ת. הם איימו שיסגרו את הסוכנויות במהלך המו"מ, אם לא תחתום על ההסכם הסוכנות תיסגר.
ש. תראה לי מכתב אחד שנשלח במהלך שנת 2005 עד יום 1.3.06 כזה של רשות הדואר, אני אומר לך שאין מכתב כזה.
ת. אנו ישבנו איתם במו"מ ונאמר אם לא תחתמו על ההסכם אז ההסכמים יפקעו.
לשאלת ביהמ"ש: אתה יושב במו"מ ואומרים לך שאם לא תחתום על הסכם חדש ההסכם יפוג ואתה לא מברר זאת עם עורכי הדין.
ת. לא. האיומים היו ברמה של משחקי כוח משני הצדדים, זה בדיוק היה התהליך, זו היתה התנהגות, הצד הזה מאיים והצד השני מאיים ומגיעים לשולחן מו"מ וכך לא קרה הפעם.
ש. אני אומר לך שבשום ישיבת מו"מ שנוהלה בחודשים שקדמו לעיצומים שאתם נקטתם לא נאמר לכם ולו ברמז דבר כזה. כל מה שנאמר לכם שבו תנהלו איתנו מו"מ ומה שנאמר לכם שאתם איימתם בעצומים אמרו לכם תשמרו על סטטוס קוו.
ת. בפירוש לא.
ש. תראה לי בתצהיר שלך סעיף אחד שאמרת את הדברים הללו.
ת. זה משחק של ענקים, אנו ארגון קטן חלש, והם יש להם את כל האמצעים, איך אני יכול בכלל, מה צריך לאיים עלי.
ש. איום בסגירה במהלך מ"מ אתה פרטת כאן כל פגישה, כל שיחה, למה זה לא בתצהיר. אתה טוען ואמרת לפני רגע שזה לא היה בכתב אך בכל השיחות איימו עליכם שאם לא תחתמו יסגרו לכם את הסוכנויות אז למה את זה לא אמרת.
ת. אני רוצה להדגיש, לא כל איום צריך לומר אותו, ישנם דברים שמשתמעים מאותם ישיבות שהיו, רשות הדואר לא רצתה לסגור סוכנויות, המטרה שלה הייתה להחתים חוזה חדש אחר, האיום היה ברקע, הוא לא היה פיזי, צריך להבין את האווירה שהייתה שם.
ש. מהתשובה שלך אני מבין שלא נאמר לכם ולא נכתב לכם שום דבר כזה. נכון. האם נאמר או נכתב שבמידה ולא יסתיים המו"מ יסגרו סוכנויות.
ת. לא נאמר.
ב"כ התובעים: הדברים נאמרו בסעיפים 36 עד 38.
ש. להבנתך איך מתיישבים סעיפים 36 עד 38 עם מה שאמרת עכשיו.
ת. מדובר בשני לוחות זמנים שונים, אבל האיום על סגירת הסוכנויות כל הזמן. הוא היה ברקע."
גם התובע מס' 30, מר דניאל פלד, אישר בחקירתו הנגדית, כי לא היה כל שינוי בסטטוס קוו שבין הצדדים בימים ובשבועות שקדמו להחרפת העיצומים (ראו פרוטוקול מיום 1.11.12, עמ' 88 ש' 25-29):
"ש. מה היה כל כך דרמטי בסוף חודש פברואר שהיה צריך לעשות פעולות כוחניות כאלה.
ת. במעבר מרשות הדואר לחברת דואר אמרו שלפני המעבר לחברה חייב להיות הסכם ואת זה אמרו לנו בכנסת. אמרו לנו שהחוכמולוגיה הזאת תהיה בעוכרינו. בכנסת אמרו לנו זאת.