4. זאת ועוד: במכתב שכתב יואב ליוסי ביום 12.10.09 (נספח 96 לתצהיר יוסי) נאמר כי: "...ביקשתם ממני לבדוק את תנאי ההתקשרות המתוכננים עם סינמה סיטי לאחר שהעברתם אלי את עיקרי ההסכם הנמצאים בידי... לבקשתכם הכנתי טבלאות רגישות שונות בתנאי הצעת סינמה סיטי שבידכם". מכאן, שיואב מודה כי היו בידיו פרטי ההסכם עם סינמה סיטי ואין כל יסוד לטענתו שלא ידע עליו. גם במכתב בדוא"ל ששלח יואב ליוסי ביום 10.12.09 (נספח 97 לתצהיר יוסי) כותב יואב ביחס להסכם עמו כי: "ההסכם קובע מחיר לליווי חתימת הסכם עם סינמה סיטי ומחיר אחר לליווי גלובוס או תיאטראות או כל גורם אחר". דהיינו, יואב ידע היטב כי שתי האופציות קיימות ואין שחר לטענתו כי הוא הוטעה ונאמר לו שלא ייחתם הסכם עם סינמה סיטי (סעיפים 55-59 לסיכומי הנתבעת).
5. גם במכתב בדוא"ל ששלח יוסי ליואב ביום 13.1.10, כחודש לפני שנחתם ההסכם, מעדכן יוסי את יואב אודות תנאי סינמה סיטי נכון לאותו מועד ומבקש כי יכין את המצגת עם ההשוואות להצעות השונות בשקלים. גם במכתב ששלח יוסי ליואב ביום 11.2.10, לאחר חתימת ההסכם, עדכן אותו יוסי ביחס ל"נתונים הנוספים הבאים של סינמה סיטי" ופירט אותם (נספח 134 לתצהיר יוסי). ברור לחלוטין שיואב ידע כי הסכם עם סינמה היא אופציה ריאלית ובהחלט יתכן כי הצעתה תתקבל ע"י שפיר. הוא אף ערך טבלאות להשוואות בין ההצעות השונות. ברור שיואב ידע היטב את פרטי ההסכם שהתגבש עם סינמה סיטי וידע כי חתימת הסכם עמה היא אפשרות סבירה.
6. נראה כי גם שפיר סברה שהיא לא מחויבת לחתום על הסכם דווקא עם סינמה, על אף זיכרון הדברים. שהרי אחרת, מדוע בכלל לנהל מו"מ עם חברות אחרות אם שפיר מחויבת לסינמה? אם זיכרון הדברים ממילא מחייב, מדוע הסכימה סינמה לחתום על הסכם מפורט שתנאיו גרועים בהרבה מבחינתה לעומת זיכרון הדברים? הדבר מלמד כי הן סינמה והן שפיר ידעו כי ללא הסכם מפורט לא תתבצע ההתקשרות, למרות זיכרון הדברים שהוארך מעת לעת. שהרי, גם בזיכרון הדברים נקבע שיש לסכם נושאים נוספים ומשמעותיים כגון הביטחונות שתעמיד סינמה לשפיר. לכן, מסתברת טענת שפיר כי "המשחק לא היה מכור לטובת סינמה" ושפיר ראתה עצמה חופשית לחתום עם רשת קולנוע אחרת, על אף זיכרון הדברים.
7. לפיכך, יש לדחות את טענת יואב ששפיר התנהלה כלפיו בחוסר תום לב וכי היא הציגה בפניו מצג כזב סמוך לכריתת ההסכם. לא הוכח כלל כי "לא היתה לה כל כוונה להתקשר עם חברת בית קולנוע אחרת מניו לינאו" כפי שטוען יואב (סעיף 30 לסיכומיו) וכי האפשרות ששפיר לא תחתום על הסכם עם סינמה "לא יכול לצאת לפועל" (סעיף 31.3 לסיכומיו). משלא הוכח כי שפיר הציגה מצגי שווא או ביצעה הטעייה, יש לדחות את טענות יואב שהוא זכאי לפיצוי כלשהו בגין התנהלות שפיר. לא הוכח גם, כי התנהלות שפיר גרמה ליואב לפגיעה "ביושרתו המקצועית ובמוניטין שלו בקרב חברות הקולנוע האחרות" (סעיף 32 לסיכומיו).