אולם, הגם שהארגון הסכים תחילה כי החלטה זו תחייב את הצדדים, בסופו של יום, ועל אף הסכמתו מראש, דחה הארגון את ההחלטה. בחקירתו, עומת יו"ר הארגון, מר בני כהן, עם הדברים (פרוטוקול מיום 24.10.12, עמ' 15 ש' 14-23):
"ש. שהתקיימו הדיונים בועדת הכלכלה של הכנסת וח"כ שמחון מונה מפשר בהסכמתך ביניכם לבין רשות הדואר והציע בגדר תפקידו זה הצעה שלפיה תסגרנה 30 סוכנויות אתם הסכמתם לזה או לא הסכמתם.
ת. ח"כ שמחון לא מונה כמפשר, הנושא עלה בועדת הכלכלה ביוזמה של הארגון, לא הייתי יו"ר הארגון, רוזנר מאיר ז"ל הוא היה יו"ר, הייתי חבר מטעם ועד הארגון, ועלו מספר הצעות והיו מספר דיונים ובסיכומו של עניין לא הגיעו להסכמות. לא הייתה הצעה לסגור 30 סוכנויות, הייתה הצעה מורכבת יותר והיינו אמורים לדון בה ולא הגענו להסכמות.
ש. בנספח 8 לתצהירו של מר הרצל בר-מג – האם הסכמתם להצעה.
ת. הצעה זו בסיכומו של דבר נדונה ביני לבין הרצל בר-מג ולא הגענו להסכמות."
דברים אלה של יו"ר הארגון אינם מתיישבים עם המציאות כהווייתה, ודי לעיין בפרוטוקול ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת מיום 10.3.04, על מנת להיווכח, כי הארגון אכן הסכים כי הכרעתם של יו"ר ועדת הכלכלה וח"כ לייבוביץ' במחלוקת תחייב את הצדדים (ראו עמ' 19-20 לפרוטוקול, נספח 7 לתצהיר מר בר-מג). כך גם עולה, מפורשות, מהכרעתם של יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ שלום וח"כ ליבוביץ, שבגדרה תואר הרקע לסכסוך, ולאחריו הובהר, בין היתר, כך (ראו סעיפים 2.3-2.7 להחלטה מיום 20.4.05, נספח 8 לתצהיר בר-מג):
".. ועדת הכלכלה הציעה, אפוא, לכל צד למנות נציג אחד מטעמו אשר יציג בפני החתומים מטה - יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, חה"כ שלום שמחון, וכן חה"כ אילן ליבוביץ', את עמדתו ולאחר מכןיכריעו החתומים מטה בחילוקי הדעות בין הצדדים, והצדדים יתחייבו מראש לקבל הכרעה זו.
כמו כן, הוצע כי נציגי הצדדים האמורים יוסמכו לשאת ולתת ביניהם פעם נוספת, בטרם יכריעו חברי הכנסת כאמור, במטרה להגיע להסכמה ביניהם ולייתר את הצורך בהכרעת חברי הכנסת.
רשות הדואר וסוכני הדואר קיבלו את ההצעה האמורה והסכימו לתוכנה. המנהל הכללי של רשות הדואר, מר יוסי שלי, מינה כנציג הרשות את מר הרצל בר-מג ואילו יו"ר ארגון סוכני הדואר, מר מאיר רוזנר, מינה לעניין זה את מר בני כהן כנציג סוכני הדואר.
נציגי הצדדים, מר בני כהן ומר הרצל בר-מג, קיימו ביניהם סדרה של פגישות אשר לא הניבו הסכמה.