(פרוטוקול עמ' 26 שורות 33-23, עמ' 27 שורות 19-1)
טוענת התובעת בסיכומיה, ככל הנראה בהמשך לתשובתה בנוגע למסמך ששלחה לאחר סיום ההתקשרות, כי במכתבה מיום 26.12.2012 "התנתה התובעת את המשך תקופת ההודעה המוקדמת ב"יחסי עבודה תקינים וראויים" (ר' סעיף 59 לסיכומי התובעת). אלא, שאף בכך אין כדי להועיל לתובעת, משמכתב ההתפטרות (נספח "יז" לתצהיר התובעת), חף מכל אזכור של לשון הרע שהוצאה על ידי הנתבעים או מי מהם.
133. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן –"חוק איסור לשון הרע") מגדיר לשון הרע מהי כדלהלן:
"1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;
בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד;
"מוגבלות" – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.
2. (א) פרסום, לענין לשון הרע - בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
(ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:
(1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;
(2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע".
134. נקדים ונאמר, כי אין כל משמעות לשאלה האם, כטענת הנתבעים, מדובר בשיחה שיצאה משליטה ודברים קשים שהוחלפו בעידנא דריתחא (ר' סעיף 44 לתצהיר הנתבע) היות ועלינו לבחון את הדברים שנאמרו בהבט האובייקטיבי ובמנותק מן הסיטואציה בה נאמרו, והרגשות הסוביקטיבים, רגש הפגיעה והעלבון, אינם מקבלים ביטוי במסגרת בחינתנו את הדברים שנאמרו.
135. ארבע משוכות על התובעת לעבור טרם תהיה זכאית לקבלת פיצוי בגין הוצאת לשון הרע. הראשונה – כי הדברים שנאמרו לתובעת הינם לשון הרע בהבט האובייקטיבי על פי אמות המידה המקובלות של האדם הסביר. שנית –כי אופן אמירת הדברים מהווה "פרסום" כמשמעותו על פי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע. שלישית – יש לבחון את תחולת ההגנות השונות על הפרסום ולבסוף – נבחנת שאלת הסעדים והפיצוי.
"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול לפגוע בנכס היקר ביותר לאדם - שמו הטוב וכבודו כאדם בעיני עצמו ובעיני זולתו. היא ביטוי העלול להכתים את אישיותו בעיני הזולת, ולפגוע בביטחונו הפנימי גם כלפי עצמו. היא דבר העלול להרוס במחי יד, וכהרף עין, שם טוב שנבנה ועוצב במשך שנים רבות באופן שלא ניתן להחזירו לקדמותו, וכל פיצוי כספי לא ייטיב באופן אמיתי את הנזק שנגרם. פגיעתה של הדיבה רעה לא רק כלפי מושא לשון הרע עצמו, אלא גם כלפי סביבתו הקרובה - משפחתו, ילדיו וידידיו. היא עלולה לפגוע קשות בנפש האדם, וכן בעיסוקו ובמעמדו החברתי והכלכלי. היא עלולה לפגוע פגיעה ללא תקנה בטעם חייו ובאיכות חייו."