ובהמשך (שם, עמ' 170 ש' 4-7):
"ש. נקודת המוצא שמורים לסוכנים לא לפתוח עד הודעה חדשה בימים אלה הדואר יפסיד כסף.
ת. בימים אלה הם יחשבו שאולי כדאי ללכת לקראת הסוכנים.
ש. זה בגלל שיכאב להם בכיס.
ת. לא רק בכיס.." .
היינו, הסוכנים הם אלו שתכננו וביקשו ללחוץ על חברת הדואר בנקודה רגישה מאד מבחינתה, ואף סמלית – ביום הקמתה.
כאמור, בהליך זה טוענים התובעים, כי לאחר שלוש שנים שבהן לא עלה בידי הרשות לכפות על הסוכנים את תנאי ההתקשרות החדשים התקבלה החלטה לשים סוף למשא ומתן ובתוך כך לבטל, באופן חד צדדי, את כל ההסכמים עם אותם סוכנים שלא יחתמו על ההסכם החדש עד ליום 1.3.06. נטען, כי על מנת לממש תכנית זו יצרה הרשות נתק מכוון במשא ומתן בראשית שנת 2006.
ראינו לעיל, כי אין ממש בטענה כי הרשות יצרה נתק מכוון עם הסוכנים. למעשה, מהראיות שהובאו לפני עולה, כי בימים ובשבועות שקדמו למועד זה לא נקטה הרשות בכל צעד שהיה בו כדי ליצור את הרושם, כי ההסכמים עם הסוכנים יבוטלו ככל שלא יחתמו על הסכמים חדשים עד ליום 1.3.06; הרשות לא ניסתה לבטל הסכמים לקראת הפיכתה לחברה ממשלתית, גם אם לא ייחתמו עמה הסכמים חדשים, היא לא רמזה כי כך יעשה ולא עשתה כל צעד שיש בו כדי לשנות מהוראות ההסכמים שהיו תקפים באותה עת. כפי שאף אישר יו"ר הארגון, מר בני כהן, בחקירתו הנגדית, הגם כי תוך כדי התפתלויות (פרוטוקול מיום 25.10.12, עמ' 33 ש' 21 עד עמ' 34 ש' 30):
"ש. אמרת שהתכוונת ביום הסגירה המוחלט של הסוכנויות ביום שבו למעשה חב' הדואר מתחילה לפעול, אני אומר לך שאתם רציתם להפעיל עליה כוח שדווקא ביום הראשון שלה יהיו למעלה מ-200 סוכנויות סגורות ושירותי דואר חיוניים בארץ
--- סוף עמוד 119 ---
בתקופה די רגישה שיש בחירות בעוד שבועיים שהמסר שיוצא מכם גם בכנס אנו סוגרים עד הודעה חדשה.
ת. אין לנו שום סיבה לגדוע את הענף שאנו יושבים עליו. רצינו להפעיל כוח על מנת שהמו"מ ימשך ועל מנת שידברו איתנו כמו שהבטיחו לנו.
ש. תאשר לי שבחודש חודשיים שקדמו לכך, לא יצא מטעם רשות הדואר שום מכתב, שום הודעה שאם לא תשבו אתנו למו"מ יבוטל החוזה.
ת. לא יודע שיצא מכתב כזה. כל המכתבים שלהם היו במידה שלא נעשה פעולות אנו נסגר. לא היה איום כזה. אבל לא היה צריך לעשות אותו. מאחר ויש להם אפשרות לסגור את התקשורת בלי שום בעיה. הם לא צריכים לעשות כלום רק להוריד את השלטר.
ש. הם איימו שיורדיו את השלטר.