של מי השורה הזו בכלל?

לעיתים, נראה כי העולם כולו סובב כיום סביב פלטפורמות אינטרנטיות ויצירת תוכן ועסקים רבים דואגים לייצר תוכן אינטרנטי כדרך להעצים ולפתח את אפיקיהם העסקיים. אולם מה כאשר זכויות קנין רוחני נפגעות כתוצאה מכך, ולאו דווקא בשל משהו שהעסק עצמו פרסם?

כשאדם מפרסם בפייסבוק או אינסטגרם או טוויטר פוסט פוגעני הפסיקה הישראלית אימצה את הגישה האירופאית (בהיעדר חקיקה ישראלית בעניין), לפיה מפעילי פלטפורמה אינטרנטית לא יישאו באחריות ללשון הרע של גולשים אם לא ידעו על הפגיעה והקפידו להסיר פרסום פוגעני תוך זמן סביר מהמועד שבו הפכו למודעים לו. ואולם, מה כאשר פוסט של גולש באתר מפר זכויות קנין רוחני של צד שלישי? גם כאן, בהיעדר חקיקה ישראלית, אימצה הפסיקה את הגישה המעוגנת בחקיקה האירופאית ולמעשה התבססה על הפסיקה לעניין לשון הרע על מנת לפתור את סוגיית הפרת זכויות הקניין, ופיתחה את דוקטרינת "האחריות התורמת בזכויות יוצרים".

בתחילת המאה ה-21 ניתנו פסקי דין שקבעו , כי תוטל אחריות על מפעילי פלטפורמה אינטרנטית בגין הפרת זכויות יוצרים אם תרמו במעשיהם לביצוע ההפרה. כך, למשל, עידוד אקטיבי או סיוע להפרת זכויות היוצרים וכן אספקת ציוד, או שירות אשר מאפשרים את ההפרה , והכול בתנאי שאחריות תורמת כאמור תוטל רק לאחר מציאת אחראי בגין הפרה ישירה של זכויות יוצרים על ידי גורם אחר (כלומר: קודם יש למצוא ולהטיל אחריות על הגולש המפר, ולצידו ניתן להטיל אחריות גם על הפלטפורמה). אולם, בפסק דין הארץ נ' רוטר.נט מסוף 2024 בית המשפט המחוזי בתל אביב הרחיב את אחריות בעלי הפלטפורמות. באותו מקרה דובר בפורום אשר בו פורסמו על ידי גולשים כתבות עיתונאיות שהועתקו ממקורות אחרים. בית המשפט קבע כי הימצאות הפרסום עצמו בפלטפורמה הופך את הפלטפורמה גם היא לאחראית בהפרה הישירה (עובדה אשר הסירה המכשול הנובע מהצורך לחייב את הגולשים עצמם על מנת להאשים את הפלטפורמה), וכי קיימת הצדקה להטיל אחריות ישירה על הפלטפורמה בשל פעולותיה לעידוד ברור ואקטיבי של הגולשים לפרסם פרסומים מפרים וכי הפלטפורמה סיפקה בידיהם את הכלים הטכנולוגיים לבצע זאת באופן פשוט וקל. בית המשפט גם ציין את ההיקף הגדול של ההפרות אשר היוו את מרבית התכנים באתר והטיל גם אחריות אישית על מפעילי הפלטפורמה.

לפסק הדין השלכה רחבה, הואיל והוא מצביע על נטייה של בתי המשפט להטיל אחריות, בין ישירה ובין עקיפה, על פלטפורמות אינטרנטיות באופן המחייב מפעילי אתרים לוודא פיקוח ומניעה של הפרות זכויות יוצרים באמצעות הפלטפורמות בתכנים שמועלים על ידי הגולשים. מפעיל אתר לא יכול עוד לצאת ידי חובה תחת הטיעון כי המדובר בתוכן שהועלה על ידי צד ג' או על ידי משתמש ועליו לנקוט צעדים משמעותיים, לרבות עבודה צמודה עם ייעוץ משפטי, לצורך ניסוח תקנון אתר ותנאי שימוש ונקיטה בפעולות שיאפשרו לאתר ולהסיר תכנים מפירים באופן אקטיבי וסדיר.