א. אובדן רווחים בימים בהם סוכנויות התובעים היו סגורות אחר הצהריים
כאמור, בימים 26.2.06 ו-27.2.06 לא נפתחו הסוכנויות בשעות אחר הצהריים ותחת זאת הן פעלו באופן רציף עד לשעה 14:30.
על פניו, אין כל הכרח כי נגרם נזק לנתבעת בגין שיבושים כאמור, שהרי הסוכנויות האריכו את שעות העבודה בבוקר, כך שהיקף שעות העבודה נותר זהה, ולקוחות שביקשו לקבל שירות בשעות אחר הצהריים יכולים היו לפנות לאחד מסניפי הדואר הסמוכים, או לדחות את ביקורם ליום אחר. ואכן, הנתבעת לא הציגה בהליך זה דוחות כספיים המוכיחים כי נגרם לה נזק בימים אלו. במצב דברים זה, לא מצאתי לנכון לפסוק לנתבעת פיצוי בגין ראש נזק נטען זה.
ב. אובדן רווחים בימים בהם סוכנויות התובעים היו סגורות
כאמור, החל מיום 28.2.06 סוכנויות הדואר נותרו סגורות ולא ניתנו השירותים שאותן סוכנויות סיפקו לקהל הרחב דרך קבע. בכך נמנעו מהנתבעת הרווחים שהיו צפויים לה מאותן סוכנויות, ככל שהן היו נותרות פתוחות לקהל הרחב. המדובר בנזק אשר נגרם כתוצאה מהפרת ההסכמים, וככזה הינו בר פיצוי, הן מכוח סעיף 23 להסכמים והן מכוח הוראות סעיף 10 לחוק התרופות. לאור האמור, על כל אחד מהתובעים לפצות את הנתבעת בגין הרווח שנמנע ממנה בימים שבהם סגר את הסוכנות שלא כדין.
כפי שכבר ציינתי לעיל, לעניין המועדים שבהן הסוכנויות היו סגורות, מקובלים עלי נתונים בנק הדואר בדבר המועדים והשעות של פתיחת וסגירת מאזני הסוכנויות שעליהם העיד מר יוסף מטלוב ושעותק מהם צורף לתצהירו. כאמור, וכפי שהוכח, כל סוכנות נדרשת, כחלק מתהליך העבודה הרגיל והשגרתי שלה, לפתוח מאזן עם פתיחת הסוכנות ולסגור מאזן עם סגירת הסוכנות. על כך העיד מר מטלוב, על כך גם העידו הסוכנים וכך גם קובע ההסכם בין הצדדים, בסעיף 17(ב):
"הסוכן מתחייב לסגור בכל יום פעילות את המאזן היומי ולהעביר את המאזן בסוף היום לשירות הבנקאית באופן ובמועד כפי שייקבע בידי המנהל."
מעבר לכך, וכפי שכבר צוין, כל התובעים, ללא יוצא מן הכלל, הודו בגדרי ההליכים הקודמים כי נטלו חלק בעיצומים ובשביתות, ולגבי אחרים כך נקבע לעיל, בפסק דין זה.
את תביעתה בראש נזק זה ביססה הנתבעת על מספר הימים בהם הייתה כל סוכנות סגורה ועל הרווח היומי הממוצע של חברת הדואר מאותה סוכנות.
--- סוף עמוד 301 ---
הרווח היומי הממוצע של חברת הדואר מכל סוכנות חושב על יסוד הכנסותיה היומיות הממוצעות של כל סוכנות בניכוי התמורה היומית הממוצעת של אותה הסוכנות, כשהחישוב האמור מתבסס על הנתונים הכספיים של אותה סוכנות לשנת הכספים 2005, כמפורט בנספחים 2-3 לתצהיר מר צביקה דיאמנט, שדומה כי הם אינם שנויים במחלוקת. אמנם, חישוב זה אינו מביא בחשבון את הסכום המשקף את עלויות התפעול של הנתבעת בגין הסוכנויות, שעל פניו אמור להיות מופחת מהסכום המתקבל, אולם יש להניח, כי בד בבד עם החיסכון בעלויות התפעול בגין הסוכנויות השובתות, נגרמו לנתבעת הוצאות תפעול עודפות, בשל הפעילות העודפת בסוכנויות שלא שבתו ובסניפי הדואר.