--- סוף עמוד 42 ---
להציג את המציאות. קביעה זו מובילה אותנו לנקודה הבאה שעניינה מבחן הרצינות. לטעמי, הטיעון המוצג בתשדירים ולפיו הסוכן הוא נהנתן ומיושן ולכן מיותר, אינו צפוי להילקח ברצינות על ידי הצופה הסביר. כפי שציינתי בפרק שעסק בלשון הרע (פס' 26 לעיל), האלמנט ההומוריסטי הדומיננטי שמאפיין את התשדירים במקרה דנן – רק מחזק מסקנה זו. ממילא, הפעלת מבחן הצפיות שבית משפט קמא אימץ בפסק דינו (פס' 72) אינה משנה מתוצאה זו, שכן אין לומר כי החברה-המפרסמת צריכה היתה לצפות שהלקוח הסביר יתן אמון בתיאור הכוזב של סוכן הביטוח, ועקב כך ינטוש את חברת הביטוח המבטחת אותו ויעבור לחברה המפרסמת.
לבסוף, באשר להידרשותו של בית המשפט המחוזי לעקרון היסודי של "דעלך סני לחברך לא תעביד" (בבלי, שבת לא ע"א). עקרון זה ודאי עומד בתוקפו כמגדלור ערכי ומוסרי, וראוי לו לכל אדם שיהיו הדברים חקוקים על לוח לבו. ברם, עקרון זה אין בו, כשלעצמו, כדי לקבוע אם פרסום כלשהו כולל מידע כוזב. יש להישמר מפני פרשנות תכליתית המרחיבה הרחבה יתרה את מתחם הפרשנות שלשון החוק סובלת. דברים אלה מקבלים משנה תוקף בהקשר הנוכחי, משעה שהמחוקק העניק מזור ספציפי לאדם הנפגע מפרסום העלול לפגוע בכבודו או במשלח ידו, בדמות הוראותיו של חוק איסור לשון הרע. לטעמי, נקודה זו היא בעלת חשיבות יתרה במקרה דנן, ואשוב ואדרש אליה בסיום דבריי, במסגרת ההתייחסות לקביעתו של בית משפט קמא כי התשדירים עולים כדי "תחרות לא הוגנת".
אך לפני כן, נסיים את הפרק העוסק בתיאור כוזב, ונבחן בקצרה את קביעתו של בית משפט קמא כי התשדירים כללו תיאור כוזב מסוג נוסף, בדמות מידע הנוגע לחברה עצמה ולמחירי הפוליסות.
(2) תיאור כוזב מצד החברה בנוגע לה עצמה (מחירי הפוליסות)
- בית המשפט המחוזי קבע כי הרושם המתקבל באופן ישיר מהתשדירים, בהם נשמעת קריאה לצופים לחדול "לממן סוכן" ולעבור ל-9 מיליון – הוא כי אי מימון סוכן הביטוח משמעו הקטנת עלויות הפרמיה למבוטח. לדברי בית המשפט המחוזי, מדובר ב"סוג של התחייבות להקטין את שיעור הפרמיה המשתלם בפוליסות הנערכות בחברה מאחר שאין בהן את רכיב שכרו של סוכן הביטוח". לכן, "מקום בו לא מופחתת בפועל עמלת הסוכן מהפרמיה ואף מתן חודש מתנה אינם מביאים לשוני מהותי
--- סוף עמוד 43 ---
בשיעור הפרמיה המשתלמת בין חברות הביטוח המסורתיות לזו של החברה, כי אז יש במידע זה כדי להטעות את הלקוחות" (פס' 75 לפסק דינו, ההדגשה הוספה – י"ע).