ת. זה לא אני שמחליט זה גופים מעל כולם שמחליטים את זה.
ש. [אדם] ... שקיבלתם עליו עדות בכתב שהוא פלסטיני לא ילד ולא אישה ולא חולה ולא מסכן, כולם מבוגרים, כולם חכמים, כולם חזקים, הוא עכשיו אתם יודעים שהוא סוכן של המודיעין הישראלי. לפי הניסיון שלך, תזמין אותו לחקירה או לא תזמין אותו לחקירה?
ת. זה לא אני שמחליט יש אחרים שמחליטים. אני לפעם ה-15 אומר לך שזה לא אני, התשובה לא אצלי.
ש. לפי הניסיון שלך, הזמינו אנשים כאלה לחקירה?
ת. אני לא יודע".
--- סוף עמוד 206 ---
366. מדבריו של העד מתבקשת המסקנה כי הרשות מודעת להעדר הסמכויות שלה בתחום זה, על אף שלמעשה היא נוהגת ליטול אותן, בכוח הזרוע (ונראה כי תוך כדי דיבור ניסה העד מטעם הנתבעת לקבל לידיו רשימה של "משתפי פעולה", ככל הנראה כדי להעביר את שמם לרשויות).
ט.6.6.6 ועוד על המשת"פים
367. ב"כ התובעים נמנע, במכוון, למסור לי מידע על פעילות התובעים כ"משתפי פעולה" (משת"פים). הוא אף התנגד לכך שב"כ הנתבעת יחקור בכיוון זה, וזאת כדי להגן על חיי התובעים ובני משפחותיהם.
368. סוגיה זו של משת"פים, זכתה להתייחסות עולם המשפט, בהקשר אחר, והוא זה: תביעות שהוגשו על ידי משתפי פעולה, נגד המדינה. מחקר שהתבסס על למעלה מאלף תיקים משפטיים, ובכללם 541 עתירות שהוגשו לבג"צ, עד סוף 2013, הם כאלה אשר "הוגשו לבג"צ במהלך השנים על ידי סייענים ומבקשי מקלט (מרביתם פלסטיניים) הטוענים כי בשל פעילותם למען ישראל יש להעניק להם מעמד של סייענים או מאוימים (אנשים הנמצאים בסכנת חיים בשטחים בגין חשד אמיתי או שמועות בדבר היותם משתפי פעולה עם ישראל). בנוסף לעתירות לבג"צ, נאסף מידע נוסף מתוך יותר מ-400 תיקי ערכאות משפטיות אחרות" (מחקרו של פרופ' מנחם הופנונג, משפטן, ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, "מחיר המידע: קליטה ושיקום של סייעני מערכת הביטחון בערי ישראל", משפט וממשל, כרך יח (טרם פורסם; תודתי נתונה לו על שהמציא לי עותק של המחקר העתיד להתפרסם; הציטוט הינו מעמ' 1 של הנוסח המודפס של המחקר).
369. בנוסף לרקע היסטורי השוואתי ותיאורטי (עמ' 4-7 לנוסח שקיבלתי), מנותחת התופעה של הסייענות, מנקודת מבט של קליטת הסייענים בישראל, מערכת התמיכה הכלכלית בהם, ועוד. מדובר במחקר מקיף, מבחינה היסטורית וכרונולוגית, שתחילתו עוד בגל הראשון של הסייענים (1949-1957), בגל השני (1982-1985), בגל השלישי (לאחר האינתיפאדה הראשונה, 1987-1996), והגל הרביעי שהחל בשנת 2000 לאחר אינתיפאדת אל אקצה שהתחילה באוקטובר 2000. במחקר יש התייחסות למקומות מגוריהם בישראל (ראה המפות 1-4 בעמ' 17-20; והמפה המרוכזת של כל גלי קליטת הסייענים, היא מפה 5 בעמ' 25).