--- סוף עמוד 303 ---
אותו שיעור, היינו הושת על התובעים אובדן רווח בשיעור כולל של 50% (ראו סעיף 125 לכתב התביעה שכנגד ונספח י' לכתב התביעה שכנגד לעומת הטבלה שצורפה כנספח 1 לתצהירו של מר דיאמנט).
בחקירתו הנגדית התבקש מר דיאמנט להבהיר פער זה ואז עמד על החלוקה בין הכנסות הנתבעת משירותים דואריים לבין הכנסותיה משירותי בנק הדואר, כך (פרוטוקול מיום 20.6.13, עמ' 270 ש' 31 עד עמ' 271 ש' 3):
"ש. ..איך סה"כ של הבטלה צמח ב-10 מיליון. סה"כ בנספח י' הוא 28 מיליון בקירוב, הטבלה שצורפה לתצהיר היא 38 מיליון ₪.
ת. ישבנו והתחבטנו והתייעצתי עם חבריי באגף התפעול, כולל המנהלת שלי באותה תקופה, טל אמיד, מה הנזק שנגרם. ההכנסות שלנו מתחלקות לשניים דוארי ובנקאי, שהגשנו את התביעה סברנו שהדוארי אנו משמשים מעין מונופול לכן אין בכוונתנו להשית על התובעים סכומים שהם לא גרמו לנו נזק, והתייחסנו להפסד בדוארי כ-20%. עם הזמן התגבשה אצלנו הבנה שאין לנו מונופול גם על הדוארי והנזק שנגרם הוא נזק גדול מאד, והשתנו נזק של 50% על התובעים. זה ההבדל לפער מעבר לתיקונים שאמרתי קודם.".
והבהיר בהמשך (שם, עמ' 271 ש' 12-15):
"ת. שאמרתי מונופול לא התכוונתי בהיבט החוקי, אנו סברנו שבמידה ולא יינתן ללקוח שירות דוארי במקום מסוים מכיוון שלא תהא לו חלופה אחרת הוא יאלץ להגיע ליחידה אחרת שלי לקבל שירות זה ומשכך לא אתבע את מה שלא מגיע לי מכיוון שהשירות יישאר אצלי וההכנסות יישארו אצלי.
ש. איפה אפשר לקבל דואר לא בדואר.
ת. אי אפשר לקבל, עיקר ההכנסות הוא לא מהדואר, אלא ממשלוח ומשירותים אחרים כמו תשלומים."
לאור האמור, מששוכנעתי כי נזק אכן נגרם ומאידך לא הוצגו נתונים ביחס לבתי הדואר הסמוכים, מצאתי לנכון לקבוע, כי בגין שירותים דואריים יילקח בחשבון רק 20% מהסכום לו טענה הנתבעת, שכן 80% מהתובעים הצהירו בתצהיריהם על סוכנות או סניף דואר אליהם פנו לקוחותיהם. רק 20% מתוכם לא הצהירו על קיומם של סניף או סוכנות סמוכים (תובעים מס' 4, 7, 9, 20, 21, 33, 35, 41 ו-42 לא הצהירו על סניפים או סוכנויות אליהם יכלו הלקוחות לפנות). בנוסף, יילקחו בחשבון 10% נוספים בגין שירותי מטבע, שכן, הנתבעת לא הראתה מה היחס בין שני סוגי השירותים. בנוסף, בהחלט יתכן כי גם חלק משירותים אלו נרכשו בסוכנויות או בבתי דואר סמוכים.
על כן, מהסכום שתבעה חברת הדואר בגין אבדן רווחים יפסקו לה 30%.