--- סוף עמוד 299 ---
כעת אעבור לדון בתביעה שכנגד.
- התביעה שכנגד
12.1 התביעה כנגד התובעים 2-44
12.1.1. עילות התביעה
אני סבורה כי בענייננו קיים מסד משפטי לחייב את התובעים בגין הנזק שנגרם לנתבעת, הן על בסיס דיני החוזים והן במישור הנזיקי, זאת בצד הפרת חובת תום הלב;
כאמור, ראינו לעיל, כי התובעים, כולם, הפרו את הסכמי ההתקשרות עם הנתבעת עת נקטו בעיצומים, וכי בהתאם להוראות ההסכמים, המדובר היה בהפרה יסודית של ההסכמים. משכך, קמה לנתבעת הזכות לתבוע מהתובעים פיצויים כתוצאה מההפרה ותוצאותיה, הן מכוח הוראת סעיף 23 להסכמים והן מכוח סעיף 10 לחוק התרופות.
אני סבורה, כי במעשיהם, כאמור לעיל, הפרו התובעים גם את חובתם לפעול בתום לב בקיום החוזה, כמשמעותה בסעיף 39 לחוק החוזים. זאת, שעה שבעיצומו של המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים מצאו הם לנכון לנקוט בפעולות חד צדדיות וכוחניות, כאשר לא קדמה לאותן פעולות חד צדדיות כל פרובוקציה מצדה של הנתבעת, שיכולה הייתה – אולי – להצדיק צעדים חריפים אלה שבהם נקטו, וכי גם מטעם זה זכאית הנתבעת לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה עקב חוסר תום הלב של התובעים.
זאת ועוד. במעשיהם גם עוולו התובעים כלפי הנתבעת בעוולת הרשלנות; התובעים, בהיותם סוכני דואר, חבים לנתבעת בחובת זהירות מושגית וקונקרטית, כמי שמעניקים שירותים חיוניים לקהל לקוחותיה. השיבושים וההשבתות שבהם נקטו התובעים מנעו מהציבור את אותם שירותים חיוניים, שאותם היה על הנתבעת לספק לקהל לקוחותיה באופן רציף וסדיר, וכן מנעו מהציבור קבלת דברי דואר, שלחלקם הוא נדרש בדחיפות. התארגנות התובעים במקובץ, ביחס עם עוד כ-140 סוכנים נוספים, אך העצימה את הפגיעה בנתבעת. הפרת חובות הזהירות בידי התובעים גרמו לנזקיה של הנתבעת. אולם, כפי שציינתי, לאור היחסים החוזיים בין הצדדים, אדון בכך במסגרת דיני החוזים.
עם זאת, התובעת שכנגד, חברת הדואר, לא הוכיחה את מרבית הנזקים שהיא טוענת להם בכתב התביעה שכנגד, כפי שיפורט להלן. בנוסף, התנהלותה הכוחנית של חברת הדואר תרמה גם היא לאותם נזקים שנגרמו לה, ועל כן אין לחייב את התובעים במלוא הנזקים שהוכחו. תחילה אעמוד על הנזקים שנגרמו, ולאחר מכן על התנהלות חברת הדואר ואשמה התורם לנזקים.
12.1.2. אובדן רווחים בגין השבתת סוכנויות התובעים בין הימים 26.2.06-5.3.06
--- סוף עמוד 300 ---
הנתבעת טוענת, ראשית, כי היא זכאית לפיצוי בגין אובדן הרווחים שהיו צפויים לה אילו התובעים היו פותחים את סוכנויות הדואר כרגיל ולא נוקטים בעיצומים חלקיים בימים 26.2.06 ו-27.2.06 ובעיצומים מלאים החל מיום 28.2.06 ועד ליום 5.3.06, שאז הודיעה הנתבעת בגדרי הבקשה לצווים זמניים שהגישה, על ביטול ההסכמים (כאמור, חלק מהסוכנים קיבלו הודעות ביטול עוד קודם לכן).