ש: [...] למה [בשנת 2001] את לא הולכת למשטרה?
ת: אני לא ידעתי לקרוא לזה אונס.
[...]
כב' השופטת: הוא כפה את עצמו עלייך?
ת: במצבים שהייתי, אני אומרת, היה טקס, אני הייתי נכנסת להיסטריה, אף פעם לא שכבנו סתם.
כב' השופטת: בכוח, בניגוד לרצונך?
ת: בניגוד לרצוני, הייתי מתנגדת לו.
[...]
ת: להכיר בזה שזה אונס צריך הרבה אומץ [...]
כב' השופטת: אז מה גרם לך יום אחד ללכת למשטרה?
ת: כשפגשתי את רוני [עו"ד אלוני-סדובניק], רוני נתנה לי את האומץ לרפא את הנשמה שלי.
כב' השופטת: למה הגעת לרוני?
ת: כי הרגשתי שיש פה איזה פריצת דרך, כשהבנות, כשר' הלכה וסיפרה לי בגן שהיא הלכה והתלוננה למשטרה, ושמעתי את הסיפור שלה, לשיחה הזו הצטרפה מ', ומ' סיפרה סיפור, אני ידעתי סיפור אחר... אמרתי וואלה
כב' השופטת: אז הגעתם להחלטה קבוצתית ללכת?
ת: אפילו זה היה נוגע ללב כמה שכל אחת היתה בכאב שלה ובבכי שלה ובכלל לא תכננו ככה, ופתאום הכל יצא החוצה.
כב' השופטת: אז היתה החלטה קבוצתית?
ת: הגשנו בזמנים שונים, אני הגשתי יותר מאוחר. אני קיבלתי אומץ מרוני, רוני ראתה את כל הסימפטומים
--- סוף עמוד 29 ---
שלי ואמרה לי 'גם את', אמרה לי 'את חייבת לעשות משהו עם ה...
(עמ' 101-98 לפרוטוקול הדיון מיום 28.4.2013).
ניתן לראות כי לצד אמירותיה הברורות של ד' כי היא נאנסה, ניתן גם למצוא לכל הפחות רמז לכך שמדובר ביחסי מין שנעשו בהסכמה. אין ספק כי ה"תובנה" של ד' שהיא נפלה קרבן למעשי אונס מתמשכים, קשורה קשר הדוק לתלונותיהן של ר' ומ', ולסכסוך שהתגלע בין חברי הקבוצה לבין אורי. לא מן הנמנע כי הייעוץ המשפטי שקיבלה ד', עמד גם הוא בעוכריה בהחלטתה להגיש תלונה במשטרה. כאשר נשאלה ד' במשטרה מדוע התלונה מוגשת אחרי כל כך הרבה שנים, היא השיבה: "הסתבר שהוא הסתכסך עם כמה אנשים בקבוצה ואז התחוור לי שאני לא קראתי לזה בשם אבל אני גם עברתי אונס או אונסים". ניסיון החיים מלמד כי אכן ייתכנו מקרים שבהם אשה תחווה אונס, ובתום ליבה תיזקק לייעוץ משפטי על מנת להבין כי מדובר באונס (הדוגמה הקלאסית לכך היא מצב של אינוס על-ידי בן-זוג בתרבויות מסויימות; ראו דנה פוגץ' "'ברצון שניהם ובשמחתם' – אינוס בידי בן זוג והתוויית גבולות המשפט הפלילי בחברה משתנה" עיונים במשפט מגדר ופמיניזם 501, ה"ש 162 (דפנה ברק-ארז ואח' עורכות, 2007)). לא כך הם המקרים שבהם פריצתו של סכסוך מאוחר תגרום לנפגע בוגר להבין בדיעבד, באופן כן, שלמעשה הוא חווה אונס (אך השוו ע"פ 7097/08 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 5 (6.9.2010)).