| בית הדין הארצי לעבודה | |
| בר"ע 38380-03-17 | |
ניתן ביום 11 יוני 2017
בפני: השופטת לאה גליקסמן, השופט אילן איטח, השופטת חני אופק גנדלר
נציג ציבור (עובדים) מר שלמה כפיר, נציג ציבור (מעסיקים) מר אמנון גדעון
| טל כהן | המבקש |
| – | |
| 1. טריגו חברה להשקעות ושיווק נדל"ן בע"מ
2. ברק כלב |
המשיבה
כונס הנכסים |
| פסק דין
|
השופטת אופק גנדלר
לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (השופט תומר סילורה ונציגי הציבור מר יעקב גרינברג וגב' אהובה גנור; סע"ש 16040-09-16) מיום 5.3.17. בהחלטה זונדחתה בקשתו של מר טל כהן (להלן: המבקש), להורות על ביטול צו כינוס הנכסים (להלן: הצו) או פקיעתו, אשר ניתן ביום 13.9.2016, כשצו זה הוצא לבקשת טריגו חברה להשקעות ושיווק נדל"ן בע"מ (להלן: המשיבה). תחת זאת, התיר בית הדין קמא – לאחר דיון במעמד הצדדים - עיון בחומר שנתפס אצל המבקש על ידי כונס הנכסים מכוח הצו. ההחלטה ניתנה לאחר דיון במעמד הצדדים ושמיעת עדויות, ועל רקע החשד כי המבקש לאחר פיטוריו גנב לכאורה סודות מסחריים של המשיבה. עוד קבע בית הדין קמא בהחלטתו כי טרם העיון במסמכים יעביר הכונס רשימה מפורטת של כלל הנכסים והמסמכים שנמצאו במהלך הכינוס בחפציו של
--- סוף עמוד 1 ---
המשיב. ב"כ המבקש תהא רשאית להעביר התנגדויות, ככל שיהיו לה, באשר לרלוונטיות המסמכים ברשימה. ככל שב"כ המבקש לא תעביר התנגדות יועברו כלל המסמכים שברשימה לעיון באי כוח הצדדים. המבקש חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪. לאחר שנתנו לצדדים הזדמנות להביע עמדתם, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערעור והוגש ערעור, כאמור בתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדר דין), תשנ"ב – 1991. נקדים את המאוחר ונציין כי החלטנו לדחות את הערעור מהטעמים שנפרט בהרחבה להלן.
(א) הרקע העובדתי
- המשיבה הינה חברה המתמחה באיתור ושיווק מקרקעין, והמבקש הוא עובד לשעבר בה. המשיבה מפעילה מערך שיווק טלפוני לקביעת פגישות וביצוע הליכי מכירה, ובמסגרת זו הקימה מאגר לקוחות. המבקש הועסק תחילה כמנהל מאגרי מידע ומערכת ניהול הלקוחות (18.3.14-25.12.14), ולאחר הפסקה מסוימת ביחסי ההעסקה כמנהל מוקד הטלמרקטינג (28.6.15-20.8.16). בחודש יולי 2015 פוטר המבקש, וזמן קצר לאחר מכן באוגוסט 2015 ניעור החשש כי המבקש (בפרק הזמן שבין עריכת השימוע לעזיבתו את משרדי המשיבה) הוריד למחשב בו השתמש את קובץ מאגר הלקוחות, ושלח אותו לעצמו ו/או לגורמים אחרים באמצעות תיבת הדואר האלקטרוני שהקצתה לו המשיבה. על פי הנטען על ידי המשיבה, חשדה ניעור כיוון שחלק מלקוחותיה, הכלולים במאגר האמור, החלו לקבל פנייה מחברה אחרת. דו"ח פעילות משתמשים שהנפיקה המשיבה בעקבות החשד הלכאורי האמור אשש אותו, כיוון שממנו עלה כי לכאורה ביולי 2016 (לאחר קבלת הזימון לשימוע) יצר המבקש קובץ אקסל שייצא לתוכו את נתוני מאגר המידע, פעולה שאינה נדרשת לצורך עבודתו. כמו כן, נבדקו מצלמות האבטחה ובהן ביום פיטורי המבקש הוא נצפה תחילה בעמדת העבודה שלו, ומקץ כשעה ניגש למחשב בעמדה סמוכה לשלו, של עובדת שאינה קשורה למחלקתו, ועשה בו פעולות שונות. לאחר סיום עבודתו אצל המשיבה החל המבקש לעבוד בחברה מתחרה בתחום שיווק הנדל"ן.
- ביום 13.9.16 נתן בית הדין קמא – לבקשת המשיבה ובמעמד צד אחד - צו לתפיסת וכינוס נכסים, וזאת על רקע חשש לגזל לכאורה של סוד מסחרי. בהחלטה זו עמד בית הדין קמא על כך שהיסודות למתן הצו התקיימו לכאורה. וכך נאמר (סעיפים 23-24):
--- סוף עמוד 2 ---