--- סוף עמוד 53 ---
אם לאחר כל זאת נותר ספק בכך שהתלונות הוגשו בכוונת זדון ולא על בסיס התרחשויות אמיתיות – באה "תכנית הנאנסות" ומטה את הכף לחובתן של המערערות באופן סופי.
"תכנית הנאנסות"
- לאחר שחקירת תלונותיהן של ר', ט' ומ' נסגרה והתלונות במשטרה נגנזו, פנו חברים מהקבוצה למשרד יחסי הציבור "מורל-צור תקשורת". ר', מ', ד' וחברים נוספים השתתפו בפגישות עם מוטי מורל, וגיבשו מטרות מוגדרות, תכנית פעולה ראשונית ותכנית פעולה מפורטת יותר, שזכתה לכותרת "תוכנית הנאנסות".
אקדים ואומר כי במציאות בה אנו חיים, ייתכנו מקרים שבהם מתלונן בעבירת מין יפנה למשרד יחסי ציבור. לטעמי לא מדובר בתופעה חיובית אך ניתן להבין זאת, ונקיטת צעד כזה לא תפגום בהכרח במהימנותו של המתלונן או באמינות גרסתו. הפרשה הנוכחית היא שונה בתכלית, וניכר בבירור כי המתלוננות שימשו אך ורק אמצעי לשם השגת המטרה התדמיתית במסגרת תכנית הפעולה של משרד יחסי ציבור מוכר וידוע, שמופעל על-ידי לקוחות בעלי עניין. הטרימינולוגיה שבה נעשה שימוש במסמכים זועקת כי מטרת התכנית היא זדונית ופסולה מעיקרה, והעיניים מסרבות להאמין כי תכנית מעין זו נערכה בתכנון מחושב והועלתה על הכתב כאילו מדובר בעוד אחת מני פעולות רבות, שמשרד יחסי ציבור מתכנן ומבצע עבור לקוחותיו.
- הדרך הטובה ביותר להמחיש את חומרתה של "תכנית הנאנסות" היא להביא את הדברים כלשונם. ביום 17.1.2011 נערך במשרדו של מורל מסמך שכותרתו "תכנית פעולה ראשונית". תכנית הפעולה הראשונית כללה "מוצרים סופיים" בעניינם של שלושה גופים שנתפסו כמאיימים על חברי הקבוצה: המרכז לנפגעי כתות, אורי ופנינה (פנינה היתה מרשתו של אורי, ששלח עבורה דרישת תשלום לר"ש). ה"מוצר הסופי" בעניינו של אורי הוגדר במילים אלה: "מפסיד במשפטים, מפסיד בחיים, בורח, נעלם, מפסיק להטריד". במסמך מפורטת גם האסטרטגיה להשגת אותו "מוצר סופי": איסוף חומרים מהאינטרנט, השגת מידע דרך חוקר פרטי, דרך "אנשים ששונאים אותו" [את אורי], "לתחקר את הלקוח שיביא לִידִים לאנשים שסבלו מאורי". תחת הכותרת "פעולות" נכתב: "אחרי איסוף החומר נתכנן חשיפה תקשורתית במטרה להשיג את המוצרים שהוגדרו למעלה".
--- סוף עמוד 54 ---
על רקע מסמך זה, ובהמשך אליו, נערך במשרדו של מורל מסמך שכותרתו "תוכנית נאנסות". האסטרטגיה שהוגדרה בתכנית נוסחה בזו הלשון: "כדי להעלות את נושא הנאנסות לסדר היום של התקשורת, נייצר בשבילן אירוע מחאתי שהעיתונאים יהיו מחוייבים להתייחס אליו ויריבו ביניהם על הסקופ". שלבי התכנית כוללים, בין היתר: מכתב שתשלח עו"ד אלוני-סדובניק ללשכת עורכי הדין, בבקשה להשעות את אורי מתפקידו; הדלפת המכתב לעיתונות תוך השחרת שמו של אורי [בשל צו איסור פרסום]; "תחילת מחאה, ר' תעמוד בשעות הצהריים (14:00-12:00) מול מגדלי אביב עם מסיכה ושלט שבו ייכתב: 'לשכת עורכי הדין מחפה על עורך דין אנס'"; פרסום מסיבי ברשת האינטרנט, לרבות סרטוני יוטיוב ושימוש בפורומים; "ביום השני למחאה יעמדו ר', ד' ומ' עם מסיכות ושלטים זהים"; "ביום השלישי למחאה יצטרפו לשלושת הנאנסות פעילות חברתיות מארגוני נשים"; בסוף היום השלישי תודלף הפרשה לעיתונאי בכיר, וכאן נמנו במסמך שמותיהם של עיתונאים אופציונאליים "לפי העדפה"; בשלב זה, על פי התכנית, "ד' ניגשת להתלונן בליווי עיתונאי"; ובשלב העשירי והאחרון – "מתלוננות נוספות מגיעות להתלונן על העורך דין האנס".