אדם מחפש את שמו במנוע חיפוש באינטרנט מתוך סקרנות גרידא. להפתעתו, התוצאה הראשונה במנוע החיפוש כוללת ציטוט שפוגע בשמו הטוב. הוא פונה לאתר אליו התוצאה מפנה אך בעל האתר מסרב לשנות את תוכן האתר. האם קיימת אחריות לבעל האתר בו מצוי הפרסום? האם קיימת אחריות לחברה המפעילה את מנוע החיפוש?
לאחרונה נדון בבית המשפט עניינו של עורך דין שייצג את לשכת עורכי הדין בהליכים משמעתיים נגד עורך דין אחר אשר הורשע בחמש פרשיות שונות. לימים, כאשר חיפש עורך הדין המייצג את שמו במנוע החיפוש גוגל גילה כי בראש דף התוצאות קיימת הפנייה לאתר שבו נרשם: "עו"ד שהורשע בחמש פרשיות שונות". כך, אדם מן היישוב מסיק מיד, כי אותו עורך דין הוא שהורשע בעבירות ולא שאותו עורך דין ייצג בהליכים נגד אותו אדם שהורשע. עורך הדין דרש את תיקון הפרסום ומשלא נענה תבע בתביעת לשון הרע הן את בעל האתר והן את גוגל.
בעל האתר טען, כי גוגל האחראית לפרסום ואילו גוגל טענה כי האחריות הינה על בעל האתר, באשר תוצאת החיפוש מועתקת אוטומטית מהקוד הטכני של האתר. בית המשפט קבע, כי אכן מדובר בלשון הרע. ביחס לגוגל נקבע, כי אין לגוגל אפשרות לתקן קוד טכני או לשנותו ואין לחייבה מקום בו בעל אתר יכול היה לשנות את הכותרת בקלות, אולם מכיוון שגוגל היתה מודעת לכך שהפרסום לא נכון היא נדרשה להסירו ממנוע החיפוש. היות וגוגל לא עשתה כן, חויבו גוגל ובעל האתר, יחד ולחוד, לפצות את עורך הדין שכנגדו היה פרסום מטעה ופוגעני.
ניהול אתר אינטרנט עשוי לחשוף את מפעיל האתר לא רק לאחריות בגין פרסום לשון הרע אלא גם להפרות אחרות של זכויות. כך, למשל, אתר אינטרנט עשוי להשתמש בסימן מסחר של אחר או בתמונה או טקסט המוגן בזכויות יוצרים ומאוחר יותר להיות אחראי בפיצוי. באופן דומה, לעתים גם זכויות שאינן רשומות במרשם פומבי (למשל, know-how או מדגמים או פיתוחים שטרם נרשמו כפטנט) עשויות להיות מוגנות מכוח דוקטרינת עשיית עושר ולא במשפט.
לאור האמור, חשוב לא רק שבעלי אתרים ישימו לב שהאתר אינו פוגע בזכויותיו של מאן דהוא, אלא שרצוי גם שמיד עם קבלת דרישה להסיר פרסום להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום ואם אכן מדובר בפרסום הפוגע בזכויות אין לדחות דרישה זו כלאחר יד אלא לפעול להקטנת הנזק על ידי הסרת הפרסום או תיקונו, ככל שנדרש. יובהר, הסרה או תיקון פרסום בדיעבד לא תמיד תבטל אחריות אך בוודאי שתצמצם אותה.