בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 7426/14
ע"א 7474/14
ע"א 8119/14
לפני: כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט א' שהם
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המערערת בע"א 7426/14
והמשיבה 3 בע"א 7474/14:
פלונית
המערערות 3-1 בע"א 8119/14 והמשיבות 2-1 ו-5 בע"א 7474/14: 1. פלונית
2. פלונית
3. פלונית
המערערת שכנגד
והמשיבה 4 בע"א 7474/15:
פלונית
נ ג ד
המשיב בע"א 7426/14 ובע"א 8119/14 והמערער בע"א 7474/14:
עו"ד אורי דניאל
ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב בת"א 004057-05-10 שניתן ביום 14.09.2014 על ידי כבוד השופטת ד' גנות
תאריך הישיבה: ה' בטבת התשע"ו (17.12.2015)
בשם המערערת בע"א 7426/14 והמשיבה 3 בע"א 7474/14: עו"ד רוני אלוני-סדובניק
ועו"ד יצחק דוידוב
בשם המערערות 3-1 בע"א 8119/14 והמשיבות 2-1 ו-5 בע"א 7474/14: עו"ד עמוס ון-אמדן
ועו"ד שלומית הראל שוורץ
בשם המערערת שכנגד
והמשיבה 4 בע"א 7474/15:
עו"ד עידן פפר
ועו"ד אורטל לגזיאל
בשם המשיב בע"א 7426/14 ובע"א 8119/14 והמערער בע"א 7474/14: עו"ד סיני אליאס
ועו"ד מורן שטיבל
| פסק-דין
|
השופט י' עמית:
מספר נשים הגישו תלונות במשטרה ותביעות אזרחיות בטענה כי נאנסו, ובנוסף, פעלו בדרכים שונות להוקעתו של "האנס הסדרתי". בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' גנות) מצא כי מדובר בתלונות שווא שהוגשו בכוונת זדון, וחייב את המתלוננות-התובעות בפיצויים לטובתו של הנילון-הנתבע. על כך נסבים הערעורים המאוחדים שבפנינו.
רקע
- הצדדים לערעורים היו חברים בקבוצה סגורה ללימודי פילוסופיה, שבראשה עמדה המערערת 3 בע"א 8119/14 (להלן: ר"ש). הקבוצה התאפיינה ביחסי קרבה
--- סוף עמוד 5 ---
הדוקים ואינטנסיביים ובהיררכיה מסויימת בין חבריה, אך בית משפט קמא נמנע מלקבוע שמדובר בכת, וכך ננהג גם כאן. יצויין כי במסגרת הליך אחר, ניתן פסק דין שבו נדרש בית המשפט להרחיב בנושא מאפייניה של הקבוצה, וערעור על פסק דין זה עודנו תלוי ועומד (ת"א (מחוזי ת"א) 2114-08 שפיגל נ' שחם-רביצקי, [פורסם בנבו] בפרט בפסקה 48 (6.10.2015)).
המערער בע"א 7474/14, עו"ד במקצועו (להלן: אורי), עזב את הקבוצה בשלב מסויים. מספר שנים לאחר מכן התגלע סכסוך בינו לבין ר"ש ובן-זוגה, אבי, שהוביל בין היתר לפתיחת הליכים משפטיים. בתקופה זו הוגשו נגד אורי ארבע תלונות במשטרה בגין מספר מעשי אונס, שבוצעו במתלוננות, לטענתן, שנים קודם לכן. התלונות הוגשו על-ידי נשים שהיו חברות בקבוצה: המערערות 2-1 בע"א 8119/14 (להלן: ר' ו-ד'), המערערת שכנגד בע"א 7474/14 (להלן: ט'), והמערערת בע"א 7426/14 (להלן: מ') (להלן יחד: המתלוננות; ויחד עם ר"ש: המערערות). התלונות במשטרה נסגרו, אך המתלוננות (פרט ל-ט') נצמדו לגרסתן ונתנו לה ביטוי בערוצים נוספים: הגשת תביעות אזרחיות; פנייה ללשכת עורכי הדין; והפגנה מול לשכת עורכי-הדין ומול ביתו של אורי.
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 14.9.2014 נדחו תביעותיהן הנזיקיות של ר', ד' ומ'. בית המשפט לא נתן אמון בגרסאותיהן, וקבע כי לא עלה בידן להוכיח את טענותיהן במאזן הסתברויות, מה גם שהתביעות התיישנו. יתרה מזאת, נקבע כי התלונות היו שקריות והוגשו בחוסר תום-לב מובהק, תוך הוצאת לשון הרע, ולפיכך התקבלה התביעה שכנגד והמערערות חוייבו בפיצויים לטובתו של אורי בסכום כולל של 1,300,000 ש"ח.
המסגרת העובדתית
- בלב המחלוקת בין הצדדים, נמצאים כמובן אירועי האונס הנטענים, ובכך נדון להלן בהרחבה וביחס לכל אירוע בנפרד. לצד זאת, האופן הכללי בו התפתחה הפרשה לממדיה הנוכחיים אינו שנוי במחלוקת, ועל מנת להקל על הבנת המסגרת העובדתית נתאר באופן כרונולוגי את האירועים המרכזיים: