5.3.3. העתירה שהגיש הארגון לבג"ץ בחודש מאי 2004 והמשך המשא ומתן עד לקיץ 2005
בחודש מאי 2004 הגיש הארגון עתירה לבית המשפט העליון שבגדרה עתר כנגד סגירת סוכנויות על ידי הרשות ושינוי הסכמי ההתקשרות, כשלצדה בקשה לצו ביניים שנועדה למנוע מהרשות לסיים את ההתקשרות עם סוכני הדואר (בג"ץ 4311/04, העתק העתירה והבקשה לצו ביניים, ללא נספחיהם, צורפו כנספח 9 לתצהיר מר בר-מג). ביום 15.5.04 נדחתה הבקשה לצו ביניים מהטעם
--- סוף עמוד 84 ---
שלכאורה "מדובר בסכסוך אזרחי שדינו להתברר בבית משפט אחר" (העתק ההחלטה מיום 12.5.04 צורף כנספח 10 לתצהיר מר בר-מג).
כפי שכבר ציינתי לעיל, הסעד שהתבקש בגדרי העתירה שהגיש הארגון משקף היטב את עמדתו שלפיה לא היה כל מקום לסגור ולו סוכנות דואר אחת. יו"ר הארגון, מר בני כהן, עומת עם האמור בחקירתו הנגדית (פרוטוקול מיום 24.10.12, עמ' 15 ש' 27 עד עמ' 16 ש' 1):
"ש. כשביקשתם צו ביניים שיאסור על המשיבה לסגור את סוכנויות הדואר של העותרים למה התכוונתם.
ת. ביקשנו שני דברים בבג"צ שלא יסגרו סוכנויות ושלא יכפו עלינו את החוזה המקפח שרצו לכפות עלינו.
ש. אז ביקשתם שלא לסגור סוכנויות.
ת. מה שביקשנו זה מה שכתוב בבג"צ.
ש. עורך הדין שלך אמר לכם שבקשת הביניים למנוע סגירת סוכנויות נדחתה.
ת. הייתי אז חבר ועד חדש, אני לא בטוח שאני זוכר את כל הפרטים."
חרף האמור, המשא ומתן בין הצדדים נמשך, כאשר בכל אותה תקופה, ועוד קודם לכן, האריכה הרשות את תוקף ההסכמים עם הסוכנים, בחודש אחד בכל פעם, לצורך מיצוי המשא ומתן. יש לציין, כי בכל אותה עת המשיכה הרשות לעבוד עם סוכניה – ובהם התובעים – על בסיס תנאי ההסכמים המקוריים.
בסיכומיהם, התובעים טוענים, כי הנתבעת נקטה בסחבת בניהול המשא ומתן ובגישה כוחנית וחסרת פשרות. לראיה, מפנים התובעים לשורת מכתבים מראשית שנת 2005, שצורפה כנספחים ה' 53-56 להמרצת הפתיחה שהגישו בשעתו כנגד הנתבעת. ואולם, למעט שניים מבין אותם מכתבים, הם נספחים ה' 55-56 להמרצת הפתיחה, שבהם מנכ"ל רשות הדואר התבקש לקדם את ההחלטה המשותפת שקיבלו הצדדים להקמת צוותי משא ומתן לקידום פתרון למשבר, האחד מיום 16.3.05 והשני מיום 31.3.05 (שהינו, ממילא, מכתב תזכורת למכתב הקודם מיום 16.3.05), אין באותה תכתובת שהתובעים הפנו אליה ולו ראשית ראיה לסחבת מצדה של הנתבעת. ממילא, אותם מכתבים שאליהם הפנו התובעים ושהינם רלבנטיים לענייננו, הם נספחים ה' 55-56 להמרצת הפתיחה, יכולים, לכל היותר, להצביע על כך שההצעה להקמת צוותי משא ומתן לא קודמה על ידי הנתבעת, הא ותו לא, ואין בהם לשנות מהרושם, כי התובעים – ולא הנתבעת – הם שנקטו בגישה כוחנית וחסרת פשרות בניהול המשא ומתן.