113. התובעת אישרה בחקירתה כי סיימה עבודתה בפועל ביום 27.1.2013 (ר' פרוטוקול עמ' 14 שורות 8-7), בהלימה למכתבם של הנתבעים שצורף כנספח נ/5 לתצהירם וממנו עולה כי ביום 23.1.2013 הודיעו הנתבעים לתובעת כי הם מבקשים שתפסיק להגיע לעבודה כבר מיום 27.1.2013 "וחברתנו תשלם לך את שכרך עד ליום 10.2.2013".
114. עוד אישרה התובעת בחקירתה, כי "היתה הבנה גם שלי וגם של הנתבעים שהמצב לא יכול להמשך ככה. כמו שאמרתי הם התחייבו מלכתחילה לספק לי כח אדם, מי שמצאנו היה באמת עורך דין גיא (פרבמן – י.ז.ג) והוא התחייב לספק עוד שירותים אבל זה לא עבד, כל הנטל המשיך להיות עלי. אני זאת שהייתי מחויבת לנתבעים אני לא רציתי לעשות עבודה שהיא לא טובה" (ר' פרוטוקול עמ' 25 שורות 21-15).
115. מתמליל השיחה שהוקלטה על ידי התובעת עולה, כי התובעת היא שקצה במערכת יחסי העבודה עם הנתבעת. לאחר שהתובעת קיבלה את הרושם שמצפים ממנה להיות חותמת גומי ולאשר, ללא כחל ושרק, כל הסכם שעוה"ד החיצוני מכין לחתימתה ("למעשה אתה מכין לה הכל והיא חותמת? בדיוק" ר' תמליל עמ' 18 שורות 2-1) אף שביקשה לעבור על החומר, לקרוא ולהשאיר בידה את האפשרות להעיר הערות (ר' תמליל עמ' 19 שרוות 4-1 ו-24, עמ' 20 שורות 2-1, עמ' 23 שורות 18-1, תמליל עמ' 28 שורות2-1), לאחר שהובהר לה כי לא מעניין את הנתבעים מה היא רוצה (ר' תמליל עמ' 26 שורה 1) ולאחר שהטיחו בה ביקורת ענינית יותר או פחות ("תגידי לי את נורמאלית"? ר' תמלול עמ' 28 שורות 15-14, עמ' 27 שורות 9-8) הודיעה "אני לא רוצה. אני רוצה להפסיק" (ר' תמלול עמ' 31 שורה 21).
ובהמשך הבהירה: "כמה זמן שאתם צריכים מראש תקחו, אם צריך חפיפה, מה שצריך....אני לא עומדת בזה, לא רואה איך זה משתנה" (שם, בשורות 24-23, בעמ' 32 שורה 5, 16).
116. נזכיר מושכלות ראשונים:
"הסכם עבודה מגיע דרך כלל לידי סיום באחת משתי דרכים עיקריות – פיטורים או התפטרות. דרכים אלה דומות בכך שנדרש בהן "ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד, הקיימים בין השניים, לידי גמר" (דב"ע שם/3-116 שלום סלמה – מדינת ישראל, פד"ע יב 375 (1981); להלן – עניין סלמה).
ההבחנה ביניהן תיעשה על בסיס השאלה מי מבין שני הצדדים לחוזה העבודה הביא בפועל לסיום חוזה העבודה, היינו "האם במכלול הנסיבות הגיעו היחסים בין הצדדים לידי גמר, כתוצאה מביטולם על ידי המעביד או על ידי העובד" (חוות דעתה של השופטת רוזנפלד בעניין קוקא; כן ראו את דב"ע ל/3-18 נח בנצילוביץ – אתא חברה לטכסטיל בע"מ, פד"ע ב' 41 (1970); ע"ע 184/03 עין בר מפעלי אפיה בעינת – דוד יוסף, מיום 8.6.2006)".