עוד נאמר, כי פרשנות קרור ורודב ל"דעה המכרעת" הועלתה לראשונה כאשר עלה נושא מכירת תופאפ ושרון לקרן קדמה קפיטל (להלן: "קדמה").
למכירה זו התייחסה ההחלטה הקודמת בעניין זכות הסירוב הראשון.
נטען, כי רודב אף ניסה לעשות שימוש בסמכות זו, כפי שהיא פורשה על ידו, במספר הזדמנויות שפורטו בתצהיר, בעיקר בנושא חלוקת הדיבידנד.
הן פורת והן יהושע פרטו בהרחבה את טענתם לפיה הפרשנות של המונח "דעה מכרעת" הינה בהתאם לפרשנות המונח CASTING VOTE. כלומר, ליו"ר הדירקטוריון תהיה דעה מכרעת רק במקרים של שוויון קולות, על מנת למנוע מצב של "דד לוק". זאת, כפי שהיה לפני המיזוג עם תופאפ.
העובדה כי המילים "במקרה של שוויון" אינן מופיעות בסעיף – אינה רלוונטית, שכן המושג משמעו יכולת הכרעה במקרה של שוויון גם אם המילים אינן כתובות במפורש.
אילו היו הצדדים מתכוונים להעניק לרודב או ליו"ר אחר מטעם קרור, המחזיקה כ- 37% בלבד ממניות החברה, שליטה מוחלטת בדרך של דעה קובעת בלעדית – הרי שהיה על הדבר לקבל ביטוי לא רק בהסכם בעלי המניות אלא גם בהסכם המיזוג.
הדבר לא בא לידי ביטוי, שכן מעולם לא הייתה הסכמה לכך ואיש לא התכוון מעולם להעניק סמכות מרחיקת לכת כזו ליו"ר הדירקטוריון.
עוד נטען, כי קרור ורודב הודו בכתב ההגנה כי הדעה המכרעת ליו"ר הדירקטוריון – חלה רק במקרים של שוויון קולות בהצבעה.
לדברי התובעות, נטען בכתב ההגנה של קרור ורודב כי הכוונה הייתה לשמר את הזכות לדעה מכרעת כפי שהייתה נתונה ליו"ר לפני המיזוג וכי מוסכם עליהם שלפני המיזוג - חלה "דעה מכרעת" רק במקרה של שוויון.
(ההפניה הייתה לסעיפים 124 ו – 126-127 לכתב ההגנה של קרור ורודב).
בתצהיריהם הפנו פורת ויהושע להגדרות מילוניות שונות המצביעות על כך כי משמעות המונח "דעה מכרעת" היא דעה שוברת שוויון.
העובדה כי פרשנות התובעות היא הפרשנות הנכונה עולה לדבריהם גם מהמצב ההיסטורי של החברה.
"הדעה המכרעת" הוקנתה ליו"ר מטעם קרור כאשר לכל אחד משני בעלי המניות היו שלושה דירקטורים בדירקטוריון, כפי שהוסכם בשנת 1994.
כוונת הצדדים הייתה להעניק ליו"ר הדירקטוריון סמכות להכריע רק במקרים בהם לא יושג רוב בדירקטוריון, למעט בנושאים המנויים בסעיף.
פרשנות זו עולה בקנה אחד גם עם הוראות סעיף 368(ב) לחוק החברות המחייב חברות שהתאגדו לפני תחילתו של החוק, כמו החברה, להסדיר בתקנון את הדעה המכרעת הנתונה ליו"ר הדירקטוריון. לשם כך בדיוק נועד סעיף 2.4 להסכם בעלי המניות.
אימוץ הפרשנות לפיה ליו"ר סמכות להכריע גם במקרים בהם לא יהיה שוויון בהצבעה - ירוקן מתוכן את תפקידם של יתר חברי הדירקטוריון.
טענה נוספת שהועלתה היא כי הפרשנות המוצעת על ידי התובעות עולה מהדרך בה קרור מתארת את החברה בדיווחיה לציבור.
אם פרשנות קרור הייתה נכונה, הרי שלקרור יש שליטה מלאה במובן החשבונאי והיה עליה להגדיר את החברה כחברה מאוחדת בדוחותיה.
נטען, כי טענת קרור ורודב לפיה סוכם שמעמדם עובר למיזוג עם תופאפ ישמר – מופרכת.
מצבה של החברה לפי הצטרפות תופאפ היה שונה בתכלית ולצירוף תופאפ הייתה תרומה דרמתית למצב החברה.
לתצהירים צורפה הערכת שווי התומכת בהקצאה של 49% ממניות החברה לתופאפ – הערכה אשר התקבלה לפני המיזוג בשנת 2005.
זכויות היתר היחידות אותן הוסכם להקנות לקרור – הן הזכות למנות מנכ"ל ויו"ר וזכות יו"ר הדירקטוריון להכריע במצב של שוויון קולות.
הענקת קול מכריע במקרה של שוויון אינה מחייבת צפי לשוויון באופן תדיר.
כל דירקטור מחויב לפעול ולהצביע בהתאם לטובת החברה ולא לפי עמדת בעל המניה שמינה אותו.
על כן, בהחלט ייתכן מצב בו יהיה שוויון בדירקטוריון.