע מס' 27, מר משה סולומון, פרוטוקול מיום 14.11.12, עמ' 156 ש' 12-13).
וכפי שגם אישר התובע מס' 21, מר יונתן לוי, חבר ועד הארגון אשר כיהן כסגן יו"ר הארגון דאז (פרוטוקול מיום 31.10.12, עמ' 63 ש' 31-32, עמ' 64 ש' 1):
"ש. ביום 27.2.06 לפני שסגרת לגמרי הסוכנות ביום 28.2 – ידעת שרשות הדואר כבר ביטלה חוזה [עם] לפחות שני סוכנים.