(ו) טענת שיהוי
- המבקש טען כי פניית המשיבה לקתה בשיהוי. בית הדין קמא דחה טענה זו, שכן "המיוחס למבקש "התגלה באמצע חודש אוגוסט 2016. לאור חשדותיה פנתה טריגו למומחה מחשבים מטעמה באופן מיידי, ביום 18.8.16, וחוות דעתו ניתנה ביום 30.8.16. ביום 1.9.16, יומיים לאחר קבלת חוות הדעת, פנתה המשיבה לראשונה לבית הדין בבקשה מוגבלת לתפיסת הדואר האלקטרוני של המשיב במערכת הפנימית של בטריגו". בהינתן לוח זמנים זה אין, לטעמינו, מקום לטענה בדבר שיהוי סובייקטיבי וקל וחומר אובייקטיבי, ודין הטענה להידחות.
(ז) סוף דבר
- סיכומם של דברים: הערעור על החלטת בית הדין קמא – נדחה. יחד עם זאת, מוצאים אנו להעיר כי נוכח היקפו הנרחב של צו הכינוס יש לברור במשנה זהירות את היקף המידע המועבר למשיבה באמצעות המנגנון הקבוע בתקנה 18 לתקנות, וזאת על מנת שהפגיעה במבקש תעמוד בדרישת המידתיות. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.
| ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ז (11 יוני 2017), בהעדר הצדדים וישלח אליהם. | ||||||
| לאה גליקסמן,
שופטת, אב"ד |
אילן איטח,
שופט |
חני אופק-גנדלר, שופטת | ||||
| מר שלמה כפיר,
נציג ציבור (עובדים) |
מר אמנון גדעון,
נציג ציבור (מעסיקים) |
|||||